יום שישי, נובמבר 13, 2026

אירוויזיון אסיה: 11 מדינות, במה אחת ומאבק על התואר הראשון

מחר, שבת 14 בנובמבר, תתקיים בבנגקוק תחרות אירוויזיון אסיה הראשונה. מלזיה והפיליפינים מובילות בתחזיות, דרום קוריאה מביאה קיי־פופ, והקהל הישראלי מוזמן להצטרף לחגיגה. מי יזכה, ומה באמת מחכה לנו על הבמה?

אחרי תשע שנות המתנה, מגיע רגע האמת

לפני יותר מתשע שנים דיווחנו כאן על תוכנית שאפתנית. מארגני האירוויזיון ביקשו לקחת את תחרות השירים המצליחה ולהעתיק את הפורמט ליבשת אסיה. הרעיון נשמע מסקרן, אבל השנים חלפו וההבטחות לא התממשו. בחודש מרץ האחרון שבנו לעסוק בנושא, הפעם עם תאריך יעד ועיר מארחת. גם אז נותרו לא מעט סימני שאלה.

בחודש אוקטובר כבר דיווחנו שהחלום עומד להפוך למציאות. ועכשיו מגיע רגע האמת. מחר, שבת 14 בנובמבר, תיפתח בבנגקוק תחרות אירוויזיון אסיה הראשונה. אחת עשרה מדינות ישלחו את נציגיהן אל הבמה. כל אחת תנסה להעניק לעולם טעימה מהמוזיקה שלה. כולן ירצו להחזיר הביתה את הגביע הראשון.

אבל מעבר לתחרות עצמה, מדובר בניסוי תרבותי מרתק. האם אפשר לייצר מכנה מוזיקלי משותף ליבשת כה מגוונת? האם הפופ הבינלאומי יגבר על המסורות המקומיות? ואולי דווקא הצלילים הפחות מוכרים יספקו את ההפתעה הגדולה?

מהפופ המלזי ועד המוזיקה של הרי ההימלאיה

אסיה אינה עשויה מקשה מוזיקלית אחת. מצד אחד ניצבת דרום קוריאה, שהפכה את הקיי־פופ לתעשיית ענק עולמית. לצידה נמצאת הפיליפינים, בעלת מסורת עשירה של זמרי פופ בעלי יכולות ווקאליות מרשימות. גם וייטנאם, תאילנד ומלזיה מחזיקות בתעשיות בידור מפותחות ובכוכבים מקומיים גדולים.

מן העבר השני מגיעות בהוטן, נפאל, לאוס, קמבודיה ומונגוליה. כאן אפשר לפגוש מסורות מוזיקליות שפחות מוכרות לאוזן המערבית. חלק מהמשתתפים בחרו לשלב אותן בתוך הפקה עכשווית. אחרים מעדיפים להתקרב אל הפופ הבינלאומי המוכר.

מעניין במיוחד יהיה לגלות כיצד יישמע המפגש הזה על במה אחת. הרי האירוויזיון אינו רק תחרות של שירים. הוא גם תחרות של ביצועים, כריזמה, תלבושות ואפקטים בימתיים. שיר מוצלח באוזניות אינו בהכרח השיר שיכבוש את המסך.

Aina Abdul rehearsing for Malaysia at Eurovision Song Contest Asia in BangkokPhoto Credit: Ralph Larmann
Aina Abdul rehearsing for Malaysia at Eurovision Song Contest Asia in Bangkok
Photo Credit: Ralph Larmann

מלזיה: הבלדה שעשויה לקחת את הגביע

מי שמגיעה לבנגקוק כפייבוריטית הבולטת היא הזמרת Aina Abdul, נציגת מלזיה. השיר שלה, Bluest Sky, מציע בלדת פופ דרמטית. זהו מסוג השירים שמעמידים את היכולת הקולית במרכז. פחות להטוטים קצביים ויותר בנייה רגשית לעבר השיא.

עבדול אינה זמרת אלמונית שהתגלתה לקראת התחרות. היא כבר מחזיקה בקריירה מצליחה בארצה, כולל הופעות בטלוויזיה ובתחרויות זמר. כעת היא ניצבת בפני קהל בינלאומי גדול בהרבה.

הנתונים שפורסמו לקראת הגמר מציבים אותה בראש התחזיות. בסקר המעריצים של Aussievision גרפה מעל 45 אחוזים מהקולות. גם בשווקי התחזיות היא הובילה בבירור. מיקומה האחרון בסדר ההופעות עשוי לעזור לה להותיר רושם חזק.

אבל בלדות גדולות זקוקות גם לביצוע מדויק. אם תצליח לשחזר על הבמה את העוצמה הרגשית של השיר, קשה יהיה להתעלם ממנה.

CARMELLE rehearsing for Philippines at Eurovision Song Contest Asia in BangkokPhoto Credit: Eurovision Song Contest Asia
CARMELLE rehearsing for Philippines at Eurovision Song Contest Asia in Bangkok
Photo Credit: Eurovision Song Contest Asia

הפיליפינים: פופ צעיר מול הדרמה המלזית

מי שמאיימת על ההובלה המלזית היא CARMELLE, נציגת הפיליפינים. היא תבצע את Sobra-Sobra, שיר פופ קצבי שמכוון לחיבור מהיר עם הקהל. לעומת הבלדה המלזית, כאן הדגש הוא על אנרגיה, קצב והגשה צעירה.

כרמלה צמחה מתוך תחרויות שירה טלוויזיוניות. הקהל הפיליפיני כבר מכיר את יכולותיה. כעת היא מבקשת להוכיח אותן גם מחוץ לגבולות ארצה.

הקרב בינה לבין עבדול מציג שתי גישות מוכרות לאירוויזיון. מצד אחד עומדת בלדה רגשית בעלת שיא קולי. מהצד השני נמצא פופ שנועד לתפוס את האוזן במהירות. קשה לדעת מראש איזו גישה תכבוש יותר צופים.

בסקר המעריצים הגיעה הפיליפינים למקום השני, עם כמעט 29 אחוזים מהקולות. הפער ממלזיה משמעותי, אבל עדיין מדובר במועמדת רצינית לזכייה.

וייטנאם ודרום קוריאה: כשהפופ רוצה לכבוש עולם

את התחרות תפתח Tóc Tiên, אחת מכוכבות הבידור הבולטות בווייטנאם. השיר שלה, EM TIÊN, מתבסס על גישה עכשווית וקצבית. טוק טיין מביאה איתה ניסיון של יותר משני עשורים בתעשיית הבידור. ההופעה שלה עשויה לקבוע כבר בתחילת הערב רף גבוה של אנרגיה.

ווייטנאם מדורגת שלישית בסקר המעריצים. פתיחת התחרות אינה תמיד עמדה נוחה, אבל הופעה חזקה עשויה להישאר בזיכרון. כאן יהיה מעניין לראות כיצד תתמודד עם היתרון של המשתתפים המאוחרים.

דרום קוריאה שולחת את JUNHEE עם DEEP DIVE. מדובר בפופ עכשווי הנע בין R&B למוזיקת דאנס. הנציג הקוריאני מגיע מתעשייה המיומנת בהפקת מופעים חזותיים מדויקים. לכאורה, זהו יתרון ברור.

אלא שהצלחה של הקיי־פופ בעולם אינה מבטיחה זכייה בתחרות הזו. השיר עצמו עדיין צריך לשכנע. גם כוכב שמגיע מתעשייה משוכללת אינו חסין בפני הפתעות של הצבעת הקהל.

תאילנד: המארחת רוצה להשאיר את הגביע בבית

את המדינה המארחת ייצג הצמד MANG x DAOU עם השיר Aroma. זהו חיבור בין שני אמני בידור מוכרים בתאילנד. הם מביאים לבמה שילוב של פופ עכשווי וזהות מוזיקלית מקומית. יתרון הביתיות עשוי לסייע להם במופע עצמו. אולם לפי כללי התחרות, הצופים בתאילנד אינם רשאים להצביע עבור נציגיהם. לכן תידרש הופעה שתשכנע גם קהלים במדינות אחרות.

דווקא כאן מתחדדת אחת השאלות המרכזיות של התחרות. האם כוכבות במדינת המוצא תספיק כדי לייצר אהדה אזורית? או שהקהל יעדיף שיר שאינו מכיר מראש?

ויש גם את מי שכדאי לגלות

אחד ההרכבים המסקרנים מגיע מבנגלדש. Beatmosphere הוא הרכב א־קפלה וביטבוקס, שנוסד בשנת 2009. חבריו מפיקים באמצעות קולם צלילים המדמים כלי נגינה, מקצבים ומרקמים אלקטרוניים. השיר שלהם, Tumi Ele, מציע הזדמנות לשמוע גישה שונה מזו של הפקות הפופ המקובלות.

נציג לאוס, Thinla, יבצע את BAE. המוזיקה שלו משלבת בין מסורת ה־Morlum המקומית לבין פופ, R&B ודאנס. הוא מבקש להביא אל הקהל הבינלאומי צליל שמקורו בתרבות המקומית.

בהוטן שולחת את Nyendra, זמר ויוצר צעיר בן 24. השיר Lhayi Semo מביא עמו עולם מוזיקלי אחר. הוא מבוסס על זהות תרבותית מקומית בתוך מסגרת עכשווית.

גם נציג נפאל, Pratik Himal Rai, מביא ניסיון מוזיקלי עשיר. יצירתו משלבת רוק רך, פולק נפאלי ופופ. בבנגקוק הוא יבצע את Ananta Maya.

קמבודיה שולחת את Monetrey עם I Let You Go. כאן מדובר בפופ מלודי ורגשי, המנסה לשלב זהות קמבודית עם צליל בינלאומי.

נציג מונגוליה, Beck, יבצע את Chamguigeer (Without You). מאחוריו קריירה הכוללת מוזיקה, משחק, הנחיה והפקה. עבורו, הבמה בבנגקוק היא הזדמנות להרחיב את קהל המאזינים הרבה מעבר למונגוליה.

ייתכן שהמדינות הללו לא יתייצבו בראש טבלת התוצאות. אבל דווקא הן עשויות לספק את החוויה המוזיקלית המעניינת ביותר. הרי לפעמים השיר שנשאר איתנו אינו זה שזוכה בגביע.

אז מי באמת עומד לנצח?

אם מסתמכים על סקרי המעריצים ושווקי התחזיות, התמונה ברורה למדי. מלזיה היא המועמדת המובילה, והפיליפינים היא יריבתה המרכזית. וייטנאם עשויה להשתלב בצמרת, ואילו תאילנד ודרום קוריאה מחזיקות בפוטנציאל להפתעה. אבל ניסיון האירוויזיון האירופי מלמד שלא כדאי להכתיר מנצחים מוקדם מדי. ישנם שירים שנשמעים מצוין בהקלטה ונחלשים במופע החי. אחרים מתגלים רק כאשר הבמה, התאורה והמצלמות מתחברות לביצוע.

גם שיטת הניקוד עשויה לשנות את התמונה. מחצית מהתוצאה תגיע מצוותי שיפוט מקצועיים. המחצית השנייה תהיה בידי הצופים, ובהם גם הקהל הישראלי. הפער בין טעם השופטים לטעם הקהל עשוי להכריע את התחרות.

DARA wins the 70th Eurovision Song Contest for Bulgaria, at the Wiener Stadthalle in Vienna, AustriaPhoto Credit: Corinne Cumming/EBU
DARA wins the 70th Eurovision Song Contest for Bulgaria, at the Wiener Stadthalle in Vienna, Austria
Photo Credit: Corinne Cumming/EBU

וגם זוכת האירוויזיון האירופי מגיעה לבנגקוק

לצד אחד עשר השירים המתחרים, צפויות הופעות אורח מיוחדות. הבולטת שבהן היא של DARA, נציגת בולגריה שזכתה באירוויזיון 2026 בווינה. היא תבצע גרסה מיוחדת לשירה הזוכה, Bangaranga. אליה יצטרף כוכב הפופ התאילנדי Jeff Satur, המשלב קריירת שירה ומשחק. שתי הופעות האורח אמורות להדגיש את החיבור בין הפורמט האירופי הוותיק לבין הבמה האסייתית החדשה.

את האירוע ינחו וודי מילינטצ'ינדה וסינדי בישופ. התחרות תיפתח במופע מיוחד בשם Bangkok Sounds and Senses, שנוצר לכבוד האירוע.

Rehearsal Images: Noam Bettan performing Michelle for Israel during the First Rehearsal at Wiener Stadthalle, Vienna 2026Photo Credit: Corinne Cumming/EBU
Rehearsal Images: Noam Bettan performing Michelle for Israel during the First Rehearsal at Wiener Stadthalle, Vienna 2026
Photo Credit: Corinne Cumming/EBU

ומה איתנו? האם ישראל תמצא בעתיד מקום גם באירוויזיון אסיה?

אי אפשר להתעלם מהשאלה הישראלית. דווקא כעת, כאשר האירוויזיון האירופי מתמודד עם מחלוקות פוליטיות סביב השתתפות ישראל, נפתחת במזרח במה חדשה. האם ייתכן שבעתיד נראה עליה גם נציג ישראלי? מבחינה גאוגרפית אנחנו הרי חלק מאסיה. מבחינה תרבותית ותחרותית, אנחנו כבר עשרות שנים חלק ממשפחת האירוויזיון האירופית.

אלא שהתשובה אינה פשוטה. אסף בלכר, המפיק הישראלי השותף להקמת אירוויזיון אסיה, כבר הביע עמדה ברורה. לדבריו, מקומה של ישראל באירוויזיון האירופי, והוא אינו צופה השתתפות בשתי התחרויות במקביל. גם המפה המדינית באסיה אינה מבטיחה קבלת פנים נוחה יותר. חלק מהמדינות המשתתפות כלל אינן מקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל.

ובכל זאת, קשה שלא להשתעשע במחשבה. מה יקרה אם המשבר סביב ישראל באירוויזיון האירופי יחריף? האם תאגיד השידור הישראלי יבחן אפשרויות נוספות? האם אפשר יהיה להשתתף בשתי התחרויות? בשלב הזה אין תשובות רשמיות. בינתיים ישראל נשארת באירופה, ואפילו נהנית מהצלחה מוזיקלית מרשימה. אולי זו סיבה טובה להמשיך להתעקש על מקומנו שם, ולא לחפש במה חלופית בכל פעם שהפוליטיקה מרימה את ראשה.

כך או כך, עצם הקמתו של אירוויזיון אסיה פותחת פרק חדש. היא גם מזכירה לנו שמוזיקה אמורה לחצות גבולות. חבל שהפוליטיקה מקפידה להציב אותם מחדש.

המבחן הגדול מתחיל אחרי הענקת הגביע

ובכל זאת, יש כאן שאלה גדולה יותר מזהות הזוכה. האם אירוויזיון אסיה יהפוך למסורת שנתית? האם תעשיות המוזיקה המקומיות יראו בו הזדמנות אמיתית לחשיפה בינלאומית? והאם הקהל יאמץ פורמט תחרותי משותף ליבשת כה עצומה?

האירוויזיון האירופי צמח במשך שבעים שנה. הוא הפך ממפגש מוזיקלי מצומצם למופע בינלאומי עצום. אסיה מתחילה כעת כמעט מאפס, אבל עם טכנולוגיה, ניסיון הפקתי ועולם מוזיקלי שכבר מחובר ברשתות החברתיות. אפשר בהחלט להניח שכבר מחר יוכרז זוכה ראשון. הרבה יותר קשה לנבא אם בעוד עשר שנים נביט לאחור ונזהה בבנגקוק את תחילתה של מסורת.

בינתיים, מחר אחר הצהריים, אפשר יהיה לשבת מול המסך בישראל. לא חייבים להכיר את כל האמנים, וגם לא לבחור מראש בפייבוריט. מספיק להקשיב למוזיקה, לגלות קולות חדשים ולראות כיצד יבשת שלמה מנסה לדבר בשפה משותפת.

אירוויזיון אסיה 2026 יתקיים בשבת, 14 בנובמבר, בשעה 15:30 שעון ישראל. השידור יועבר בכאן 11, בכאן BOX ובערוץ היוטיוב הרשמי של האירוויזיון. הצופים בישראל יוכלו להצביע באתר התחרות.

אלו השירים שיבוצעו בתחרות

הכי חדשים

החורף של הג'אז: מניו יורק וניו אורלינס ועד מוזיאון תל אביב

כשהג'אז העולמי מגיע לתל אביב יש משהו מעודד בהתעקשות להמשיך ולהביא לישראל מוזיקאים בינלאומיים. במיוחד כאשר עולם התרבות...

ארבעים שנות ג'אז באילת: כשהמוזיקה פוגשת את כל העולמות

ארבעים שנה של מוזיקה בים האדום ארבעים מהדורות שפסטיבל הג'אז בים האדום מפגיש מוזיקאים וקהלים בנמל אילת. הפסטיבל...

פסטיבל הזמר חוזר לבמה, והשירים חוזרים הביתה

יש שירים שלא זקוקים להקדמה. מספיקות כמה תיבות ראשונות והזיכרון כבר עושה את שלו. פסטיבל הזמר והפזמון...

גיא מזיג מחזיר את הקלאסיקה הישראלית אל הבמה

יש משהו מסקרן במפגש בין מוזיקאים מדורות שונים. במיוחד כשהאחד גדל על יצירתו של האחר. גיא מזיג,...

רובי אביזיז – חלומות מתגשמים על הפסנתר

מהפואיה של הבימה אל היכל התרבות יש לי חיבה מיוחדת למוזיקאים שאפשר לפגוש גם מחוץ לאור הזרקורים. כזה...

חצי בן אדם בעיר של אנשים מלאכותיים

כל העיר רואה יריב בן יהודה ממשיך להעניק חיים חדשים לשירי האלבום "ארוע בחיים". אחרי הקליפ ל"פגשתי את...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

כשהמוזיקה פוגשת את המסך: פסטיבל סאונדטראק חוזר לתל אביב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, אחרים בזכות השחקנים, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם מסרבת לעזוב אותנו. לפעמים...

עברי לידר חוזר לבארבי, עם השירים שהתחילו הכול

יש אמנים שחולמים לכבוש את קיסריה, אחרים מכוונים להיכל מנורה ולאלפי צופים שמריעים מולם. אבל בשנים האחרונות...

הפסנתר יורד שוב לאילת: שלושה ימים של מוזיקה ישראלית, רוק ומפגשים מסקרנים

מה עושה הפסנתר באילת? פעם, כשהזכירו את פסטיבל הפסנתר, המחשבות נדדו כמעט אוטומטית לתל אביב. לאולמות, למפגשים האינטימיים...

עומר אדם קונה לעצמו מקום בזאפה, והפעם לא על הבמה

יש אמנים שחולמים לכבוש במות, למלא אולמות ולשמוע אלפי אנשים שרים את השירים שלהם. עומר אדם כבר...

מבלוז לבאך: הצלילים חוזרים לנמל יפו

מה מחכה לנו בבית המכולות בנמל יפו? אחרי סדרת ההופעות המתוכננת של "Blues & Booz" שתחל השבוע,...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...