יום שני, אוקטובר 12, 2026

נעמה בנגל נשארת ערה

נעמה בנגל משיקה שני שירים מתוך אלבום הבכורה „לא נרדאמט”, שיגיע בקרוב. היוצרת בת ה־25 מחברת אלקטרוניקה, הומור, געגוע וכתיבה אישית חדה.

נעמה בנגל מצטרפת לנוף המוזיקלי המקומי עם שני שירים וכתב יד מסקרן. היא כתבה והלחינה את שניהם, וגם ניגנה בקלידים וטיפלה בתכנותים. „לא נרדאמט” מעניק לאלבום הבכורה את שמו. לצדו מגיע „חשבתי שהלכת לאיבוד”, שחושף צד שקט וכואב יותר.

שני השירים פועלים בקצבים שונים, אבל יוצאים מאותו עולם רגשי. הראשון רץ עם המחשבות לאורך לילה חסר מנוחה. השני עוצר מול אדם שאיננו ומול מילים שנותרו ללא כתובת. יחד הם מציגים יוצרת עצמאית עם שפה אישית, ישירה ומדויקת.

הכבשים כבר לא עוזרות

בנגל כתבה את „לא נרדאמט” במהלך שירותה הצבאי. לדבריה, השיר ביטא עייפות עמוקה ובקשה פשוטה להשתחרר מהעומס. במקום לכתוב וידוי כבד, היא בחרה בהומור ובדימויים מפתיעים. כך הופכות הכבשים המסורתיות לעדר שרודף אחרי כדורי שינה.

גם המחשבות מקבלות בשיר חיים משל עצמן. הן מספרות סיפורים, שואלות שאלות ומסרבות להניח לגוף. בנגל נשארת בתפקיד הקהל ומקשיבה להן מהצד. ההפקה האלקטרונית מתרגמת את המאבק הזה לדופק קצבי וחסר מנוחה.

שם השיר מסכם היטב את המשחק כולו. „לא נרדאמט” נשמע כמו מילה שהתעוותה במהלך לילה ארוך. השיבוש מעניק לשיר חיוך קטן, אבל המתח נשאר מתחתיו. בנגל ואורי שלזינגר הפיקו יחד את השיר. בנגל טיפלה במיקס, ושלזינגר השלים את המאסטרינג.

הדברים שלא הספקנו לומר

„חשבתי שהלכת לאיבוד” מחליף את הקצב ומפנה מקום לשקט. בנגל כתבה אותו בעקבות אנשים שאיבדה במהלך חייה. היא זיהתה אצלם רצון להישאר חזקים ולא להזדקק לאחרים. השיר בוחן בעדינות את המחיר שמסתתר מאחורי החוזק הזה.

בתחילה נדמה שהאדם רק איבד את הדרך. בהמשך מגיעה ההבנה שהוא הלך ולא יחזור. בנגל אינה מחפשת הסברים גדולים, אלא מתמקדת במה שנשאר. ציורים, צבעים וזיכרונות ממשיכים לשאת את קולו בתוך הבית.

בינתיים החיים ממשיכים ומייצרים סיפורים חדשים. אלא שאין עוד למי לספר אותם. כאן נמצא הכאב המרכזי של השיר. לא רק בפרידה, אלא גם בהזדמנות האחרונה שמעולם לא הגיעה.

בנגל הפיקה את השיר בעצמה ושמרה על הגשה מאופקת. אמיר צ׳צ׳יק טיפל במיקס ובמאסטרינג. המוזיקה מעניקה למילים מרחב ואינה מכבידה על הרגש. השיר מופיע כאודיו רשמי המלווה בתמונה סטטית.

שני שירים, קול אחד

המעבר בין שני השירים חושף את טווח היצירה של בנגל. „לא נרדאמט” מתנועע, מחייך ונאבק בראש שאינו עוצר. „חשבתי שהלכת לאיבוד” מביט לאחור ומקשיב לשקט שנשאר. בשניהם היא שומרת על כתיבה נגישה, חכמה וללא קישוטים מיותרים.

בנגל אינה מגיעה רק בתור זמרת מבצעת. היא כותבת, מלחינה, מתכנתת, מנגנת ומפיקה את עולמה בעצמה. הניסיון שצברה מאחורי הקלעים מעניק לשירים ביטחון וגיבוש. כעת היא עוברת קדימה ומתחילה לספר את סיפורה האישי.

אלבום הבכורה „לא נרדאמט” יגיע בקרוב ויחשוף חלקים נוספים מהתמונה. בינתיים, שני השירים מספקים פתיחה מסקרנת ומדויקת. נעמה בנגל אולי מתקשה להירדם, אבל היצירה שלה כבר התעוררה.

 

הכי חדשים

דוד ד'אור חוגג 35 שנות קריירה עם תזמורת ואורחים

יש קולות שמזהים כבר בצליל הראשון. דוד ד'אור הוא בהחלט אחד מהם. במשך שלושה עשורים וחצי הוא...

המוזיקה הישראלית יוצאת לעולם: פסטיבל החשיפה הבינלאומית 2026

כשהמוזיקה הישראלית פוגשת את העולם לא בכל יום מגיעים לישראל אנשי תעשיית מוזיקה בינלאומיים כדי להקשיב למה שקורה...

NEXT 2026 – שישה כוכבים, 15 אלף זמרי ליווי ואני בכורסה בבית

האצטדיון שר, אני צפיתי מהסלון ביום ראשון בערב, נמשכה באצטדיון רמת גן סדרת מופעי NEXT 2026. שישה מכוכבי...

שישה דואטים, תריסר רקדנים וגרוב אחד של הרבי הנקוק

שניים על הבמה, עולם שלם ביניהם ביום חמישי האחרון, הגעתי לאולם ע"ש ירון ירושלמי במרכז סוזן דלל שבנווה...

בין תקליטים, כלור ומילים: אסא אופק חוגג ספר חדש באוזן השלישית

האנשים המשונים שמאחורי דלפק התקליטים האוזן השלישית היא כבר אחד הדינוזאורים הוותיקים של סצנת חנויות התקליטים הישראלית. שורשיה...

ליבי – בסוף זה יכאב, גם כשאוהבים

ישנן אהבות שבהן שני הצדדים יודעים מראש שהסיפור עלול להסתיים בכאב. האחד מבקש להתקרב, האחרת מנסה להרחיק...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

המוזיקה הישראלית יוצאת לעולם: פסטיבל החשיפה הבינלאומית 2026

כשהמוזיקה הישראלית פוגשת את העולם לא בכל יום מגיעים לישראל אנשי תעשיית מוזיקה בינלאומיים כדי להקשיב למה שקורה...

שותים מנדטים: המרץ 2 ועיתון הארץ נפגשים על הבר

המועדון האלטרנטיבי המרץ 2 ושכניו ממערכת עיתון "הארץ" יוצאים לשיתוף פעולה חדש. אנשי מערכת עיתון "הארץ" יוצאים...

הלילה הוא שירים: חנן יובל חוגג 80 עם חברים

אירוע של פעם ב-80 שנה יתקיים בנובמבר בהיכל התרבות בתל אביב. מיטב אמני ישראל יתכנסו לערב חגיגי...

שש דקות וארבעים שניות: פצ׳ה קוצ׳ה חוזרת להיכל התרבות

אירוע פצ׳ה קוצ׳ה תל אביב חוזר אל היכל התרבות במהדורה ה־26. המארגנים פתחו כעת את מכירת הכרטיסים...

20 אלף איש כבר הבטיחו מקום בטקס הזיכרון הלאומי

פחות מיממה הספיקה לציבור כדי לשריין 20 אלף מקומות. טקס הזיכרון הלאומי ממשיך לעורר היענות ציבורית רחבה....

צלילי בזלת חוזר: האוקטוברפסט של הצפון נוחת בקצרין

פסטיבל צלילי בזלת חוזר במהלך אוקטובר 2026 למרגלות הרי הגעש של הגולן. הפסטיבל יפתח את חגיגות היובל...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא