לפרק את נירוונה לפירורים של אלתורים

ברק וויס, המנהל האמנותי של פסטיבל הג'אז של תל אביב והחשיפה הבינלאומית של ג'אז ומוזיקת עולם ניהל אמש במועדון טרמינל 4 במתחם התחנה בתל אביב במסגרת פעילות קהילת הגאז החברתית, מרתון מוזיקלי על טהרת הרכבי הג'אז המקומיים כאשר הנושא המוזיקלי היה ביצועי מחווה בסוגת הג'אז לשירים מתוך האלבום Nevermind של להקת הרוק נירוונה.

בדיוק לפני 30 שנה, בספטמבר 1991, האלבום Nevermind יצא לאור, ולמעשה שינה את עולם המוזיקה. הוא העמיד את הסגנון האמריקאי שהחל לצמוח בסיאטל בחזית ובמוקד של המוזיקה הפופולארית והשפיע על מוזיקאים רבים ברחבי העולם שניסו ויצרו שירים על פי כללי הסגנון החדש שעירבב בין צלילי גיטרה מחוספסי דיסטורשן ונרטיבים טקסטואלים שנוגעים בעצבות, סבל, דיכאון ומלנכוליות כללית.

אך לא רק מוזיקאים מעולם הרוק הושפעו מהסגנון החדש שהתהווה, גם המוזיקאים מהצד השני, אלו שלמדו ונגנו ג'אז על סוגותיו, די הושפעו מהאלבום של נירוונה שהפך לסמל והופץ ברחבי העולם. לא מעט מוזיקאי ג'אז בצעו גרסאות מחווה לשירי האלבום.

אמש חגגה קהילת הג'אז החברתית הישראלית את האירוע של עולם הרוק המציין 30 שנה לאלבום Nevermind במרתון הופעות ג'אז במועדון טרמינל 4 במתחם התחנה, המועדון השוכן במבנה שהוקם בידי העות'מנים בשנת 1892 עם קירות עבים במיוחד, מהווה חלל אקוסטי וחממת סאונד מצויינת, אשר כבר מפתיחתו לפני שנים ספורות הפך לשם דבר למוזיקאים מעולם הג'אז, עולמות הבלוז, הרוק והלטינו, כבית חם ואכסניה מעולה להופעות.

במרתון השתתפו שישה הרכבים שכללו את שלישיית אוריאל הרמן שארחו לצידם את הגיטריסט אילן בר לביא, את הטריו של טל גמליאלי שאירח את תום לב, את הקלידנית STAV שליהטטה על גבי פסנתר הכנף והאורגן החשמלי יחד עם נגניה, את הפסנתרן גיא מינטוס שמבחינתי פיצח את הקוד הגנטי של נירוונה ופירק את היצירה שביצע – Something In The Way לחלקיקים קטנים אותם הדביק בחזרה בצבעים שלו, את הרכב השמחות צנרת שדי הזכירו לי את הסשן של אסף תלמודי ומאלוקס עם הרכב הסאב ווי הניו יורקי TOO MANY ZOOZ בפסטיבל ישראל, מה שהם עושים עם צמד סקסופוני טנור , וואו!! את הצמד של הזמרת נועה לוי ונגן הבס אלון נדל שליווה את נועה עם גיטרת בס נוסח פול מקרטני…

בכלל ראוי לציין שכולם, אבל כולם, פרקו את השירים, פתחו אותם לסשן אלתורים וחזרו למוטיב המלודי שביסודו של כל שיר, אלבום שאורכו 42 דקות הפך לשעה וחצי של נגינה שבסופה עלו כמעט, כל הנגנים לבמה כדי לעשות ג'אם חופשי על הקנון של האלבום – Smells Like Teen Spirit.