יום שלישי, נובמבר 10, 2026

תגית: ביקורת תיאטרון

מורדות – כשהנשים מחליטות לשבור את קשר השתיקה

מאריסטופאנס ועד מאה שערים לפני כאלפיים וארבע מאות שנה כתב המחזאי היווני אריסטופאנס את הקומדיה "ליסיסטרטה". במרכזה ניצבת אישה אתונאית המבקשת לעצור את המלחמה בין אתונה לספרטה. היא מגייסת את נשות שני המחנות למהלך יוצא דופן. הנשים מחליטות להימנע מקיום...

משפחה חמה: אצל ענת גוב גם אהבה היא לפעמים דיקטטורה

וואחד אישה, ושמה ענת גוב לפני כחודשיים יצאתי מהצגת "אוי אלוהים" בתיאטרון הבימה עם מחשבה אחת ברורה. ענת גוב המנוחה הייתה וואחד אישה, בעלת שכל חד וחופש מחשבתי נדיר. כך גם כתבתי אז. כעת, בעקבות הצפייה ב"משפחה חמה", אני שב...

המבקשים לצאת – כשהזיכרון הופך לחשוד המרכזי

הכול התחיל בחמישייה אחת כדי להבין את המפגש המחודש בין קרן מור ומנשה נוי, צריך לחזור יותר משלושים שנה לאחור. אל ראשית שנות התשעים, כאשר הטלוויזיה הישראלית החלה להשתחרר מכמה מהמוסכמות שאפיינו אותה. באותן שנים פרצה אל המסך "החמישייה הקאמרית",...

יום המזל של קובי פרג' – כשהחיים נכנסים ללופ

כשהקובייה מתחילה להתגלגל בתחילת הקיץ דיווחתי על הקומדיה הצרפתית החדשה של תיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר. אז תהיתי מה היה קורה אילו בחרנו אחרת ברגע מכריע בחיינו. הערב הגעתי להצגת הפרמיירה החגיגית שערך התיאטרון לחוג הידידים שלו. אחרי תשעים...

היה לנו עולם, ולכל אחד נשאר סיפור אחר

המחזה "היה לנו עולם" של תיאטרון חיפה הגיע אמש לבית ציוני אמריקה. אפשר לכנות את הערב מעין פרמיירה תל־אביבית של ההפקה. שלוש דמויות עלו לבמה, אך מאחוריהן ניצבה משפחה שלמה. לצדן הגיעו זיכרונות, חשבונות ישנים והרבה אהבה שהתקשתה להתנסח. ג׳ושוע...

המחזה "האשליה" – כשהאקסית מסרבת לצאת מהראש

שנה חלפה מאז שאביגיל עזבה את רז, אך מבחינתו דבר לא הסתיים. הזמן התקדם, אולם הלב נשאר תקוע ברגע הפרידה. רז מגיע לחוף ומנסה לפתוח דלת לקשר חדש. אלא שהעבר נכנס ראשון, מתיישב מולו ומסרב לזוז. "האשליה", שכתבו מעין אבן...

המאסטר בתיאטרון חיפה: אהבה, בגידה ושני ספוטים על במה אחת

ישנה שאלה שחוזרת אלי שוב ושוב מול הבמות בישראל. מדוע בתי התיאטרון ממשיכים לחפש את הסיפור הבא מעבר לים? למה לייבא מחזות שנכתבו עבור קהלים אחרים? למה לתרגם אותם לעברית ולהשאיר את השמות והמקומות הזרים? ובעיקר, למה לא להשקיע...

לשחרר את נחמה, ולהישאר עם השאלות

לילה ארוך במחלקה הפנימית ארבע נשים חולקות חדר אחד במחלקה פנימית בבית חולים. הן מבקשות לישון ולעבור בשלום את הלילה. אישה חמישית, נחמה כהן, מונעת מהן את המנוחה. היא מרעישה, מתלוננת ומערערת את השקט בחדר. הנשים דורשות להעביר אותה למקום אחר. אנשי...

להתראות ותודה על הקרמשניט: פרידה משפחתית עם עוגה, ביטלס וחשבונות פתוחים

יש משפחות שמכינות כיבוד לקראת ביקור הילדים. משפחתם של איזי ותיקי מכינה כיבוד לקראת השבעה שלה עצמה. על השולחן מחכים מכתבי פרידה, ובבית ממתינה ערכת קלין אקזיט. רק הילדים אינם מוכנים לשתף פעולה עם התוכנית. הפרידה כבר ערוכה על השולחן מחזהו...

מסע לעבר עם שונאים סיפור אהבה

יש הצגות שמתחילות עם עליית המסך ומסתיימות בירידתו. "שונאים סיפור אהבה" אינה אחת מהן. היא מתחילה הרבה לפני, היא ממשיכה זמן רב אחרי, והיא מחזירה אל סיפורי השואה ששמעתי בילדות. היא מחזירה אל האנשים שניסו לאחות חיים שנשברו. היא מחזירה אל התקווה שמישהו עוד יימצא. אמש  נכחתי בהצגה בתיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר. בין […]

מבזקים

כשהמוזיקה פוגשת את המסך: פסטיבל סאונדטראק חוזר לתל אביב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, אחרים בזכות השחקנים, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם מסרבת לעזוב אותנו. לפעמים...

עברי לידר חוזר לבארבי, עם השירים שהתחילו הכול

יש אמנים שחולמים לכבוש את קיסריה, אחרים מכוונים להיכל מנורה ולאלפי צופים שמריעים מולם. אבל בשנים האחרונות...

הפסנתר יורד שוב לאילת: שלושה ימים של מוזיקה ישראלית, רוק ומפגשים מסקרנים

מה עושה הפסנתר באילת? פעם, כשהזכירו את פסטיבל הפסנתר, המחשבות נדדו כמעט אוטומטית לתל אביב. לאולמות, למפגשים האינטימיים...

עומר אדם קונה לעצמו מקום בזאפה, והפעם לא על הבמה

יש אמנים שחולמים לכבוש במות, למלא אולמות ולשמוע אלפי אנשים שרים את השירים שלהם. עומר אדם כבר...

מבלוז לבאך: הצלילים חוזרים לנמל יפו

מה מחכה לנו בבית המכולות בנמל יפו? אחרי סדרת ההופעות המתוכננת של "Blues & Booz" שתחל השבוע,...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

טרנדים

בוי ג'ורג' – רוקדים עד הרגע האחרון

שוב מול אולם מלא, והפעם עם עופר ניסים בוי ג'ורג' כנראה לא מיהר לחזור למלון. אמש (מוצאי שבת,...

רובי אביזיז – מהפסנתר בפואיה של הבימה אל בימת הקונצרטים

יש משהו מיוחד בכניסה לתיאטרון הלאומי הבימה. עוד בטרם נכנסים לאולם ומתיישבים מול הבמה, המוזיקה כבר מקבלת...

בריגדת הנייר: המילים שסירבו למות

עולם שלם בשפה אחת נסו לדמיין את רחובות וילנה לפני כמעט מאה שנה. בתי קפה הומים, חנויות ספרים,...

אביגייל רוז נזכרת כמה יופי יש בה

היכרות ישנה, פרק חדש עם אביגייל רוז אני הולך לא מעט שנים אחורה. פגשתי אותה לראשונה בפברואר 2011,...

רונה קינן: שלושה ימים וחדר, עולם שלם של רגשות

כשהמילים פוגשות את הפצעים יש אלבומים שמבקשים ללוות אותנו בדרך, ויש כאלה שמזמינים אותנו לעצור ולהקשיב. האלבום החדש...

משינה, הדובים והחשק שלא נגמר

הדובים כבר לא לבד יש להקות שמגיעות לגיל ארבעים ומתחילות בעיקר להתרפק על העבר. ויש את משינה. חמישה...

מכיכר רבין לגראמי: המסע של נטע אלקיים לספריית הקונגרס

הקולות שלא נעלמו לפעמים ידיעה אחת מצליחה להחזיר אותי שנים רבות לאחור. הבוקר הייתה זו הודעה נרגשת של...

שלושה ענקים, בטהובן אחד: מפגש פסגה בהיכל התרבות

יש מפגשים מוזיקליים שבהם מספיקים שלושה שמות כדי לעורר ציפייה. לא צריך תזמורת גדולה, מנצח או הפקה...

יהלי שניידר והתספורת: דור חדש של גיטרות

מהתיכון אל הבמה, ובדרך אלבום בכורה יש משהו מרענן בהרכב צעיר שבוחר להעמיד את הגיטרות במרכז העניינים. בלי...

בוי ג'ורג': ארבעים שנות צבע, והלילה שוב רוקדים

מפארק הירקון ועד יד אליהו ארבעים ואחת שנים חלפו מאז שבוי ג'ורג' הגיע לישראל עם להקת Culture Club....