תגית: ביקורת תיאטרון
היה לנו עולם, ולכל אחד נשאר סיפור אחר
המחזה "היה לנו עולם" של תיאטרון חיפה הגיע אמש לבית ציוני אמריקה. אפשר לכנות את הערב מעין פרמיירה תל־אביבית של ההפקה. שלוש דמויות עלו לבמה, אך מאחוריהן ניצבה משפחה שלמה. לצדן הגיעו זיכרונות, חשבונות ישנים והרבה אהבה שהתקשתה להתנסח.
ג׳ושוע...
המחזה "האשליה" – כשהאקסית מסרבת לצאת מהראש
שנה חלפה מאז שאביגיל עזבה את רז, אך מבחינתו דבר לא הסתיים. הזמן התקדם, אולם הלב נשאר תקוע ברגע הפרידה. רז מגיע לחוף ומנסה לפתוח דלת לקשר חדש. אלא שהעבר נכנס ראשון, מתיישב מולו ומסרב לזוז.
"האשליה", שכתבו מעין אבן...
המאסטר בתיאטרון חיפה: אהבה, בגידה ושני ספוטים על במה אחת
ישנה שאלה שחוזרת אלי שוב ושוב מול הבמות בישראל. מדוע בתי התיאטרון ממשיכים לחפש את הסיפור הבא מעבר לים? למה לייבא מחזות שנכתבו עבור קהלים אחרים? למה לתרגם אותם לעברית ולהשאיר את השמות והמקומות הזרים? ובעיקר, למה לא להשקיע...
לשחרר את נחמה, ולהישאר עם השאלות
לילה ארוך במחלקה הפנימית
ארבע נשים חולקות חדר אחד במחלקה פנימית בבית חולים. הן מבקשות לישון ולעבור בשלום את הלילה. אישה חמישית, נחמה כהן, מונעת מהן את המנוחה. היא מרעישה, מתלוננת ומערערת את השקט בחדר. הנשים דורשות להעביר אותה למקום אחר. אנשי...
להתראות ותודה על הקרמשניט: פרידה משפחתית עם עוגה, ביטלס וחשבונות פתוחים
יש משפחות שמכינות כיבוד לקראת ביקור הילדים. משפחתם של איזי ותיקי מכינה כיבוד לקראת השבעה שלה עצמה. על השולחן מחכים מכתבי פרידה, ובבית ממתינה ערכת קלין אקזיט. רק הילדים אינם מוכנים לשתף פעולה עם התוכנית.
הפרידה כבר ערוכה על השולחן
מחזהו...
מסע לעבר עם שונאים סיפור אהבה
יש הצגות שמתחילות עם עליית המסך ומסתיימות בירידתו. "שונאים סיפור אהבה" אינה אחת מהן. היא מתחילה הרבה לפני, היא ממשיכה זמן רב אחרי, והיא מחזירה אל סיפורי השואה ששמעתי בילדות. היא מחזירה אל האנשים שניסו לאחות חיים שנשברו. היא מחזירה אל התקווה שמישהו עוד יימצא. אמש נכחתי בהצגה בתיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר. בין […]
כשהחיים בורחים מהמוות
יש מחזות שנשארים בני תקופתם. אחרים מצליחים לחצות עשורים ולהישמע כאילו נכתבו אתמול. "הלוויה חורפית" של חנוך לוין שייכת לקבוצה המצומצמת הזאת. כמעט חמישה עשורים חלפו מאז נכתב והועלה לראשונה, אולם נדמה שהזמן רק העמיק את משמעותו. מלחמות באות...
השותפה: שתי נשים. אינספור הפתעות
את ערב הבכורה של "השותפה" פספסתי. התחייבויות קודמות קראו לי לנמל יפו, אל מופע ההשקה של Idiot!. את החוב השלמתי אמש באולם 2 של התיאטרון הקאמרי. רוב הכרטיסים נמכרו לוועד המורים. האולם כמעט התמלא עד אפס מקום. בעיקר מורות. לא...
מיקה שלי: המחזמר שהחזיר אותי אל קיץ 1967 ואל הצלילים שעיצבו דור שלם
אמש נערכה הפרמיירה החגיגית של "מיקה שלי", המחזמר הישראלי החדש המבוסס על שיריו של יאיר רוזנבלום. כבר עם עליית המסך הורגש כי אין מדובר בעוד מחזמר נוסטלגי. גדי ענבר כתב מחזה המחבר בין סיפור אהבה אישי לבין אחת התקופות...
"היומן" על הבמה. דרמה מוזיקלית שמבקשת לרגש יותר מאשר לבדר
יש שאלה שמלווה אותי כמעט בכל פעם שתיאטרון ישראלי מעלה מחזה או מחזמר מחו"ל. מדוע להשקיע בהפקה מיובאת כאשר המחזאות הישראלית ממשיכה לייצר יצירות מקוריות. השאלה הזאת עלתה גם עם עלייתו של "היומן". אלא שככל שהערב מתקדם היא נדחקת...
