פס קול שבועי מלחמה #4

אמנם את אסופת השירים השבועיים אני שומר בדרך כלל לסופו, אך המוזות לא מחכות והשירים נערמים כאן, אז הפעם יוצאת מהדורת "תחילת ואמצע השבוע", המכילה המון רגש, תחושות ביחד, חמלה עצמית, אהבה ואיחוד קצוות, פשוט לפתוח רמקולים ולהאזין.

מיקי גבריאלוב – אל תוותר

היוצר והמוזיקאי מיקי גבריאלוב משיק הבוקר שיר חדש שנכתב, הולחן והופק מוזיקלית על ידו – "אל תוותר", מיקי ביקש בשיר החדש להעביר את המסר הברור של אופטימיות בכל מצב, במיוחד לצילה של המערכה הצבאית שנכפתה עלינו, הוא נוגע בעתיד, באהבה, בבטחון המשפחתי והאישי וחוזר ומדגיש – אל תוותר.

כך מיקי עם יציאת השיר החדש – " 45 ימים אחרי, איבדנו כל כך הרבה ועדיין אסור לנו לוותר על מה שיש. לא לא. מוציא הבוקר שיר חדש: אל תוותר, אחרי השוק וההלם, אני החלטתי: נאחז במה שיש, נאמין בעצמנו, נסמוך על עצמנו ונאחז במה שיש. כי זה מה שחשוב ומשם נצמח. אמן. תודה לירין ובן זוגה ששיתפו גם אותנו ברגע שבו הם בחרו לא לוותר🙏🏼. יש לכם גם רגע כזה? תשלחו לנו ❣️ כמו בכל שיר שלי, גם לעשיית השיר הזה חברו אנשים טובים שבחרו לא לוותר: ירין שני ואלון."

מנגנים – חיים רומנו: גיטרה חשמלית, נעם רפפורט: פסנתר המונד, אשר פדי: תופים, סמפלרים, מיקי גבריאלוב: גיטרה בס, גיטרה אקוסטית,מיתרים סמפלר .

קרולינה וחברים – את תלכי בשדה

הזמרת קרולינה חוברת אל זיו קוז'וקרו, אנסמבל מיתר ואנסמבל טרמולו לביצוע מחודש ועכשווי לשירה של המשוררת לאה גולדברג בלחנו המקורי של חיים ברקני בעיבוד והפקה מוזיקלית של זיו קוז'וקרו. העיבוד החדש מבקש לשבות את ליבות המאזינים ומטרתו לגייס תרומות לקיבוצי עוטף עזה בעקבות המערכה הצבאית ביוזמה של סטודיו רעש ומרכז טרמולו בנתניה. אל קרולינה מצטרפים בשיר כעת נגני אנסמבל טרמולו, אנסמבל מיתר ואנסמבל זמרי מורן המצליחים יחדיו להפוך את השיר הנושן והאהוב הפורץ מחדש מתוך הנוסטלגיה ככתף תומכת מלאה בתקווה

בסיומו של השיר והקליפ המצולם מגיע הקטע המפתיע כאשר אל הזמרת קרולינה באולפן מצטרפת הפעוטה גאיה בת ה- 3 השוהה במרכז קליטת מפוני העוטף בשפיים, גאיה היא מעריצה "ותיקה" של קרולינה. הן הכירו עוד לפני ה7 באוקטובר. וכשקרולינה שמעה שהיא שם הלכה לבקר אותה. גאיה הגיעה לאולפן עם אביה, דוד, שסיפר את הסיפור שלהם. איך היו נעולים בממד יום שלם בלי מים ואוכל. ילד בן שבוע, גאיה בת השלוש וחצי, כלב וההורים. אף אחד לא הוציא הגה יום שלם עד שחולצו .

כאמור כל המשתתפים בהקלטת השיר ויצירת הקליפ עשו זאת בהתנדבות, המטרה הסופית הינה לגייס כספים לקיבוצי העוטף שנחרבו.. בסופו של הקליפ מופיעם ברקודים לסריקה, דרכם ניתן לתרום ישירות לקיבוצים אלו.

מאי ספדיה – בוא הביתה

הזמרת היוצרת , המלחינה והמפיקה המוזיקלית מאי ספדיה לוקחת את השיר "בוא הביתה" שכתב והלחין מרגו גוריאן בתרגומו של אבי קורן, השיר המוכר לכולם בביצועה המרגש של הזמרת שולה חן ויצקדה בו עיבוד מוזיקלי חדש בכוונה לחברו לליבותיהם של המאזינים ולעורר את התקווה והתפילה לשובם של החטופים במערכה הצבאית.

כך מאי עם יציאת השיר  – "אני מקדישה את השיר לכל משפחות החטופים והנעדרים. השיר "בוא הביתה" תמיד מזכיר לי ילדות ישראלית, ריחות של שישי ומשפחתיות. הקשבתי לשיר הזה במקרה כמה ימים לאחר השביעי באוקטובר ופתאום הרגשתי עצב עמוק, המשמעות של המילים התהפכה בשבילי והחלטתי ליצור גרסה חדשה לשיר הזה שמבטאת את הגעגוע."

נעם רותם – עזרה בדרך 2023

במקור כתב נעם רותם את השיר "עזרה בדרך" בשנת 2007 כשיר הנושא של האלבום שנשא את אותו שם, אלבום קונספט שעסק בלכתה בטרם עת של אשתו של רתם. במך שנים רבות השיר היה בין השירים המבוקשים בהופעותיו של נעם, כעת הוא מקבל טוויסט חדש כאשר בשבועות האחרונים במהלך המפגשים של נעם רותם בהופעות למפונים מיישובי הגבול, משפחות החטופים, החיילים בחזית, וארגוני הסיוע האזרחי, נוצרה גרסה חדשה ואישית לשיר שכבר הפך להמנון קלאסי "עזרה בדרך". עתה הוקלט השיר בפשטות בדיוק כפי שבוצע  בהופעות האלו, בתקווה שיוכל ללוות את כל מי שזקוק לעזרה, ולכל מי שעוזרים עכשיו בדרך.

דיוויד כרמל – ואולי

את השיר ״ואולי״ כתב והלחין דיוויד כרמל יחד עם אברהם שבת שגם הפיקו מוזיקלית, במקור השיר נולד לפני שנתיים בעקבות מקרה מוות, כעת דיוויד הבין שהשיר מקבל משמעות עדכנית.

כך דיוויד על השיר עם יציאתו – "לפעמים, האמנות מוצאת את משמעותה ברגעים הכי לא צפויים! את השיר ואולי כתבתי לפני שנתיים בערך בהשראת מותה הפתאומי של אמא של חבר! נכנסתי לחדרי נסער,מלא ברגשות והמילים פשוט נכתבו עם הדמעות ….. השיר הזה נדחה להוצאה כמה וכמה  פעמים. במאי האחרון צילמנו לשיר קליפ …. וגם אז זה התעכב. בתחילת אוקטובר החלטנו שנצא עם השיר  באמצע אוקטובר! כמובן אחרי ה-7 לאוקטובר עם האסון הנורא שתקף אותנו,את מדינת ישראל אני מוצא אותו רלוונטי מתמיד. מילות השיר לוכדות את מהות האובדן , הגעגוע,הזכרונות המאבק להתקדם אל מול האבל. השיר מסמל תזכורת כי גם לצד הטרגדיה, החיים ממשיכים. אנו לכודים בתוך מבוך של שאלות, חוסר וודאות וקושי למצוא תשובות בזמן כאב עצום. להיאחז בזיכרונות שנותרו ולשמר אותם בחיינו. הזדמנויות שהוחמצו ,במשאלות שלא התגשמו, הזמן שחמק ושהחיים יכולים להשתנות ברגע. את ליאור מימון ז״ל לא הכרתי לצערי. היא בתה הבכורה של חברת ילדות טובה של אימי. אימי שאלה אותי אם ארצה להקדיש את השיר ״ואולי״ לזיכרה והבנתי שהשיר המתין עבורה. השיר מהווה עדות לכוח הריפוי של המוסיקה ,ומציע ניחומים ותקווה לאנשים שעוברים דרכם בהתמודדות עם הנורא מכל. החיוך של ליאור ,לא ישכח לעולם יישאר חרוט במוחנו…. עדות לחיות ולשמחה שהשאירה מאחור יהי זיכרה ברוך ולזכרם של כל הנרצחים והנופלים של הטבח הנורא בשבעה באוקטובר"

 דויד ברוזה ואברהם טל – שמע ישראל

את השיר החדש והמשותף "שמע ישראל" כתבו במשותף דויד ברוזה ואברהם טל יחד עם מיקה בן שאול, בהפקתו המוזיקלית של עופר אשד. השיר הנפתח במילות התפילה הכי קדושה של העם היהודי מבקש להיות מעין המנון נוכחי וקצבי המחזק את הלבבות של הלוחמים והעורף כאחד.

כך השניים עם יציאת השיר – " אחיותינו ואחינו בארץ ובעולם – מחזקים את כל מי שנלחמים ונלחמות עבור כולנו על הבית, מחבקים את מי שאיבדו את היקר להם מכל ומתפללים יחד עם כל המשפחות, שמחכות לשובם של כל האהובים הביתה!! אנחנו לעד כולנו קשורים יחד, כאן על האדמה הזו, עכשיו ועד שמעומק הכאב הזה נזרח. באהבה, דויד ואברהם"

איה כורם – סתם לב

את השיר החדש – "סתם לב" כתבה היוצרת והמוזיקאית איה כורם בשבועות האחרונים על רקע המערכה הצבאית שניחתה עלינו, את מילותיה הלחינה איה ביחד עם בן זוגה אדם בן אמיתי שגם הפיקו מוזיקלית.

על השיר היפיפה הזה אמרה איה – " לזכרם של כל הנרצחים במאורעות ה-7 באוקטובר. למען כל החטופים שנמצאים בעזה ושלומם לא ידוע. באהבה לכל החיילות, החיילים, למשפחותיהם, לכל מי שאיבד את ביתו, או לא יכול לשוב אליו. לכל המתנדבים ולעם הזה, שהוא המשפחה שלי."

את יציאתו של השיר ליוותה איה גם בפוסט ארוך ומרתק שהופנה לכל עוקביה ברשימת דוא"ל ואני מביאו בשלמותו כי הוא מסתיים עם פניה מרגשת במיוחד מלאה ברוח ההתנדבות ותחושת הביחדנס – "אנחנו פצועים. אנחנו יודעים בשלב זה שעדיף לא לזוז. לזוז זה כואב. לצחוק זה כואב. אפילו לנשום זה כואב. והרופאים אומרים שזה יקח זמן אבל את זה אנחנו כבר יודעים. הראש אומר שאנחנו כנראה נחזור לחיות ולרוץ ולשמוח ולהיות סתם אנשים שלא שוכבים עכשיו במיטה עם דמעות יבשות על הלחי וטעם חמוץ בפה. אבל לך תסמוך על הראש. סמכנו עליו שהוא יכין אותנו למצבים כאלה ומה יצא לנו מזה. 

היום מרגיש כמו בדיחה. מחר מרגיש כמו בגידה. לפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו מזמזמים איזה שיר, כאילו כלום לא קרה, ומשתתקים מהר. אנשים ממלמלים ״יהיה טוב״, אבל לפניו יש אנחה ואחריו יש אנחה והוא נשמע סביר בדיוק כמו ״יהיה זוועה״. אנחנו לא מעיזים להביט בפצע, הוא שם, אבל עדיף לא להסתכל. אלה מותרות של עוד שנה, או עוד עשור. בינתיים אנחנו מתפשטים בזהירות ומתלבשים בזהירות בחושך. 

אנחנו רוצים לחבק, אבל הידיים לא מספיק ארוכות. אנחנו רוצים לתת עוד ועוד, אבל אין לנו הרבה מלכתחילה. אנחנו רוצים לאהוב אחד את השני. אנחנו רוצים לדבר ולשתוק. לזכור ולשכוח. להמשיך הלאה ולעצור ברגע הזה לתמיד.  

אני מצרפת פה שיר חדש, שנכתב בשבועיים הראשונים של המלחמה והוא מעין רשימת ציוד הכרחי לכל מי שיוצא מהבית: מגבת, בגדים נוחים והידיעה שיש מי שאוהב אותו יותר מכל דבר אחר. אני אוהבת אתכם, גאה להכיר את חלקכם (ומקווה להכיר את כולכם) ואני כאן לכל בקשה. אם יש ביניכם תושבים מפונים או חיילים שמעוניינים שנגיע להופעה, נגיע לכולם, בכל מקום. "

להקת הנוער נתיבות – לא נשבר

את השיר "לא נשבר" כתבו נתי חברוני, אור רומנו ורוי יפרח בעת שהיו בני נוער החברים במועדון ה – "שדרוק" בשנת 2005  בתקופה שבה שדרות ספגה מטחי קאסמים כבדים בכל יום ביחד עם המוזיקאי אבי וקנין שניהל באותה תקופה את המועדון המוזיקלי.

עם פרוץ המלחמה, חברי להקת הנוער של נתיבות , בניהולו של רוי יפרח, נכנסו לאולפן ההקלטות להקליט את השיר לזכרה של חברת הלהקה עמית מן ז"ל אשר נרצחה בתאריך 7.10 בקיבוץ בארי בעת מילוי תפקידה כפראמדיקית. השיר נותן הצצה לתחושותיהם והתמודדותם של בני הנוער בשדרות ונתיבות החיים עם המציאות הקשה כבר הרבה מאד שנים ועם המלחמה בפרט. אובדנה של עמית השפיע עליהם מאד והם רצו למצוא את הדרך הטובה להנציח אותה – המוזיקה.