כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

חדשות הסצנהחדשות מקומיות
כולל וידאו

הוכרזו זוכי פרסי אקו"ם לשנת 2020

מירית שם אור ואתי אנקרי זכו בפרסי מפעל חיים, גרי אקשטיין, חנן בן ארי, עדן חסון, תמיר בר, נגה ארז ויסמין מועלם זכו גם הם בפרסים, כל הפרטים

לאחר הפסקה ממושכת בת למעלה משנה וחצי בשל מגיפת הקורונה, בה עולם התרבות כמעט וקרס לגמרי, החליטה אקו"ם- האגודה השומרת על זכויות היוצרים בישראל, לשוב ולקיים את טקס הפרסים המסורתי ומכריזה על הזוכים בתחום הזמר העברי להם תעניק פרסים על מפעלי חיים, הישגי השנה, ופרסים מיוחדים נוספים בטקס שיתקיים ב 24 באוגוסט.

הבחירה בזוכים נעשתה על ידי חבר שופטים שכלל את יזהר אשדות, דורון מדלי, דני רובס, ליבנת בן חמו ונועם חורב.

לפני הסקירה אודות מקבלי הפרס מן הראוי לפנות את הזרקור למי שהחזיקו את תעשיית המוזיקה במהלך השנה שהייתה מהקשות ביותר.

פרס הוקרה מיוחד מטעם דירקטוריון אקו"ם יוענק ל- "קרן נכט" על תרומתה הרבה לקידום המוסיקה והיוצרים בישראל. עו״ד ענבר נכט, מייסדת ויו״ר הקרן הפילנתרופית של משפחת נכט, הפכה בשנה החולפת לאחד מעמודי התווך של תעשיית המוזיקה הישראלית. כאשר כל הבמות הוחשכו ואלפי משפחות מתעשיית המוזיקה הישראלית נותרו ללא כל הכנסה, קרן נכט יזמה שורה של פרויקטים שבמסגרתם הועברו מענקים כספיים של מיליוני ש"ח לאלפי מוזיקאים ולאנשי הצוותים הטכניים. אחד הפרויקטים הבולטים של הקרן: אלבום ‘צו השעה’, בהשתתפות למעלה מ-80 אמנים וכ-1,000 מוזיקאים שחברו יחד כדי להוציא 66 עיבודים חדשים של קלאסיקות ישראליות ידועות. שלושת אלבומי ‘צו השעה’ זכו לעשרות מיליוני האזנות ולשבחי הביקורת, והעניקו קרן-אור וחבל הצלה לתעשיית המוזיקה שעמדה בפני סכנת קריסה. עו"ד נכט, אף הובילה פעילות ציבורית לקידום ״רפורמת המוזיקה הישראלית״ כדי לשפר את ההגנה המשפטית על זכויות היוצרים של אמנים בישראל ואת הביטחון הכלכלי שמדינת ישראל מעניקה למוזיקה הישראלית.

ענבר ומרכוס נכט. קרדיט נחמן רוזנברג
ענבר ומרכוס נכט. קרדיט נחמן רוזנברג

פרס ע"ש אהוד מנור על מפעל חיים יוענק ליוצרת והמחברת מירית שם אור, גובה הפרס 35,000 ₪

ואלו נימוקי חבר השופטים – "בעולם הישן היה נהוג לחלק את כותבי הטקסטים לכותבי "שירה" ולכותבי "פזמונים". המשוררים הסתכלו מלמעלה על כותבי השירים, ובין כותבי הפזמונים – משוררי הרוק התייחסו בעליונות על כותבי שירי הפופ. כמה מגוחך זה נראה בימינו אלה. מהמקום בו אנו נמצאים היום, בפרספקטיבה של זמן ושל מקום, אפשר להביט בהתפעלות ובהערכה עצומה על כותבות וכותבים ברוכי כשרון שכאלה. אחת הבולטות ופורצות הדרך ביניהם היתה   מירית שם אור. מירית ידעה לספר סיפורים מופלאים ולתאר רגשות אנושיים מורכבים במילים שנוצקו למנגינות פופ. קשה שלא להתפעל מול יכולת ביטוי, עושר לשוני ותבונה פונטית בהמנוני פופ אלמותיים כמו: "מרי לו", "אהבה בסוף הקיץ", "אלף נשיקות", "בין האצבעות", "לגור איתו", "הלב", "שוב הגשם","דם חם", "מעלה מעלה", והרשימה ארוכה מלהכיל את כולם. במילים ישירות ומחודדות היו השירים שכתבה פס קול של תקופה שלמה, קולו של דור שחיפש במוסיקה ביטוי לשמחה, לאהבה, לנעורים ולסערות הגוף. במידה רבה היתה מירית שם אור חיל החלוץ שהבקיע דרך עבור כותבות וכותבים רבים היום, שמרגישים שזה מרגש ונוגע לא פחות להגיד את כולך באינטליגנציה בהירה וישירה של פופ. על תרומתה לעושרה, לכוחה ולחיוניותה של התרבות הישראלית בכלל ולמוסיקה בפרט, מוענק למירית שם אור פרס אקו"ם על מפעל חיים."

פרס ע"ש נעמי שמר על מפעל חיים ליוצרת והמלחינה- אתי אנקרי, גובה הפרס 35,000 ₪

ואלו נימוקי חבר השופטים – "מאז ומתמיד הייתה אתי אנקרי ציפור נדירה בנוף המוזיקלי הישראלי. כבר בתחילת דרכה ניכרו האומץ והתעוזה שלה לצאת מן המוכר והידוע ולסלול שבילים חדשים באדמת טרשים. אלבום הבכורה שלה מתחילת שנות ה- 90 כלל כמות בלתי נתפסת במונחים מקומיים של טקסטים הקוראים לשחרור האישה מכבלי הסדר הישן: רואה לך בעיניים, לוליטה, לך תתרגל איתה ועוד. כולם הפכו ללהיטי ענק שכבשו מצעדים וזיכו את אנקרי בתואר "זמרת השנה" תוך עיסוק בחומרי נפץ: היא התייחסה לניצול ולהטרדות שחוות צעירות בעולם הבידור שנשלט בידי גברים, הצביעה על הסכנה להיעלם ולאבד עצמאות בתוך מערכות יחסים וסירבה לכבות את הבערה המשתוללת בה ולהתיישר לפי המוסכמות החברתיות. את כל אלה עשתה בישירות ובמבט חודר, לא "מתנחמדת" ולא מתנצלת. כל כולה נוכחות בלתי מתפשרת. בהמשך הביאה אנקרי קולות מן המזרח היישר ללב המיינסטרים הישראלי בשירים כמו "אשבו" ו"טול עומרי", שרה על האנשים הפשוטים שנקלעו לעוני בשיר המחאה "מיליונים" וכמובן הייתה מהנשים הראשונות ששילבו בהצלחה את מקורות היהדות בתוך המוזיקה הפופולרית – מהאלבום משירי רבי יהודה הלוי ועד האלבום התוניסאי שבו היא חידשה את שירת הקודש של נשות תוניס וגאלה מתהום השכחה שירים וניגונים עתיקים בני מאות שנים שעברו מדור לדור, מאם לבת. כל פעילותה המוזיקלית לאורך השנים מלאה עומק ורוח, השאיפה להביא קול של אמת היא לה מצפן פנימי. אנקרי היא מודל לחיקוי והשראה עצומה עבור נשים בכלל ויוצרות בפרט, הצלחתה נטעה אומץ בליבן להעז ולצאת מן המקום המצומצם שייעדה להן החברה אל עבר עשייה משמעותית ותיקון עולם. הנערה מלוד הפכה לאבן דרך במוזיקה הישראלית. קול זעקתה הצלול עדיין מאיר לכולנו את הדרך ומסמן לאן ללכת."  

פרס ע"ש יוסי בנאי על הישג השנה למחבר חנן בן ארי, גובה הפרס 15,000 ₪

ואלו נימוקי חבר השופטים – "לפעמים זה נדמה כאילן חנן בן ארי היה כאן מאז ומתמיד. עד כדי כך היצירה שלו נטמעה בפסקול היומיומי, והפכה להיות מראה צלולה ומדויקת לישראליות שלנו. המילים של חנן הן לעיתים רכות ומנחמות. לעיתים מושחזות וקוראות תיגר. הן מקראיות ויומיומיות. אוניברסליות ואישיות. אבל אף פעם לא עושות הנחות, ותמיד מוצאות את דרכן אל הבטן הרכה של המאזין, ומספרות לו משהו על עצמו. בתבונתו וברגישותו, הצליח חנן לברוא שפה חדשה, ייחודית רק לו. גם כשהוא מתעסק בנושאים שכתבו עליהם לא פעם, הוא תמיד מצליח לדלג מעל מלכודות הבנאליות, ובמלאכת מחשבת, לעטוף רעיונות קיימים במלבוש שכמותו עוד לא ראינו. בעיקר – המילים שלו רצות למרחקים ארוכים, לא נשענות על טרנדים או על אופנות חולפות. המילים של חנן כאן כדי להישאר." 

פרס ע"ש סשה ארגוב על הישג השנה למלחין לעדן חסון, גובה הפרס 15,000 ₪

ואלו נימוקי חבר השופטים – " "שמישהו יעצור אותי" היה שיר הבכורה של עדן חסון ואף זכה בפרס אקום לשיר השנה ב 2018 השיר הזה היה שריקת הפתיחה של אצן מרתון, רכבת דוהרת, ספינה מוזיקלית מרגשת ושמישהו ינסה לעצור אותו.  בשלוש שנות קריירה בלבד, עדן חסון הוא הקול, הלב והמנגינות של הדור הצעיר בישראל. הוא כותב מלחין מעבד, שובר מוסכמות ישנות של תעשייה, מוציא שיר אחרי שיר אחרי שיר, מגיע להישגים מדהימים בזירה הדיגיטלית ובעיקר מנהל קשר ישיר עם הקהל. הקהל מכור אליו, מחכה לכל שיר באהבה ורוצה עוד ועוד. הנה מתחיל עוד שיר של עדן חסון, מה יהיה הפעם התו המיוחד והלא צפוי אליו ייקח אותנו? איזה הוק מוזיקלי ישתלט על חיינו בחודשים הקרובים? בעידן כמעט בלתי אפשרי שבו "כל אחד רוצה להיות זמר", עדן חסון מצליח להתבלט, להוביל ולהיות האומן הצעיר המשמעותי ביותר בישראל."

פרס ע"ש עוזי חיטמן על הישג השנה לאלבום "עלייתו ונפילתו של שם טוב האבי" וליוצריו תמיר בר, רביד פלוטניק וישי סוויסה, גובה הפרס 15,000 ₪ שמתחלק בין היוצרים

ואלו נימוקי חבר השופטים – "בעידן הסטרימינג כאמצעי ההפצה העיקרי של המוזיקה, נהוג להספיד את האלבום ולהדגיש את השיר הבודד, הסינגל. זה נכון אולי כדרך הפצה של מוזיקה, אבל האלבום כמנוע וכפרוייקט יצירתי עדיין קריטי ליצירה משמעותית ועמוקה יותר שמאפשר שיר אחד. הרוק הישראלי הוליד אלבומי קונספט חשובים. אלבומים כמו ״אפר ואבק״ של יהודה פוליקר ו״רדיו בלה בלה״ של החברים של נטאשה סיפרו סיפורים מורכבים במילים ובצלילים והרחיבו את הגבולות של המוזיקה הפופולרית הישראלית. עכשיו מגיע תורו של ההיפ הופ, אחד הז׳אנרים המצליחים במוזיקה הישראלית של שני העשורים האחרונים. "עלייתו ונפילתו של שם טוב האבי" הוא אופרת היפ הופ, סרט מוזיקלי שמכיל ארבעה שירים מצויינים שנוצרו על ידי תמיר בר, ישי סוויסה ורביד פלוטניק ומקבץ את מיטב הכישרונות של סצנת ההיפ הופ הישראלית. הפסקול של הסרט עומד לחלוטין בזכות עצמו כEP- / אלבום ומוכיח שההיפ הופ הישראלי נמצא היום בחזית החדשנות של המוזיקה הפופולרית בארץ ומציג כישרונות גדולים בכתיבה, הלחנה, ביצוע, עיבוד, הפקה ועיצוב סאונד."

פרס ע"ש משה וילנסקי לשיר השנה – "מסיבה", מילים לחן וביצוע: יסמין מועלם ואייל דוידי, גובה הפרס 15,000 ₪ שמתחלק בין היוצרים

ואלו נימוקי חבר השופטים – "אמנים חדשים רבים, צעירים יותר וצעירים פחות, עושים את ה״הבקעה״ שלהם בשנה ספציפית, מזנקים בדרך החמקמקה והמפותלת מהצלילים והמילים שבינך לבין עצמך אל האוזן הציבורית והשיח של כולם. יסמין מועלם נמנית על קבוצה מצומצמת עוד יותר של אמנים יוצרים שפריצתם מגדירה מחדש ז׳אנר. השיר ״מסיבה״ שחרך כל אוזן במדינה בשנה האחרונה משלב בתוכו כל כך הרבה חומרים נפלאים. חוכמה טקסטואלית ממזרית, לחן מידבק, הפקה מושלמת עם ביט נהדר וכריזמה אין סופית. אין פלא שהשיר הזה אחרי ששכך האבק מעל שאר השירים ומעל אימת הקורונה – נשאר כמו מגדל זוהר. שירים רבים משמשים ראי לזמנם ולדורם. לדעת צוות השופטים השנה השיר ״מסיבה״ שולח זרועות ארוכות עוד יותר, אל קומות גבוהות יותר של פנתיאון המוסיקה הישראלית. בעיננו בין כל השירים היפים והראויים שזהרו השנה – ״מסיבה״ הוא היהלום הראוי מכולם."

 פרס ע"ש יאיר רוזנבלום להישג השנה למעבד – ג'וני גולדשטיין, גובה הפרס 15,000 ₪

ואלו נימוקי חבר השופטים – "יש פרסים שלא צריך להסביר ולא צריך לנמק. מספיק להסתכל על רשימת ההישגים. באותה השנה ג'וני יצר והפיק להיטי פופ אדירים של הדור הצעיר של ישראל- מרגי, סטפן ואלה-לי. מעבר ליצירה, ג'וני מעצב סאונד הפופ שמתעקש לעמוד בסטנדרטים הכי גבוהים שאפשר. פתאום להיטים ישראליים נשמעים בדיוק כמו להיט אמריקאי, שבדי או קוריאני ובעולם החדש, שבנוי על אלגוריתם שמקפיץ אותך משיר אחד לשיר אחר מאותה המשפחה- זהו הישג משמעותי ביותר ליוצר ישראלי. אבל דווקא היותו יוצר ישראלי, לא מפריעה לו להיות יוצר בינלאומי מבלי שהוא נדרש להעתיק את מגוריו למיאמי או לוס אנג'לס. ג'וני גולדשטיין הפך השנה למפיק הצמוד של וויל איי.אם והפיק להיטים בינלאומיים עם הבלאק אייד פיז, שאקירה, מאלומה, ניקי ג'אם, ג'ון לג'נד, סיה ודיוויד גואטה ועוד כל כך הרבה בדרך. הוא התחיל את הקריירה שלו כג'וני הקטן וגדל להיות ג'וני הענק. יונתן גולדשטיין הוא מקור השראה ליוצרים ומפיקים מוזיקליים ישראלים, הוא מוכיח שאפשר לפרוץ את גבולות ישראל ולהגיע לגדולים ביותר אם אתה פשוט מעולה במה שאתה עושה. וג'וני הכי מעולה במה שהוא עושה ועל כך כל ההערכה והאהבה שלנו."

פרס ע"ש ענבל פרלמוטר לתגלית השנה – נגה ארז, גובה הפרס 15,000 ₪

ואלו נימוקי חבר השופטים – "הכישרון הגדול של נוגה ארז נמצא אתנו כבר זמן לא מועט. במשך כמה שנים השירים הסוחפים היפים החכמים ומלאי המשמעות שלה היו חלק מסצינה מלהיבה שהיתה בשולי הרחוב הראשי של המוסיקה הישראלית. השנה האחרונה היתה שנת פריצה ונסיקה לכותבת יוצרת מבצעת המוכשרת הזאת, ולא רק בישראל אלא בעולם כולו. השיר Views סלל את הדרך להופעות בינלאומיות מצליחות על הבמות הגדולות והנחשבות בעולם, ובתוכניות הטלוויזיה הפופולריות בעולם. הנחישות של נוגה ארז ושותפה ליצירה אורי רוסו, והמקוריות שהביאו בעירוב מקורי של סגנונות וקצבים הפך את נוגה ארז, למרות שאיננה חדשה בעולם המוסיקה – לתגלית השנה. הוועדה רוצה לציין את תמיכתה והוקרתה  בכל פעילות של אמנים ויוצרים ישראלים בכל רחבי העולם. נוגה ארז ואחרים מהווים שגרירים נפלאים של עולם היצירה הישראלי."

פרסים מיוחדים נוספים מטעם דירקטוריון אקו"ם

  • פרס הוקרה מטעם דירקטוריון אקו"ם ל- "קרן נכט" על תרומתה הרבה לקידום המוסיקה והיוצרים בישראל
  • פרס מיוחד מטעם דירקטוריון אקו"ם ליוצר, המלחין והמוזיקאי גרי אקשטיין על תרומתו הרבה ליצירה והתרבות הישראלית
  • פרס מיוחד מטעם דירקטוריון אקו"ם ל- יורם רותם על פועלו לקידום ושימור הזמר העברי ויוצריו
  •  פרס מיוחד מטעם דירקטוריון אקו"ם ל- דלית עופר על פועלה לקידום ושימור הזמר העברי ויוצריו

טקס הענקת הפרסים יתקיים בתאריך 24 באוגוסט בסינמה סיטי גלילות.

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא