שי סובול – כאן ועכשיו, האלבום

בחודש מאי פגשנו לראשונה את השיר ״כאן ועכשיו״. שי סובול הציב זוגיות ותיקה מול הזמן החולף. המילה ״כמעט״ החזיקה אז את השיר כולו. היא סימנה פער בין הרצוי לבין החיים עצמם. כעת מגיע המיני אלבום המלא. הוא מרחיב את הרגע האישי לתמונה נפשית רחבה יותר.

האי פי החדש נולד בתוך מציאות ישראלית מטלטלת. החרדה, הכאב וחוסר הוודאות נכנסים לתוך הטקסטים. סובול אינו מחפש סיסמאות גדולות או נחמה מהירה. הוא בוחר בנוכחות, בחמלה ובתקווה זהירה. החזרה על המילים מעניקה לו דרך להתמודד. היא גם פותחת למאזין דלת אל אותו מרחב.

חמישה רגעים בתוך מסלול אחד

המיני אלבום כולל חמש רצועות קצרות ומדויקות. ״אינטרו״ פותח את המסע בלי מילים. אחריו מגיעים שלושה שירים בעלי מרכז רגשי ברור. ״צעדי ענק״ סוגר את התמונה בקטע אינסטרומנטלי נוסף. המבנה יוצר מסגרת שקטה סביב שלושה וידויים אישיים.

שני הקטעים האינסטרומנטליים אינם דורשים הסבר מילולי. הם מעניקים מרווח נשימה לפני הכניסה ואחרי היציאה. ביניהם סובול מתבונן בזוגיות, בילדים ובעולם קטן בצנצנת. כל שיר מציע זווית אחרת על הישרדות רגשית.

הזוגיות נשארת כאן

״כאן ועכשיו״ כבר סימן את הכיוון בחודש מאי. הילדים גדלו, ההסחות נעלמו והזוגיות נשארה במרכז. סובול לא מציג אהבה מושלמת או פתרון נוצץ. הוא מתאר קשר שנשען על נוכחות יומיומית. המילה ״כמעט״ ממשיכה לרחף מעל החיים המשותפים.

שולחן במרפסת, גינה ושופן יוצרים תמונה ביתית. דווקא הפרטים הקטנים נושאים את המשקל הגדול. הבכי אינו פורץ בדרמה מוגזמת. הוא מגיע בשקט ומאיר את השבר. המשפט ״זה תכף עובר״ נשמע כמו תפילה פרטית.

אחר כך מגיע הרצון לצאת ולנוע. הדרך אינה מבטיחה שינוי, אך היא מספקת נשימה. הזוג יוצא לקרוע את הארץ היחידה שיש לו. הים והנהר מציעים מרחב מחוץ לבית. סובול מבקש דבר אחד פשוט. הוא רוצה לראות את אהובתו מאושרת.

הקליפ מוסיף לשיר שכבה אישית ואינטימית. דייב שחר ביים, צילם וערך את הווידאו. זואי רפפורט הפיקה את הצילומים. שי סובול מופיע עם גיטרה ושירה. לצדו מנגנים יעל צרי, אלעד מוסקטל ושליו ורד.

אחר כך תגיע שמחה

״ואז שמחה״ פונה אל ילדיו של סובול בעתיד. השיר אינו מסתיר משבר נפשי או בדידות. הוא מתאר שעות מתחת לשמיכה וחוסר כוח. גם החזרה לעבודה הופכת למאבק יומיומי. מבטי הרחמים רק מכבידים על התחושה.

סובול אינו מטיף לילדיו כיצד לחיות. הוא מעניק להם מילים לרגעים קשים. הפחד מהלא נודע מקבל כאן מקום אמיתי. לצדו מופיעה האפשרות לבחור אדם שמקשיב באהבה. המשפט החוזר מבטיח שהכאב יעבור. אחריו, אולי, תוכל להיכנס גם שמחה.

הישירות מעניקה לשיר את כוחו. אין כאן שפה טיפולית מסובכת. יש אב שמנסה להשאיר לילדיו מצפן. הוא אינו מונע נפילות או כאבים. הוא רק מבקש להזכיר שהרגע אינו כל החיים.

העצה החשובה ביותר מסתתרת בתוך הקשר האנושי. סובול מציע לבחור במי שיודע להקשיב. המגע שהוא מתאר אינו מבטל את הכאב. הוא מעניק לאדם מקום בטוח לעבור דרכו. השמחה אינה מגיעה מיד. היא מחכה מעבר לרגע הקשה.

עולם שלם בתוך צנצנת

״תסתכל על העולם שלך״ נולד בעקבות סדנת טרריום. האדמה, הזרעים והחיפושית בונים יקום זעיר. קיר הזכוכית הופך לגבול וגם למראה. סובול מתבונן בבריאה דרך פעולה פשוטה. פתאום צנצנת שקופה מקבלת ממדים כמעט מקראיים.

טיפות הטל נעות על החלון הפנימי. הלילה והיום מתחלפים בתוך מערכת סגורה. העולם הזה ממשיך להתקיים ללא התערבות אנושית. מכאן צומחת מחשבה רחבה על מקומנו. אולי אנחנו פחות מרכזיים מכפי שנדמה לנו.

השיר מציע מבט אקולוגי, אך אינו מסתפק בו. הטרריום הופך לדימוי עבור הנפש והחברה. גם בתוך גבולות שקופים החיים ממשיכים לנוע. משהו נובט, משהו שותה ומשהו מבקש אור. ההתבוננות עצמה הופכת למעשה של ריפוי.

סיפור הבריאה מקבל כאן גרסה ביתית וקטנה. האדם אינו בורא עולם שלם. הוא רק מסדר אדמה, זרעים ואבן. משם הטבע ממשיך בעצמו. בתוך התקופה הנוכחית, זו מחשבה מנחמת. החיים יודעים לנוע גם אחרי הטלטלה.

הפקה שמשרתת את המילים

יאיר רובין מוביל את ההפקה המוזיקלית של הפרויקט. הוא מנגן במקלדות, בבס ומוסיף תכנות וקולות. שי סובול שר ומנגן בגיטרה אקוסטית. אסף רייז מנגן בתופים וסיון רובין מוסיפה קולות.

ההפקה אינה דוחפת את השירים לעבר דרמה מלאכותית. היא מאפשרת לטקסטים להישאר קרובים לדיבור. התחושה האינטימית מתאימה לעולם שסובול בונה. המאזין אינו עומד מול הצהרה גדולה. הוא יושב ליד היוצר באותו חדר.

מסלול שנבנה לאורך שנים

שי סובול פועל בזירת המוזיקה המקומית מעל עשור. הוא גדל בקיבוץ נען ומתגורר בו כיום. במקביל ליצירה, הוא מנהל את הקונסרבטוריון המקומי. לאורך השנים הוציא חמישה אלבומים. הוא גם שיתף פעולה עם דן תורן ועמיר לב.

יצירתו משלבת ג׳אז, מוזיקה קלאסית ורוק ישראלי. סובול מחבר בין כתיבה אישית לבין שפה מקומית. בעבר חידש גם קלאסיקות ישראליות מוכרות. ביניהן נמצאים ״אין לי ארץ אחרת״ ו״כי האדם עץ השדה״. כעת הוא חוזר אל החומר הפרטי ביותר. שם הוא מוצא את הקול המדויק ביותר.

להישאר עד שהרגע יעבור

״כאן ועכשיו״ אינו פרויקט גדול בממדיו. חמש הרצועות יוצרות מרחב רגשי רחב. שלושת השירים פונים פנימה ונוגעים בחוויה ציבורית. הם מדברים על חרדה בלי להפוך אותה למוצר. התקווה מגיעה כאן בזהירות, בלי זיקוקים.

סובול אינו מבטיח שהכול יסתדר מיד. הוא גם אינו מסתיר את השברים. במקום פתרון, הוא מציע הקשבה ונוכחות. לפעמים זה כל מה שאדם יכול להעניק. לפעמים זה גם הדבר החשוב ביותר.

המיני אלבום מתחיל בצעד שקט ומסתיים בצעדים ענקיים. בין שתי הנקודות נמצא אדם שמביט סביבו. הוא רואה זוגיות, ילדים ועולם זעיר. בתוך כל אלה הוא מבקש לנשום. כאן ועכשיו, לפני שהרגע הבא מגיע.

שי סובול יחגוג את יציאת האלבום החדש במופע שיתקיים בתאריך 29 ליולי במועדון האוזן בתל אביב. כאן ממתינים לכם.ן כרטיסים