כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

פס קול שבועי

פס קול מלחמה #6

תם לו השבוע התשיעי למערכה הצבאית "חרבות ברזל" והאמנים לא עומדים במקום, עוד אסופה של תשעה שירים חדשים או מחודשים כאקטואליה, סינגלים וקליפים, האזינו

גם באסופות השירים שנערמים כאן ניתן ללמוד על הלכי הרוח העממי של עמישראל לאורך ציר הזמן של המערכה הצבאית, השבוע ישנם כבר ניצוצות של שירים יותר רגועים או יותר שמחים לצד העצב, הכאב, האמפתיה והרצון לנצח, הטו אוזן למבחר שנאסף כאן.

אודי צברי – ילדת האש

את שירו החדש של הזמר אודי צברי – "ילדת האש" כתב רן בן ציון ואילו עידית אשל הלחינה בהפקה מוזיקלית של אריק זנטי. התוצאה היא שיר בסגנון עדות בלוז עם צבעים שמגיעים מאי שם משנות השבעים, מזכירים לנו שירים שהפכו גדולים מהחיים, תאזינו ותמצאו אותם לבד, רמז – כולם תוצרת ישראל. הטו אוזן לשיר הנשמה של אודי כמו שהוא יודע להגיש מעומק הלב והנשמה.

כך אודי על השיר עם צאתו – "בסימן נר ראשון של חנוכה ״ילדת האש, אחות קטנה, מה את מחפשת, מה את באמת רוצה״ שיר שנכתב לאישה צעירה, שמשחקת באש, אש הרגשות והתשוקה ולא מעזה להיכוות באש האהבה. אהובה כותב שבור לב כשברור לו שלא יקבל את אהבתה. מישהי בלתי מושגת שבסופו של יום נשארת בתוך עצמה, לבד רכה, משחקת חזקה סטייל בלוז מזרחי שנותן לו זווית עוקצת, בועטת, שהופכת את הכאב למתוק קצת… את עידית הכרתי בחוף גאולה ת״א 🏖️ עונת הקורונה עשרים עשרים 😷 🦠 אני מלצר, היא שותה קפה. ☕️ אני שר לעצמי, היא מקשיבה. 🎤 היא מחמיאה, אני אומר תודה. 🙏🏽 אני מתעניין, היא מספרת על עצמה, ״מורה ברימון לפלמנקו ורוק ופיתוח קול…״🎵 מסיים משמרת הליכה על החוף יחד קצת תרגולים, ומפה לשם לשיעורים קבועים. 👩‍🏫 תודה ענקית לאגדת הפקה ואולפן 🎹 אריק זנטי על חוויית הקלטה וסבלנות על טיפים ורוגע של קפטן, אוהב אותך חייאתי ותקשיבו לנגנים כי הם נתנו פה את החיים שלהם 🎸"

ענבל ביבי – חיבוק אחרון

את השיר "חיבוק אחרון" הזמרת היוצרת ענבל ביבי כתבה והלחינה בהפקתו של צוק אלגזי, השיר נכתב בזמנו על רקע פרידה מבן זוג והוכנס למגירה, אירועי המלחמה נתנו למילים משמעות אחרת לחלוטין, ענבל החליטה להוציאו לאור וערכה שינויים טקסטואליים שיהפכו אותו עומד באור הנכון והאקטואלי למצב, כך שיצליח לבטא את הכאב הנוכחי שהמדינה עוברת. הקליפ המלווה את השיר הופק בידי בן זוגה, איתמר חי – אשר שרד את אירועי השבת השחורה והוא צולם באולפן בו ענבל מקליטה את שיריה.

כך ענבל על השיר החדש – "יש הרבה אנשים שמייחלים כיום לחיבוק בתקופה הזו מהאהובים שלהם. מגיע לנו לזכור את האנשים שאיבדנו ברגעים האחרונים והמתוקים איתם ולא רק תחת הכותרת של הטבח והאסונות"

אפק לאמור – מה אברך

השיר "מה אברך" הנו הסנונית הראשונה מתוך אלבום המאגד מחוות לשיריו של יאיר רוזנבלום המנוח לציון יום הולדתו השמונים, השיר בגרסה הנוכחית הנו הלחם בין מילותיה של המשוררת רחל שפירא ובין ראפ עכשווי שכתב אפק לאמור, כך גם הלחן הנו הלחם בין המלודיה המקורית של רוזנבלום לבין הביט שאפק מניח מתחת למילים והוא גם אחראי על ההפקה המוזיקלית. השיר שבמקור בוצע בפי רבקה זוהר במסגרת להקת חיל הים בשנות השבעים במאה שעברה הנו אחד משירי הקאנון הישראלים המלווה טקסי זיכרון בימי העצמאות. את השיר מלווה וידאו קליפ שנוצר באמצעות שימוש בבינה מלאכותית על ידי יריב עציון ואילו הפרויקט בכללותו מלווה על ידי צוות מכללת BPM, משפחת רוזנבלום והלייבל האחראי על "צאן ברזל"

כך אפק על השיר והפרויקט – "השיר הזה הוא שיר שתמיד נגע בי. התקופה האחרונה היא תקופה לא פשוטה עבור העם שלנו ורציתי לספר סיפור שמתחיל בשבר אבל נגמר בחיים. "ברכו לנו את החיים, נכון, זה עוד יכאב אבל הם לא יקחו לנו את התקווה״. היה לי הכבוד לעבוד על היצירה המופלאה ״מה אברך״ וניתנה לי הזכות לספר בעזרתה סיפור אחר. תודה למכללת bpm ולצאן ברזל מבית ארומה מיוזיק על האפשרות לקחת חלק בפרויקט הזה ,ולכל האנשים המופלאים והמקצועיים שלקחו ועודם לוקחים בו חלק"

וכמובן שאי אפשר בלי להאזין לגרסת המקור..

מיקה משה – חזקה יותר

את השיר "חזקה יותר" כתבה הודיה חיוט ואילו מאי ספדיה הלחינה והפיקה מוזיקלית. השיר שמילותיו סובבות סביב זוגיות עוסקות גם בגעגוע שאנחנו חשים בימים אלו ליקרים לנו. השיר בוצע לראשונה בפומבי על ידי מיקה משה במסגרת תוכנית הריאליטי המוזיקלית של ערוץ הטלוויזיה קשת 12 – "הכוכב הבא" וכעת הוא מובא בגרסת רדיו.

כך מיקה, המוכרת לנו עוד מאז שנטלה חלק בתוכניתה ריאליטי המוזיקלית "בית ספר למוזיקה" משם המריאה קדימה עם שירים כ"יש לך אותך" ו-"מה איתך", עם השתתפותה בריאליטי וביצועו של השיר החדש – "מסע ארוך ולעיתים לא פשוט, התלבטות אם להשתתף או לא, מה ללבוש, מה לשיר, גם אחרי הצילומים חשבתי שאולי עשיתי טעות, אבל הערב יצאתי ״חזקה יותר״💙"

מיקי גבריאלוב וילדות נחל עוז – מלאך שלי

על היוצר, המוזיקאי והזמר, מיקי גבריאלוב, אין צורך להרחיב מילים, דומני שאין אדם בארץ שלא שמע את שיריו, אלו שכתב והלחין יחד עם אריק איינשטיין המנוח ואלו שיצר בעצמו. השבוע משיק מיקי שיר חדש – "מלאך שלי" על פי מילותיה של המשוררת שלומית כהן אסיף אותן הלחין מיקי אשר הזמין את הילדות מקיבוץ נחל עוז ליטול חלק בביצועו כמקהלה. יחד עם מקהלת "ענבל" בניצוחה של מירב ברנע ממרכז המוזיקה רעננה.

על השיר החדש מספר מיקי – "שלומית כהן אסיף פרסמה את השיר בפייסבוק, ואשתי, מיכל, העבירה אותו אליי. השיר מצא חן בעיני מיד והחלטתי להלחין אותו. הרעיון לשתף את הילדים מנחל עוז עלה בי כאשר הופעתי עם הלהקה שלי בהתנדבות לאיסוף כספים למען קיבוץ נחל עוז במועדון שבלול, המנגינה כמעט ודרשה קולות של מלאכים והחלטתי לשתף את "ילדות נחל עוז" כי בכל מקום שבו יש ילדים, יש גם אור ותקווה. הטקסט של שלומית מדבר אלי, כי גם כמבוגר, הבקשה הכל כך תמימה הזו, שבתוך ים החושך יבוא מלאך ויטפטף על כולנו קצת אור, דיברה גם אלי. אני סבא לנכדים ופגשתי גם הרבה ילדים מאז ה-7 באוקטובר, והשאלות נשאלות. אבל הפעם גם לנו המבוגרים אין תשובות. כך שהציפייה למלאך היא משותפת."

שרון טובה לוי – זה רק החיים

את השיר "זה רק החיים" כתבה, הלחינה והפיקה מוזיקלית הזמרת היוצרת שרון טובה לוי, אותו היא ייעדה להוות הסנונית הראשונה לאלבום חדש שלה.

כך שרון על השיר החדש, האלבום העומד לצאת והרגע בו נולד השיר – ״אני שרה את המילים האלה, כל מילה – מתוך הנשמה שלי לנשמה של האחים שלי, העם שלי. הילדים, גברים ונשים צעירים ומבוגרים שנמצאים עכשיו חטופים בעזה. ולמשפחות שלהם שנעקרו מהבית, הפיזי והנפשי. אני שרה לחיילים האמיצים שלנו ששומרים עלינו בחירוף נפש. ולנופלים. אני שרה למדינה האהובה והקשוחה שלנו שעוד תקום מהסיוט הזה. הבית שלנו. שנחזור כולנו הביתה. החטופים, החיילים, האזרחים. החללים. בסוף, בסוף – כל אחד חוזר הביתה. האלבום החדש מספר את סיפורה של האישה היוצרת, זו שעזבה את הבית בגיל 17. חסרת כל, רק היא והפסנתר. שהקריבה הכל – בשביל היצירה שלה. בשביל השירים שכתבה, היצירות שחלמה עליהן בלילה – ובערב למחרת שרה אותם על הבמה. שהלכה אחרי ההשראה – עד סוף העולם… והשיר הזה היה מיוחד. הוא הגיע בנשימה אחת, בתוך 10 דקות של נגינה לתוך הפסנתר כבר היה גמור. המילים פשוט יצאו בלי מחשבה…"

אלון עדר – שוב לא יכולתי לישון

השיר ״שוב לא יכולתי לישון״ נכתב והולחן לפני 30 שנה על ידי דודו של אלון, הרי ליפשיץ, אז, בימי מלחמת המפרץ ביקש ליפשיץ ליצוק ארץישראליות נוסטלגית. השיר אמור להיכלל באלבום של אביו של אלון, יהודה עדר, אותו כולכם.ן מכירים. אלבום שהעבודה עליו נמשכת לסירוגין במשך מספר שנים. ההחלטה לשחרר את השיר כעת נבעה מהתחושה שהשיר משרה המתאימה לעת הנוכחית בצל המלחמה, חוסר השקט הנפשי.

כך אלון על השיר החדש – "בתור הזמר בשיר לקחתי את התפקיד עד הסוף וגם הלילה לא הצלחתי לישון. גם הארי ליפשיץ לא, כשכתב את השיר הזה לפני 30 שנה במלחמת המפרץ. החלטנו להוציא אותו עכשיו מתוך המחזוריות הבלתי נסבלת של המקום הזה. זה שיר מתוך אלבום של אבא שלי יהודה ודוד שלי הארי, שאנחנו עובדים עליו כמה שנים ומוציאים אותו לאט לאט. הרוח של אריק איינשטיין הגדול מכולם שהשבוע עשור למותו נמצאת חזק בשיר ובכוונה. החברות של יהודה והארי מעוררת השראה אז שם כאן תמונות כדי שתבינו כמה חוויות ומלחמות הם עברו לאורך השנים תוך כדי כתיבת השירים באלבום."

דנה ברגר ואיתי פרל – הנה באתי הביתה

את השיר "הנה באתי הביתה" כתבו דנה ברגר ואיתי פרל שגם הלחין בהפקה משותפת לשניהם כשיר הנושא לאלבום משותף בשנת 2010. השיר שימש לפס הקול של סדרת הטלוויזיה "חטופים" באותה שנה. צחוק הגורל, או מר הגורל והשיר הפך בימים אלו ליותר מרלוונטי ואקטואלי בצל המערכה הצבאית ועשרות החטופים השוהים כעת בציפורני מחבלי החמאס. השניים בחרו לבצעו בגרסה עדכנית וחדשה ובפורמט אקוסטי מעל הבמה בצוללת צהובה בירושלים, מי שתיעד את הביצוע הוא אצ'ה בר.

כך דנה ברגר על הביצוע החדש – "בימים בהם המילים של כל השירים מקבלות משמעות חדשה וכל השירים כאילו נכתבו ממש במיוחד לעכשיו, התחברנו לרגע יקר של יחד להקליט גירסה חדשה לשיר שלנו ״הנה באתי הביתה״. בשבוע שעבר בו חזרו רק חלק מהחטופים למשפחותיהם כאשר החלק האחר נשאר שבוי בעזה ביחד עם הלב שלנו והדמעות לא הפסיקו להתגלגל על הלחיים, השיר שלנו חזר להתנגן. לא התאפקנו … בחרנו לשיר אותו שוב ולתת לו גירסה חדשה ואקוסטית עם כוונת לב עמוקה ועם תפילה לשובם הביתה. של כולם. השיר הוקלט וצולם באהבה רבה בצוללת הצהובה ירושלים שמהווה בית למוזיקה ולאמנים כבר שנים רבות, תודה ענקית לדוד חיים סעידוב, אצ׳ה בר ועמרי יגן על הנדיבות והשותפות. אוהבים דנה ואיתי."

וכמובן שנצרף את הגרסה מהסדרה

וכמובן גרסה חיה אותה בצעו עם השקת האלבום אז ברדיו יזרעאל

לולה מארש – עד שתחזור, עד שתשובי

את השיר החדש של ההרכב לולה מארש כתבו והלחינו יחדיו יעל שושנה כהן וגיל לנדאו שגם הפיקו מוזיקלית. מצאתי את שיר זה שהנו השיר הראשון של לולה מארש בשפה העברית לחתום את האייטם עם השירים עם דוגמא מצויינת להתבוננות פנימה על עצמינו כן בארץ עם הרבה תקווה ואופטימיות.

כך יעל וגיל על השיר החדש – "ביום שבת השביעי באוקטובר הכל השתנה. יחד עם כל המדינה נצמדנו לחדשות ובכינו אל תוך הטלויזיה. העדויות שהצטברו, הסיפורים הבלתי נתפסים, המשפחות שנקרעו, שחדרו אלינו עמוק ללב ושברו אותו. מצאנו את עצמנו מתכתבים עם עוקבים מחו"ל, מנסים להסביר להם מה עובר עלינו פה. לפעמים הצלחנו, ולפעמים לא. וזה שבר לנו את הלב עוד יותר. לקח הרבה זמן עד שהרגשנו שאנחנו יכולים ללכת לאולפן, וגם כשעשינו את זה היה קשה למצוא את המילים. אבל בסוף מצאנו, והפעם בעברית. לשיר קוראים: ״עד שתחזור, עד שתשובי״. הוא נתן לנו אור ונחמה ואנחנו מקווים שהוא ייתן גם לכםן. אנחנו רוצים להקדיש אותו לכל החטופות והחטופים שעדיין שם, לכל המשפחות שבורות הלב, לכל מי שחזר אלינו, ולכל אלה שהלכו מאיתנו. להורים של נועה ארגמני, יעקב וליאורה, הלוואי ונשיר לכם שוב את השירים שלנו שנועה אוהבת, והפעם ביחד עם נועה. למורן אלוני היקר, שהתפללנו ביחד איתו שמשפחתו תחזור מהשבי וחלקם חזרו ומתמודדים עם הכאב. לנועה ויואב, הזוג המהמם מבארי ששרנו בחתונת הבזק שלהם, שהחליטו לחגוג את החיים למרות הקושי, ונתנו תקווה לחבריהם ומשפחותיהם. ולעוד כל כך הרבה נשמות יפות ואמיצות שהכרנו בתקופה האחרונה. עטיפת השיר היא ציור שציירה סבתא של יעלי, סבתא שושנה שהלכה לעולמה לפני חודש ימים. היא תמיד רצתה שנכתוב בעברית, אז הנה. יעלי: הלוואי שהשיר שלנו יגיע אליך סבתא, איפה שלא תהיי, ושאת מארחת חברה לכל נשמות הילדים והנוער הנשים והגברים שהלכו מאיתנו, שאת מצחיקה אותםן, ושרה להםן בקול הכי יפה ששמעתי בחיים. אני נושאת את שמך בגאווה רבה״ מחכים לשובם של החטופים והחטופות. לכולכם, עד שתחזרו, עד שתשובו, שנוכל לשיר ביחד ולהתחבק חזק. גיל ויעל."

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

תגובה אחת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא