סיקור הופעות
כולל וידאו

מסיבת המשוגעות של רן דנקר

הזמרים רן דנקר ועברי לידר העיפו אלף משוגעות באמפי וואהל, מסיבת להיטים מטורפת, היינו שם.

הדרך הכי טובה לחתום שבוע, אלף בנות מלאו את יציעי אמפי וואהל בפארק הירקון, לא באמת, הן יותר מלאו את הרחבה בקדמת הבמה ולא חשבו אפילו לרגע לחזור ולשבת במושבים, האמת, מי יכול עליהן?…

רן דנקר באמפי וואהל. צילום יובל אראל
רן דנקר באמפי וואהל. צילום יובל אראל
רן דנקר באמפי וואהל. צילום יובל אראל
רן דנקר באמפי וואהל. צילום יובל אראל
רן דנקר באמפי וואהל. צילום יובל אראל
רן דנקר באמפי וואהל. צילום יובל אראל
רן דנקר באמפי וואהל. צילום יובל אראל
רן דנקר באמפי וואהל. צילום יובל אראל

רן דנקר, המלווה בטריו שכלל את אבנר טוויג בגיטרה, ערן גולדברג בקלידים וניר מימון על התופים פתח את המופע שהחל בשעה מוקדמת יחסית (שמונה בערב…) עם ביצוע א-קאפלה ללהיט המטורף לו שרץ ברשתות – "בית משוגעים", הביצוע המיוחד היווה את האות למופע פופ מקפיץ רצוף בשירים שאת מילותיהם שרו וצווחו הבנות בעל פה אחת לאחת. זה היה הקרקס המשוגע של רן דנקר.

רן ועברי

דנקר הוא פרפורמר מעולה, זו לא חוכמה גדולה כשאתה שחקן, זמר ורקדן, אנרגיה בלתי נגמרת שעצרה בשיאו של המופע אך ורק כדי להכריז על האורח שנכנס לבמה – עברי לידר. רמת הצווחות עלתה בעוד כמה דציבלים. השניים בצעו יחדיו שלושה שירים – "זכיתי לאהוב", "מוגזם" ו"מרי לנצח" בהפקה מרקידה. עברי סגר כאן חוב קטן, הרי כשהוא פתח את סבב הופעות הקיץ שלו באותו מקום באביב האחרון, הוא אירח את רן דנקר.

רן דנקר ועברי לידר באמפי וואהל. צילום יובל אראל
רן דנקר ועברי לידר באמפי וואהל. צילום יובל אראל
רן דנקר ועברי לידר באמפי וואהל. צילום יובל אראל
רן דנקר ועברי לידר באמפי וואהל. צילום יובל אראל

כאשר עברי ירד מהבמה עבר רן לבצע את השיר שלו ושל עילי בוטנר "שווים" שהזכיר נשכחות.

את הערב חתמו שני שירים אחרונים – הגרסה החשמלית ל"בית משוגעים" ו"השיר שלנו" מהסדרה המיתולוגית, בסופו של דבר, עם כל ענני החששות ההולכים ומצטברים אט אט על תעשיית התרבות והמופעים, היו אלו שעה וחצי של אסקפיזם מבורך. לרגעים רציתי לראות גם את נינט על הבמה, יתכן בהזדמנות אחרת. היה פאן במקסימום.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

הרגעים הלוהטים במופע, צילום וידאו אדוה אראל

זווית נוספת מהצד של הקהל, עמוק בפנים מביא ידידינו בן צ'קוב, לבית משוגעים

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: