יום רביעי, ספטמבר 2, 2026

הדרך לתל אביב עוברת בביירות…

המופע של הרכב הטנורים IL DIVO בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, נכח תיעד ומדווח – יובל אראל, חשיפה, הזמנה ותיעוד – סיון פרג'.

Il Divo in Tel Aviv . צילום: יובל אראל

Hתכן וליל אמש היה מסתיים מבחינתי בישיבה במרפסת הצופה אל הים התיכון והתבוננות רבת משמעות בירח הלבן ההולך ומתעצם במלא הבוהק על רקע השמיים השחורים. אלמלא הודעה ששלח אלי לפני ימים ספורים סיון פרג', הצלם, נצר לשושלת המפורסמת שהתוותה בזמנו את המושג מהיום להיום עוד כשבמצלמות הוטענו סלילי פילם ולא מדיה דיגיטלית עדכנית.

סיון שבאופן טבעי עוסק אף הוא בצילום מקצועי ואני נפגשים מעת לעת כאשר הוא מתפקד כצלם ההפקה בעשרות אירועי מוסיקה, התאהב לדבריו לפני שנים רבות ברביעיית הטנורים שהקרדיט להקמתה מצוי אצל המפיק ושופט הריאליטי הכי מפורסם בעולם – סימון קאוול. בשנת 2004 ליקט סימון את הארבעה, סבסטיאן איזמברד (Sebastian Izambard)  מצרפת, דיוויד מילר (David Miller) מארה"ב, אורס בוחלר (Urs Buhler)  משוייץ, וקרלוס מרין Carlos Marin מספרד, כולם שולטים בשירה אופראית, ויצר את המושג המוסיקלי קרוס אובר ליצירות פופ המבוצעות בסגנון אופראי ולחילופין יצירות אופראיות המקבלות טוויסט פופי תוך חיבור בין יכולות ווקליות של זמרי אופרה אמיתיים, תזמורת סימפונית או קאמרית על פי העניין, רקדניות ורקדנים, תפאורת וי ארט והעמדה נכונה בשילוב גישה ישירה עד אינטימית אל מול הקהל הצמא לבילוי מוזיקלי יוצא דופן.

לאחר שסיון חשף בפני את העובדה כי ההרכב עומד להופיע לראשונה בארץ, הלכתי לעשות שיעורי בית וחזיתי בעשרות סרטונים ביוטיוב המתעדים הופעות של הרביעייה בשלל מקומות ברחבי העולם, החל מקונצרט בארנה האולימפית של ברצלונה אל מול עשרים אלף צופים, דרך קונצרט בקולוסיאום העתיק ברומא ועד הופעות ביבשת אמריקה. הרביעייה הזו ממשיכה את דרכם של שלושת הטנורים המפורסמים שאחד מהם הופיע כאן בשבוע האחרון – חוזה קרארס.

אמש הגעתי להיכל הספורט ביד אליהו בהזמנת ההפקה הישראלית כדי לחוות את המופע ולשתף את רשמי החוויה עמכם הקוראים, המופע שנערך בתל אביב אמש התקיים שלושה ימים לאחר הקונצרט שקיימו הטנורים והתזמורת בארנת המופעים של אוניברסיטת USEK השייכת למסדר הצרפתי נוצרי מרוני ברובע ג'וניה בביירות בירת לבנון, משם המשיכו הטנורים דרך היבשה לירדן ונכנסו לישראל בבחינת המוסיקה ממיסה גבולות.

אמנם המתכונת של המופע הייתה יותר קאמרית בבחינת סד בעיר ביירותר גודל של הרכב הנגנים ותפאורת הבימה שנשענה ברובה על מסכי לד משולבי וי ארט ולא על תפאורה אותנטית מקומית כפי שלמשל הייתה נוצרת ומתחברת באמפיתאטרון הרומי העתיק בקיסריה, מקום שלטעמי היה קולע למטרה מבחינת האווירה יותר אבל גם הארנה ביד אליהו לא הכזיבה מבחינת הנוחות, הגישה, והאווירה הכללית.

ארבעת הטנורים, בראשם ניצב קרלוס מרין, זמר הבריטון הספרדי המאוד דומיננטי בהרכב מבחינת השירה, הביצוע והנוכחות הבימתית, הבחור השופך צ'ארם לכל עבר עם מיליוני הורמונים מזכיר בחיצוניותו את סולנה המיתולוגי ופלייבוי לא קטן של להקת רוקסי מיוזיק – בריאן פרי, עם הלוק הלטיני, רעמת השיער הנראית כעטורת ברילנטין של פעם והרבה קריצות הומוריסטיות אל בנות המין היפה, הגישו במהלך המופע שארך כשעתיים וחצי ונחלק לשני פרקים את המיטב מהיצירות אותן הם מבצעים הן מאלבומיהם האחרונים והן מהקלאסיקות הוותיקות המורכבות מעיבודים למוזיקת סרטים ידועים או קטעי אופרה והכל בביצועי קרוס אובר מצויינים שסחפו את הקהל בהתמוגגות רגשות רבתי כשהארבעה משלבים בקטעים להקת מחול המורכבת מרקדניות ורקדנים המחליפה תלבושות וסגנונות על פי השירים המבוצעים, במיוחד בלט הקטע הלטיני עם שורת שמלות אדומות כשני וריקודי פלמנקו סוערים בינות הזמרים.

בין לבין הספיקו הזמרים לחלוק את ההתרגשות שלהם עם הקהל בעקבות ביקורם בירושלים ומעצם ההופעה בתל אביב המגיעה 15 שנים מאז הקמת ההרכב.

חוויתי לא פעם הופעות שכאלו המתרחקות מרחק רב מהרוק או הפופ האר אנ בי העכשווי ולוקחות את הצופה והמאזין לעולם דמיוני המצליח לפצח מסעות בזמן לימים עתיקים של אירופה הקלאסית מלפני מלחמות העולם ויותר מספרי ההיסטוריה, קונצרטים דוגמת המופע האקסטרא ווגנזי של אנדראה ריו, המופע של הרכב האה קאפלה גריגוריאן הוותיק או המופע המקומי של שבעת הפסנתרים בו מככבת במיוחד דניאלה לוגסי, זמרת הסופרן הישראלית בינלאומית שאף השיקה בעצמה אלבום קרוסאובר מדהים. אולם המופע העכשווי של  Il Divo לוקח אותך הן כמאזין והן כצופה לליגה אחרת לחלוטין, אפשר לומר כי הם הרטיטו את הלבבות בתל אביב. ניתן רק להצר על כך שמדובר במופע יחיד והם כבר עושים דרכם הלאה להופעה המתוכננת בפולין.

וידאו

 

 

 

הכי חדשים

נועה קירל כבר לא רוצה עוד "לאב סונג"

במשך יותר מעשור צמחה נועה קירל מול קהל צעיר, שחלקו התבגר יחד איתה. ילדות ונערות הפכו אותה...

מפה לאוזן, מלוס אנג'לס לישראל

יש שירים שנכתבו לזמנם ונשארו בתוכו. אחרים ממשיכים להתגלגל בין תקופות, מלחמות, משפחות ויבשות. חמש קלאסיקות כאלה...

פותחים במה: סיפורים ישראליים חדשים עולים על הבמה

חול המועד סוכות מספק השנה סיבה טובה לצאת מהסוכה ולהיכנס לאולם. פסטיבל "פותחים במה" ע"ש ג'ני ברנדס...

אגדות המזרח נפגשות על במה אחת

כמה מהקולות המזוהים ביותר עם המוזיקה הים־תיכונית יתכנסו לערב משותף וחד־פעמי. המופע "אגדות המזרח" יגיע לאמפי פארק...

היה לנו עולם, ולכל אחד נשאר סיפור אחר

המחזה "היה לנו עולם" של תיאטרון חיפה הגיע אמש לבית ציוני אמריקה. אפשר לכנות את הערב מעין...

ארבעים שנה על המים: פסטיבל ג'אז בים האדום חוזר לאילת

יש פסטיבלים שמתקיימים בעיר מסוימת, ויש כאלה שהופכים לחלק מהצליל שלה. פסטיבל ג'אז בים האדום שייך ללא...

4 הערות

  1. תודה רבה על ה"אוצר" הזה ! אשמח אם תוכל לפרסם את שם הקבוצה IL DIVO TO ISRAEL כי אנחנו רק כ 130 חברים בה, ועכשיו, אחרי ההופעה, אני בטוחה שיש פוטנציאל להעלות את מספר החברים. תודה מראש וכול טוב!

  2. אם במקרה הצלם ,הפתח תקוואי כמוני אני מניחה, צילם את השורה הראשונה בקהל, אני ישבתי שם באמצע, בחולצה שחורה עליה כתוב IL DIVO. אשמח מאד לקבל את התמונה ל E-MAIL. שוב תודה על הכול!

  3. עכשיו אני כבר מתחילה להיות נודניקית, אבל יש אולי תמונה מהשיר האחרון לפני ההדרן כשאני מסרתי להם מתנה עם פרחים אדומים והם מחזיקים אותה תוך כדי השתחוות.? גם אותה הייתי מבקשת ל E-MAIL. תודה על 4 החברים החדשים בקבוצה!!!

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא