יום שני, אוגוסט 31, 2026

ציון: מעולה

אהוד בנאי וכנסיית השכל פותחים סבב הופעות משותף, רביעי, 13.04.2016, מועדון בארבי, נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

אהוד ויורם, שותפים למסע. צילום: יובל אראל
אהוד ויורם, שותפים למסע. צילום: יובל אראל

כן, מעולה, זו המילה ששמעתי כאשר שאלתי את האחראית על תיעוד הווידאו מטעמי במופע, איך הייתה מסכמת את המופע. מעולה, אימצתי את המילה, היא מגדירה באופן קצר וקולע את החוויה הכל כך מיוחדת הזו שחוויתי במשך שעתיים תמימות, למן הרגע שאהוד בנאי בגיטרה, מפוחית ושירה, יורם חזן בגיטרות, סקסופון ושירה, דוד רז בגיטרה חשמלית, עמי רייס בקלידים ואקורדיון, רן אלמליח בגיטרת בס, אלעד כהן בונן בכלי הקשה ודניאל זייבלט על התופים, עלו על הבמה בפני האולם הגדול והמלא מפה לפה של מועדון בארבי והעניקו לקהל את היכולות והכישרון הרב והעצום שלהם ככותבים, מלחינים, נגנים ומבצעים של שורה ארוכה ואיכותית מהמיטב ביצירות שהם כתבו ובצעו במהלך כל הקריירות המוזיקאיות שלהם.

אהוד, טרובדור של נשמות. צילום: יובל אראל
אהוד, טרובדור של נשמות. צילום: יובל אראל

לפני 15 שנים ערכו אהוד וחזן מסע הופעות משותף שאמנם היה קצר אך היה מאוד מוצלח והשאיר טעם טוב וערגה לשיתוף פעולה נוסף, ההזדמנות נוצרה כעת והנה הם יצאו לסבב הופעות משותף, שאת תחילתו תפסתי בשתי ידיים. האיכויות של אהוד ויורם, הדמויות העיקריות בסיפור המחזה, לא הסתכמו רק בכתיבה, יצירה וביצוע, חוויתי כאן תהליך הפקה מוסיקלית בשל ומצוין שהתבטא בראש ובראשונה בפרגון הדדי מלא ומושלם, ללא מאבקי אגו נסתרים, סוג של חברויות שניתן למצוא רק ברגעים הקשים במסעות אלונקה במסלול הלוחמים בצבא ופחות על הבמה, והבנה מצוינת לקהל, לנגנים ולאווירה בכללותה.

יורם, חזן של מחשבות. צילום: יובל אראל
יורם, חזן של מחשבות. צילום: יובל אראל

תראו, הרי תכלס, אין חדש תחת השמש, אמר זאת לפני המון שנים מלך זקן אחד בארץ כנען, והחוכמה הכי גדולה, התבונה הכי נכונה, הן השילוב, החיבור, התפתלות השריגים בענפים המוסיקליים, כי הרי כל אחד לגופו ראינו ושמענו לא פעם ולא פעמיים, וברגעי שיא לא קטנים, אך החיבור העכשווי, שימשך, לפחות בסבב הזה ארבע פעמים, הוא כל כך נכון, חם, אמיתי וכואב עד אהבה שאי אפשר להתעלם ממנו, פשוט מעולה.

את הכנסייה, הכרתי עוד מימים עברו, כשעברו בראשונה אצל שאול, האיש הגדול מהבארבי, עוד מימי יונה הנביא, משכנו הקודם של המועדון, אחת החוויות המרתקות הייתה דווקא מעל הבמה הגדולה שעל מרפסת עיריית תל אביב, בכיכר רבין, לאירוע קראו אז "שעת כדור הארץ" מבחינתי הוא היה ערב מלא בהופעות, הכנסייה עולה לבמה לקראת סופו של הערב ופשוט לוקחת בשבי את קהל האלפים שמילא את הכיכר, משם בקטנה, כמה שנים מאוחר יותר, הם מגיעים לשדרות בן גוריון באחד מצהרי שישי ומגישים שעה קלה עם מיטב להיטיהם, את שיא הרצינות אני מקבל במופע משולב עם התזמורת האנדלוסית הים תיכונית מאשקלון, חיבור המחזיר את אנשי הכנסייה ממש לשורשים ולמקורות. באחת הפעמים הגדרתי אותם במילים הללו – "הכנסייה – יורם חזן, רן אלמליח, דוד רז, דניאל זייבלט ועמי רייס, כבר נחשבים אחרי עשרים שנה כאחת מלהקות המיינסטרים הישראליות, להקה שהטיבה לשלב בין הקדרות, הגל החדש והאתניות\מזרחיות באיכויות שמעל הממוצע…"

גם אצל אהוד בנאי יש לי כרטיסיית מנוי המלאה בניקובים, במיוחד בשנים האחרונות, בנאי, גם אותו הגדרתי באחת ההזדמנויות באופן הבא – "בנאי, זה מהשבט הידוע, הוא זמר עברי, סוג של משורר, פייטן, טרובדור, נביא זעם, מחאה והטפה, משורר בעירו, סוג של חלילן מהמלין המושך אחריו קהל רב המפנה את מבטיו לעברו ומדקלם את מילות שיריו אחת לאחת כמעשה תפילה בטקס עתיק” עונה במדויק על ההגדרה של טרובדור, הוא מחובר באופן הכי חזק, לאדמה, לארץ, למקום, לאנשים, מכל הצבעים, הגזעים והעמים, הוא יודע לבטא זאת בשיריו, יודע להפיץ את משנתו ברחבי פיסת האדמה הזו, כאן בשלולית הכי מזרחית של הים התיכון.

אז מה בעצם היה לנו? מופע עשיר המציג ומנגיש את המיטב של כל אחד מהדמויות המרכזיות, שיתוף פעולה אמיתי בדואטים העשויים נכון, חלוקה אמיתית ושווה, התענוג התחלק בין השמחה והכאב היוצאים מהשירים, דרך החיבור המצוין על הבמה, מרטיט ונוגע היישר במיתרים הכי פנימיים של כל אחד ואחת מהנוכחים באולם, רגעים בלתי פוסקים של שירה בציבור רועמת וחזקה, של ריקוד והנפת ידיים, של תחושת ביחד, כנסיית מאמינים אחת עם שני נביאים!

מפגש טרובדורים בבארבי. צילום: יובל אראל
מפגש טרובדורים בבארבי. צילום: יובל אראל

ליין אפ: עבודה שחורה, מה נשאר, החיזיון לפרנסקו גויא, אני מאמין, מעל הים, יוצא לאור, ידיים למעלה, דוד ושאול, למיה יש אקדח, קאונה ווחדה, פלורנטין, בואי מהפכה, השיר מהגן, עגל הזהב, כולם יודעים, תנו לי לשתות, אסתר, איך זה מרגיש, עיר מקלט. הדרן: רחוב האגס 1, היינו עושים אהבה, טיפ טיפה, ג'מלי פורוש, תגידי שטוב.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו, צילום – אדוה אראל

הכי חדשים

חוזרים לנשום: Crunchies משיקים שיר חדש אחרי עשור

עשור חלף מאז שלהקת Crunchies הוציאה את אלבומה "Encounter Point". כעת חוזרים שלושת חבריה לפעילות משותפת עם...

שמעון בירן ינהל את מרכז ענב לתרבות

עיריית תל אביב־יפו בחרה בשמעון בירן למנהל החדש של מרכז ענב לתרבות. בירן יחליף את תומר כהן,...

תובל חיים שר את מה שלא הספיק לומר

ישנם שירים שנולדים מתוך רעיון, ואחרים פורצים מתוך מקום שכבר אי אפשר להשתיק. "מה שלא הספקתי לומר",...

השחף עזב את הקבוצה

אמש ירד המסך על "שחף", העיבוד של עודד קוטלר למחזה מאת אנטון צ'כוב. ההצגה האחרונה חתמה מסע...

רועי פרייליך סופר ״אחת ושתיים״ ופותח את ״אמא רוק׳נ׳רול״

רועי פרייליך סופר ״אחת ושתיים״ ופותח דלת לעולם מוזיקלי חדש. מאחוריה מחכה ״אמא רוק׳נ׳רול״, אלבום מקורי שמבקש...

הלילה של קרן פלס יוצא סוף־סוף לאור

יש יצירות שמגיעות אל הבמה כשהן כבר שלמות. אחרות ממשיכות להשתנות, להתפתח ולהפתיע גם את מי שיצר...

הערה 1

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא