יום רביעי, אוקטובר 28, 2026

אני רואה את חוה אלברשטיין

המופע "מה את רואה" של חוה אלברשטיין במסגרת פסטיבל המוסיקה של ראשון לציון, ליל שישי 21.10.2016 היכל התרבות ראשל"צ. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

חוה אלברשטיין בפסטיבל המוסיקה. צילום: יובל אראל
חוה אלברשטיין בפסטיבל המוסיקה. צילום: יובל אראל

אתם מכירים את הרגע הזה כאשר מגיע לידיכם שטר כסף ואתם מניפים אותו אל מול האור כדי לראות האם סיב המתכת שזור בתוכו כדי לדעת שמדובר בשטר אמיתי? הסיב הזה, השזור בעומקו של השטר משול בעיני לפס הקול ששוזרת הזמרת היוצרת חוה אלברשטיין בחיינו למן הימים בהם הייתי עדיין נועץ את מבטי על זרועו של הפטיפון בהערצה ועד עתה.

כבר מלאו חמישים שנה לקריירה הארוכה והפורייה מאוד של חוה אלברשטיין למן הרגע בו נחשפה כנערה בתוכנית הכישרונות הצעירים "תשואות ראשונות". על מדף אלבומי השירים שלה ניצבים מעל חמישים אלבומי אולפן ולצידם אלבומי הופעות חיות, אוספי להיטים ושיתופי פעולה רבים עם קשת רחבה של אמנים ישראלים, חווה פונה לקהל הישראלי הדובר עברית ולאלו הדוברים את שפת הגולה המזרח אירופאית – היידיש, שפה המלווה אותה במספר אלבומים ופרויקטים.

כמעט כל שיר שהיא נגעה בו בעדינות קולה המצלצל, הרווי בשפה עברית עשירה, נקייה וטהורה (כן, כן, בניגוד לסלאנג ולקיצורי הקיצורים הנהוגים כיום…) הוא סוג של תכשיט נדיר ומעניין ביופיו המעודן, כמעט כל שיר שהיא כתבה, בצעה ושחררה להאזנה הפך לאחד ממאות אבות המזון המוזיקלי המלווים את פס הקול הישראלי, לעתים בלי לדעת או לשים לב כי חוה היא העומדת מאחוריו או שקולה הנעים והבוטח היוצק תחושת שקט שלווה.

מעט מאוד הזדמנויות נפלו בחלקי לראות את חוה אלברשטיין בהופעה חיה, הופעה של ממש, לא תכנית טלוויזיונית כלשהי באמצעות המרקע המרצד, לטעום, לחוש ולהאזין לקולה ולמילותיה באולם הופעות, עקבתי, בדקתי, שאלתי, תמיד הייתי באיחור. כאשר נערך מופע מחווה לשיריה בעקבות פרויקט "שרות חוה אלברשטיין" שלווה ביציאתו של אלבום בו נוטלות חלק שורה רחבה של נשים זמרות יוצרות בעצמן המבצעות משירה של חווה, העמסתי את עצמי עד לשוהם כדי לראות ולשמוע, אמרו לי שחוה תכבד את המעמד בנוכחותה ואולי אף תנגן ותשיר שיר או שניים, מן הסתם היא לא הגיעה, ככל הנראה הייתה עייפה או משהו אחר. אמנם יומיים קודם לכן נתנה לי ההזדמנות לטעימה קצרצרה מהופעתה כאשר נטלה חלק במופע לכבוד תכנית הרדיו "ארבע אחרי הצהריים" של גל"צ במסגרת פסטיבל המוסיקה של ראשון לציון, אך הייתה זו טעימה בלבד.

גם התקווה לחוות את הופעתה של חוה כאורחת במופע ההשקה של שלומי שבן לאלבום "תרגיל בהתעוררות" בו היא משתפת פעולה בדואט לשיר הנושא נגוזה כאשר את מקומה של חוה מעל בימת היכל התרבות של תל אביב תפשו זוג שפתיים וירטואליות שהוקרנו מעל מסך ענק….

ואחרי כל החפירות הללו אספר כי בליל שישי האחרון, במסגרת אותו פסטיבל מוסיקה של ראשון לציון ביכרתי את המופע של חוה אלברשטיין על פני כל ההפקות שנקבעו לפסטיבל. היכל התרבות העירוני, מקום שכבר הפך מוכר וחביב, המה אמש בקהל, לא צעיר במיוחד, שהגיע כדי לזכות בחוויית המופע של חוה אלברשטיין, מופע הנושא את הכותר "מה את רואה" עמו רצה חוה כבר מעל שמונה שנים ברחבי הארץ, מופע אקוסטי המלווה מעבר לגיטרה האקוסטית הצמודה של חוה בטריו נגנים הכולל את עובד אפרת בגיטרה אקוסטית, הוא אחראי גם על העיבוד המוסיקלי, ערן וייץ בגיטרות, ואבי אגבבה בתופים, כלי הקשה ושירות ליווי.

פשוט להתנתק לשעה וחצי מהבלי העולם ולהאזין לקול הפעמונים המיוחד של חוה אלברשטיין שלמרות גילה המתקדם נותר נעים צלול ונקי כפי שהיה תמיד, כשהיא ניצבת על הבמה אוחזת בגיטרה הענקית, תאורה מזערית המאירה את פניה והגיטרה, כאילו ומבקשת להתמקד בשירה ובקולות הנגינה, הגישה חוה אלברשטיין למאות הצופים שישבו באולם ליין אפ עשיר הלוקח את המאזין על פני שנות דור ובשלל נושאים, אהבה, החיים, המדינה, העם, הפשטות שבאדם לצד תקוות ומוסרי השכל. בכמה מהשירים המאוד מאוד מוכרים מצטרף הקהל לשירה בפזמון החוזר כמעין הד אקוסטי נעים. חוה מעשירה את השפה המדוברת גם מחוץ לשירים, כאשר היא פונה לקהל ומבקשת לספר על איך ומתי ולמה המלווים את התמלילים.

כשמגיע המופע לסופו והקהל מתפזר די במהירות אל הרחוב השקט ברובע המגורים הוותיק של ראשון לציון, עדיין מהדהדים צלילי השירים האחרונים בראשי, סימן שהיה טוב. המופע. חוויה.

ליין אפ: ילדת טבע, שיר תשרי, קו פרשת המים, זמן, שלוש אהבותיי, הגן הבלעדי, פרח הלילך, אהבה, ברוך הבא, מים מתוך הבאר, כפל, איך אצלך, שיר מגרש את החושך, לא צריך הרבה, מה את רואה, זה שהקהל מכיר את האמן, אויפן וועג, עץ הכוכבים, ימי בנימינה, משירי ארץ אהבתי, כל שעה נשיקה, רמז. הדרן: אדבר איתך, את חרותי, שיר סיום.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

 

 

 

 

 

הכי חדשים

נוסטרדמוס, איינשטיין והגולם נפגשים על הבמה

מה משותף לנביא העתידות נוסטרדמוס, למדען אלברט איינשטיין ולגולם מפראג? לכאורה, לא הרבה. אלא שהכוריאוגרפית נדיה טימופייבה...

חמישים שנה, U2 שוב כובשת את המגרש

יש להקות שהזמן הופך אותן לזיכרון נוסטלגי, ויש כאלה שממשיכות לכבוש פסגות חדשות. חמישים שנה אחרי שהחלו...

כשהפוליטיקה נכנסת לפלייליסט

נתחיל בכך שלא אביע כאן היום עמדה פוליטית (אשתדל...). במקום זאת, אנסה לגעת בשירים שעשו זאת במקומי....

11 אלף איש לא טועים: הבזלת מנגנת

מי אמר שצריך להגיע לתל אביב כדי ליהנות מהשורה הראשונה של המוזיקה הישראלית? פסטיבל "צלילי בזלת" בקצרין...

דורון בוטניק בשביל צדדי אל אלוהים

דורון בוטניק מעולם לא הלך בתלם. הכרתי אותו לפני יותר מעשור בסצנת האינדי של דרום תל אביב,...

נובמבר רוקד: אהבה, כאב וזהות

חודש נובמבר מביא לבמות המחול בישראל שורה של יצירות מסקרנות. אהבה ואובדן, זהות ושייכות, גוף ונפש עומדים...

הערה 1

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....