כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

פס קול שבועי
כולל וידאו

נשארנו מעטים

אלבום בשפה העברית לשירים שנכתבו בשפת היידיש, האזנה

שפת היידיש או אידיש הייתה שפה די שולטת בארץ ישראל בשנות הארבעים של המאה שעברה בטרם קמה המדינה כשפתם של היהודים ממזרח אירופה שהעפילו לארץ בצל הצורר הנאצי ובכלל.

גם בשנות החמישים והשישים השפה הזו די שלטה ברחוב הישראלי, אפילו עיתונים בשפה הזו יצאו לאור, תיאטראות עם מחזות ומופעי בידור עממיים פעלו ובאמריקה של אותם ימים גם הרכבי זמרות פעלו.

כילד קטן זכורה לי השפה בה שוחחו ביניהם סבי וסבתי כשלא רצו שאבין את דבריהם, אולם כמה ממילות אוצר הלשון הזה נשתמרו אצלי כפנינים שאפשר לשלוף ברגע הנכון ואפילו להפתיע חרדים מבני ברק שהשפה הזו היא אצלם לחם יומם כי העברית היא בכלל שפת קודש ושמורה לתפילות ולקריאת התורה…

עם השנים מן הסתם והיעלמותם הטבעית של דורות המהגרים גם השפה די נעלמה מהשטח ונוכחותה נדחקה לקרן זווית.

כעת יוצא לאור האלבום "נשארנו מעטים" הכולל י"ג שירים שנכתבו במקור בידי משוררים ביידיש והם תורגמו לשפה העברית והולחנו. את מילות השירים במקור כתבו משוררי היידיש יעקב גלאטשטיין, אברהם סוצקבר וציליה דראפקין, את התרגומים כתבו בנימין הרשב ובני מר.

האלבום הוא פרוייקט משותף של יובל יבנה אשר הלחין ועיבד מוזיקלית, דולב סולומון שהפיק מוזיקלית ועיבד, ושל יובל ליבליך המנגן בגיטרה חשמלית ואחראי אף הוא על העיבודים.

13 שירי האלבום מבוצעים בידי דני בסן, ערן צור, ורד קלפטר, לאורה ריבלין, סיון שביט, ענבל ג'משיד, שמרית גריילסאמר, איתן פישר, יורם מארק רייך, שיקו סיני, אביגיל איפרגן ודב המר.

לצד השירים ישנם גם קטעי קריאה של חלקם ביידיש בפי לאורה ריבלין ומנדי כהאן המנהל את פרויקט יונג יידיש בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב, בית ומוזיאון חי לשפה בדמות ספריית ענק של ספרות ביידיש ומיזמי תרבות שונים המתקיים במקום, אישית ביקרתי שם ממש לפני עשור

האלבום יוצא כספרון שכולל קודים שמובילים אל המוזיקה בפלטפורמות סטרימינג, את כל הטקסטים בעברית ויידיש, קרדיטים וקולאז'ים צבעוניים של הצייר איל בן צבי שמשולבים בהם צילומים של המשוררים.

ניתן לרכוש את הספרון, וגם תקליטור, באתר של הוצאת "כהל" – https://cohelbooks.wixsite.com/home/nisharnu

האלבום כפלייליסט ביוטיוב

האלבום בסטרימינג בספוטיפיי

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא