חמישים גוונים של קאנטרי

עומר נצר, סינגר סונגרייטר הסוגד לאמריקנה על שלל גווניה, חגג שנה לאלבום הבכורה שלו "Goodbye song", והשקתו במהדורת ויניל במועדון בארבי בתל אביב, מוצ"ש 22.10.2016. כתבנו טל קמפליס חווה את המופע ומדווח. צילום באדיבות הצלמת ספיר מלכי.

חפירת הבלוג – את עומר נצר פגשתי לפני כשנה וחצי בקונטיינר בנמל יפו, הוא נתן מופע הלקוח היישר משדות השיפון של המרחבים האמריקאים, אמריקנה אמיתית, בלוז, פולק רוק אמריקאי מחוספס, וקאנטרי.

מאז הוא הספיק להשיק אלבום בכורה ובמוצאי שבת הוא חגג את שדרוגו למהדורת ויניל ובכלל, אז ביקשתי מטל קמפליס להגיע למופע, והנה החוויה שלו לפניכם. ספיר מלכי תרמה את התמונות שצילמה במופע שהן כשלעצמן מעולות.

מה עשה הילד? חייב את ההקדמה הזו..

מחזיר אתכם שנתיים אחורה רגע, תוך כדי רצון עז למחוק לכם את כל מה שאתם זוכרים, אודישן בתכנית The Voice, עולה בוקר בן 19 , ילד טוב כזה שלאף אחד אין מושג מאיפה הוא נפל עלינו, נתן ביצוע לא אופייני לתכנית ומצטרף לנבחרת של מוש אחרי שספג לא מעט ביקורת……. תשכחו מזה נשמות!!!! העומר הזה לא קיים יותר!!!

לפני כמה שעות אני וחברה שלי הגענו אל מועדון הבארבי שהיה מפוצץ במשהו יחיד שעומר לקח מהתכנית ההיא ושאף אחד לא ייקח את זה ממנו, המעריצות!, מפוצץ מעריצות בגילאים 16-23 (שאלתי חח,הנה  חוצפן או לא חוצפן?) שמחכות שההופעה תתחיל גם בשביל ליהנות מהשירים ויותר מזה "בשביל תמונה עם עומר" (אמיתי).

טוויסט מקראי: "כנגד ארבעה נגנים דיברה התורה"…

דני אלמוזלינו "האיש והזקן", את הגיטרה בס תופס אדם, שאם תשאלו אותי אחראי אפילו לא פחות מעומר לטירוף שהלך על הבמה, נעלי סניקרס, סקיני ג'ינס, זקן של חוזה המדינה בצבע לבן, כובע מכשפים וגיטרה בס, יכול לתפוס לא?, אלמוזלינו עם כל הייחודיות הזו לא שכח להביא איתו את הטירוף, את הדירבון לקהל, יודע בדיוק מה צריך לעשות בשביל שזה יעבוד, וזה עבד!

אביב ברק, אחרי אתמול אני קורא לו "ביצת הפתעה", אנחנו עמדנו לצד הבמה אפילו יותר קרוב מהשורה הראשונה, לא הבנו מה הוא עושה על התופים בהתחלה, אני מסתכל על חברה שלי, היא מסתכלת עלי, ואנחנו מבינים שיש פה איזה משהו לא סגור, אין את הרגש המתאים, ופתאום הוא נפתח לאט לאט ככל שההופעה נמשכת ולקראת סוף ההופעה הוא נכנס בסולו תופים שכמוהו לא שמעתי כבר הרבה זמן, מהירויות, מעברים, פה הבנתי שכל ההופעה הוא שמר על פרופיל נמוך בשביל להתפוצץ ככה, זה היה מדהים.

חיים מור אלגריסי, "הרגוע בחבורה", על הקלידים עולה חיים מור אלגריסי, שהפתיע אותי מאוד לטובה, בניגוד לשאר המטורפים שעמדו על הבמה, הוא נשאר רגוע עם הקלידים בצד, ולמרות כל הטירוף שהלך על במה, עם כל השקט הזה הוא הורגש במקצועיות שלו על הקלידים, חברה שלי ואני הסכמנו פה אחד שהוא הנגן הכי טוב בהרכב.

אור בהיר, "שומר על הסדר", על הגיטרה עולה אור בהיר, בכל הרכב יש נגן, שהוא לא רק נגן הוא גם שומר על הסדר, מכוון את כולם, בודק שאף אחד לא מאבד כיוון, ורק אחרי זה נכנס לכל המוד של ההופעה, זה היה נראה תפקידו של אור, עזר איפה שהיה צריך, ולאחר מכן עשה קסמים על הגיטרה.

ארבעתם מלווים זמר אחד, בשם עומר נצר, עומר גדל בישוב כב….. זה לא מעניין אף אחד, תקשיבו מה שהוא עשה אתמול על הבמה, מכיר אמנים עם "שם" יותר גדול שצריכים ללמוד ממנו מה זה פרפורמנס, איך עומדים על הבמה, איך מגישים את השירים, יחסים של אמן וקהל, יחסים של אמן ולהקה, אי אפשר שלא לשים לב לשינוי הקיצוני שקרה פה, קראתי כתבה בבלוג מלפני שנה, סיקור הופעה של עומר בקונטיינר, ילד טוב גיטרה שומר על שקט… איזה שומר על שקט?! הוא בא עם רעל, זה היה נראה כאילו הוא חיכה לזה לציון שנה לאלבום שמהרגע שהוא יצא לאוויר העולם, הוא הפך את השנה הזו מבחינת הצלחה למטורפת, השמעות בלתי פוסקות ברדיו (אני חייל, הוא כל היום בגלגל"צ), קליפים עם המוני צופים.

חברה שלי הגדירה את ההופעה, "חמישים גוונים של קאנטרי", וזה נכון, זה יפה לראות איך אמן כל כך צעיר מצליח לקחת שירים מוכרים מאוד מאוד, ולתת להם ביצוע קאנטרי בשילוב דיסטורשן, כמו הקאבר שעשה בהופעה לשיר הרווקות הגדול ביותר בכל הזמנים "Put a ring on it".
הקהל בה מוכן אחרי מערכת יחסים של שנה עם האלבום, צעקו את מילות השירים אותן ידעו בעל פה, החבר'ה על הבמה ידעו שהם צריכים להוסיף משהו לשירים לתת להם ניחוח חדש אז הם הוסיפו קצת דיסטורשן והרבה מאוד פלירטוטים, אם זה ריקודים או שפתאום עומר הוריד את הגיטרה וניסה לנגן עם השיניים, זה דברים שעובדים על הקהל והפכו את החוויה הזו לבלתי נשכחת, ואני מתכוון לזה, הוא שבר את הבארבי!

בין כל השירים המקוריים מהאלבום הראשון והקאברים, עומר שר שיר חדש מתוך האלבום השני שבדרך, שיר מפוצץ גרוב שמראה כמה הדרך של עומר השתנתה, וכמה זה שונה מהחומרים של האלבום הראשון, ללא ספק זה השאיר אותי בציפייה רבה לאלבום הבא.

אחרי שעה החבורה יורדת מהבמה, ועולים רק עומר וחיים הקלידן, בהתחלה מתחיל רגוע, סולידי כזה בליווי קלידים והקול המטורף מלא המניירות של עומר, החיבור הזה בשירים השקטים מוציאים ממנו עוצמות פנימיות שלא נראות בשאר השירים, ופתאום הוא תופס את הגיטרה ונכנס בסולו שקט שמסכם את כל ההופעה, לא מבחינת השירים, כי היו עוד (זה לא נגמר הדבר הזה, יש מצב הם עדיין ממשיכים שם), אלה מבחינת הרגשות, אתם יכולים גם לראות בסרטון שמצורף פה למטה למה התכוונתי, כמה מסרים ורגשות עומר מעביר לקהלת בפרפורמנס שלו.

לסיכום אני אגיד דבר אחד, מי שלא הלך עוד להופעה של עומר, שיתפוס לו בת זוג (כי היא תאהב את זה) יחבק אותה בשירים השקטים יותר וישתוללו ביחד מתי שצריך, לא מהאנשים שמשתוללים? עומר כבר יטפל לכם בזה…

זו הייתה חוויה מרתקת, ממליץ לכולם לרכוש לעצמם את האלבום ולהאזין לו בציפייה רבה, כי האלבום החדש בדרך וזה לא נראה כאילו הוא מתכוון לעצור מתישהו, וטוב שכך 🙂

לחצו לצפייה בגלריית תמונות שצילמה ספיר מלכי המוכשרת

וידאו יוטיוב, צילום סלולאר על ידי טל קמפליס

וידאו פייסבוק מהמדיה החברתית של עומר נצר