יש משהו מיוחד בכניסה לתיאטרון הלאומי הבימה. עוד בטרם נכנסים לאולם ומתיישבים מול הבמה, המוזיקה כבר מקבלת את פני הבאים. בכל פעם שאני מגיע לפואיה של התיאטרון, צלילי הפסנתר המוצב במקום מושכים את תשומת ליבי. מי שיושב מול הקלידים, כמעט תמיד עם חיוך רחב הנסוך על פניו, הוא רובי אביזיז. פסנתרן צעיר שהפך לחלק בלתי נפרד מהאווירה במקום.
לא פעם אני מוצא את עצמי נעצר ליד הפסנתר. מקשיב לנגינה, מתבונן באצבעות המתרוצצות על הקלידים ולעיתים אף שולף את הסמארטפון ומתעד כמה רגעים. מעולם לא חשבתי להעלות את הסרטונים הללו לרשתות החברתיות. מבחינתי, הנגינה של רובי הייתה חלק טבעי מחוויית הביקור בהבימה. משהו נעים המתרחש בין ההמולה שלפני ההצגה, השיחות וההמתנה לפתיחת דלתות האולם.
אלא שמאחורי הפסנתרן החייכן מסתתר עולם מוזיקלי רחב בהרבה. רובי אביזיז אינו מסתפק בהנעמת זמנם של באי התיאטרון. הוא מלחין ויוצר המבקש לספר סיפורים באמצעות שמונים ושמונה הקלידים של הפסנתר. כעת, בגיל 24, הוא ממשיך לבסס את דרכו העצמאית על במות הקונצרטים.
בין הבימה לבימת הקונצרטים
בארבע השנים האחרונות משמש אביזיז כפסנתרן הבית של התיאטרון הלאומי הבימה. מבחינתי, יש משהו יפה בעובדה הזאת. מוזיקה קלאסית אינה חייבת להתקיים רק באולמות קונצרטים, תחת תאורה חגיגית ובאווירה מחייבת. לפעמים היא פוגשת את הקהל דווקא בדרך להצגה, במפגש בלתי אמצעי בין הפסנתרן לעוברים ושבים.
אבל אצל אביזיז הפסנתר אינו רק כלי לביצוע יצירותיהם של אחרים. מסתבר שהוא גם אמצעי לביטוי אישי. לצד נגינתו, הוא עוסק בהלחנה וביצירת שפה מוזיקלית המשלבת מסורת קלאסית עם כתיבה עכשווית. שפה המבקשת לחבר בין המוכר לחדש, בין המלודיה הרומנטית לבין עולמו הפרטי של היוצר.
מבראשית ועד החלומות
את צעדיו המשמעותיים על במת הקונצרטים עשה אביזיז עם יצירתו "בראשית". הפרויקט שאב השראה מסיפור הבריאה וביקש להעניק לו ביטוי מוזיקלי עכשווי. הוא שילב פסנתר, מקהלה והשפעות מוזיקליות ממסורות שונות, תוך מפגש בין המוזיקה הקלאסית למורשת היהודית.
לאחר שני מופעי בכורה שנמכרו במלואם, הגיע "בראשית" גם להיכל התרבות בתל אביב. ההפקה התרחבה וכללה מקהלה גדולה, בלרינה, רקדני טנגו ואמנים אורחים. בין המשתתפים בהפקה נמנו המנצח יואל סיון ואמן הסאנטור גבריאל שם. החיבור בין הכלים, הקולות והתנועה הרחיב את היצירה מעבר למסגרת המקובלת של רסיטל פסנתר.
כעת מבקש אביזיז לצאת למסע מוזיקלי נוסף. הפעם הוא בוחר בשם "חלומות", ומפנה את המבט מן הבריאה והעולם החיצוני אל המרחבים האישיים יותר. זיכרונות, געגועים, דמיון ונוסטלגיה עומדים במרכז התוכנית החדשה.
המופע משלב יצירות מקוריות חדשות מפרי עטו עם עיבודים ליצירות מוכרות. גם כאן אין מדובר בפסנתר לבדו. לצד אביזיז ישתתפו מקהלות הילדים "בת-קול המכינה והצעירה", והרכב האזרחים הוותיקים "לשיר בגיל". שני ההרכבים פועלים במסגרת קונסרבטוריון תל אביב, בניצוחה של דליה לזר-שמעון.
דווקא המפגש הזה בין הדורות מעורר סקרנות. ילדים הנמצאים בראשית דרכם, לצד מבוגרים הנושאים עמם חיים שלמים של זיכרונות וחוויות. ובמרכזם פסנתרן צעיר, המבקש לחבר את הקולות הללו באמצעות המוזיקה שלו. נדמה שהבחירה הזאת עשויה להעניק למושג "חלומות" משמעות נוספת, מעבר לשמו של הקונצרט.
רובי אביזיז – "חלומות"
יום רביעי, 11 בנובמבר 2026, בשעה 20:00, אולם צוקר, היכל התרבות תל אביב. משך המופע כשעה וחצי. כרטיסים החל מ־140 שקלים. פרטים וכרטיסים באתר לאן
