מאמרים אחרונים
אמא קוראז' הגיעה ליפו והמלחמה שוב נראית קרובה
יש מחזות שנשארים בני תקופתם. יש יצירות שחוצות דורות. "אמא קוראז' וילדיה" שייכת לסוג הנדיר הזה. ברטולט ברכט כתב את המחזה בשנת 1939. הוא הציב את העלילה במלחמת שלושים השנים. הוא ביקש לדבר על מלחמה אחת, אך למעשה כתב...
תמונות יפואיות, הסיפורים והשירים נפגשים מול הים
יש מופעים שהתפאורה שלהם נבנית בבית מלאכה. יש מופעים שמקבלים את התפאורה במתנה. אמש, על הדק המרכזי של נמל יפו, הים, הסירות והשקיעה עשו חלק מהעבודה. אל תוך התמונה הזאת נכנסו גיבורי "תמונות יפואיות", הדמויות שיצר מנחם תלמי, במופע...
לנקות את הראש: מי שמנקה את הלכלוך יודעת גם מאיפה הוא מגיע
יש משהו משמח במפגש עם מחזה ישראלי מקורי. במיוחד בתקופה שבה במות רבות נשענות על עיבודים ותרגומים. "לנקות את הראש" מאת אילן חצור מחזירה את מרכז הבמה ליצירה מקומית. כזו שנולדה כאן. המדברת בשפה שלנו, ומכירה היטב את המציאות...
משתגעים מאהבה? עכשיו גם אני מבין למה
כשתיאטרון חיפה נוחת בתל אביב
יש ערבים שבהם מגיעים להצגה מתוך סקרנות. יש ערבים שבהם מגיעים כדי ליהנות. כבר בדקות הראשונות של "משתגעים מאהבה" היה ברור שהערב הזה שייך לקטגוריה השנייה. במשך כשעה וחצי, ללא הפסקה, לוקחת ההפקה את הקהל למסע...
לא הייתם צריכים, אבל טוב שעשיתם
יש הצגות שאתה זוכר בזכות סצנה אחת. יש הצגות שאתה זוכר בזכות שחקן אחד. ויש הצגות נדירות יותר, שבדרך הביתה גורמות לך להפסיק לחשוב על מה שקרה על הבמה ולהתחיל לחשוב על מה שקרה בחיים שלך. "לא הייתם צריכים"...
קיר זכוכית: לא על השואה אלא על החיים שאחריה
האם בשנת 2026 עדיין צריך לעסוק בשואה?
נדמה שהתיאטרון הישראלי כבר השיב על השאלה הזאת. רק לאחרונה צפיתי ביצירה חדשה שנפתחת בתוך מחנה ריכוז נאצי. כעת מגיע גם "קיר זכוכית" של תיאטרון בית ליסין ומחזיר את הקהל אל אותו זיכרון...
אדיפוס בערפל
מדי פעם אני מגיע להצגה שמבקשת ממני לעבוד קשה. לא רק לצפות ולא רק להקשיב, אלא לפענח, לחבר ולהשלים פערים. "אדיפוס המלך" של תיאטרון האוניברסיטה, שהוצגה באולם החניון של תיאטרון תמונע, היא בדיוק הצגה כזו. רגע לפני תחילת המופע...
מלאכים בלבן – האנשים שמאחורי החלוק הלבן
אמש התקיימה הצגת הפרמיירה החגיגית למחזה "מלאכים בלבן" בתיאטרון הלאומי הבימה. בדרך הביתה מהבימה לא חשבתי על התעלומה שבמרכז העלילה ולא ניסיתי לחבר עוד פרט לפאזל. המחשבות שלי נדדו למקום אחר לגמרי. חשבתי על רופאים, על מתמחים ועל אחיות....
כשנעמי שמר שבה הביתה – הקאמרי הפך למקהלה ישראלית גדולה
נעמי שמר חזרה אל מרכז הלב בקאמרי
תיאטרון הקאמרי הקדיש סוף שבוע לשיריה של נעמי שמר. האירוע כלל ארבע הופעות חגיגיות. שתיים נערכו בשישי ושתיים במוצאי שבת. כבר בכניסה לאולם הורגשה אווירה אחרת. זה לא היה עוד מופע מחווה שגרתי....
מה קרה לשולחן השבת?
רגע לפני שהכול נסדק
מה מחזיק משפחה ישראלית ברגעי משבר? האוכל, ההרגלים, הצחוקים, החדשות ברקע או הפחד להישאר לבד? המחזה "פעולות פשוטות" עולה בתיאטרון הבימה ומביט ישר אל תוך השאלה הזאת. בלי סיסמאות ובלי נאומים גדולים. רק דרך שולחן שבת...
