חדשות הסצנה

אורות וצלילים לתקווה

מופע התרמה למען עמותת אורות של תקווה המסייעת לילדים חולי סרטן, אוזו בזוקה, קרולינה, דיקלה, הדג נחש, שי צברי והאנג'לסי התנדבו, הקהל תרם, רביעי, 25.03.2015, קומפורט 13, יובל אראל נכח ומדווח.

דיקלה, אורות של תקווה, וצלילים. צילום: יובל אראל
דיקלה, אורות של תקווה, וצלילים. צילום: יובל אראל

עמותת "אורות של תקווה" הוקמה בשנת 2001 ומאז ועד היום פועלת להצלת, סיוע ושיפור איכות החיים לילדים החולים בסרטן ובני משפחותיהם באמצעות מגוון רב של פרויקטים ותוכניות תומכות מתוך יחס אישי, דאגה ורצון רב להיות שם עבורם. חלק גדול מהפעילויות מתבצע אל מול הילדים במהלך אשפוזם בבתי החולים, העמותה מעניקה סיוע ותמיכה נפשית לילדים ולמשפחות המלוות את הילדים במסעם הקשה. באמצעות פעילותה מוגשמים משאלות לילדים משאלות, מתקיימים מחנות נופש ועוד פעילויות לצד עזרה בקבלת ייעוץ רפואי, הטסת ילדים חולים לטיפולים בחו"ל, ומימון תרופות שאינן בסל ועוד. על פעילויות אלו ניתן ללמוד ולהתרשם באמצעות עמוד הפייסבוק של העמותה.

אורי כינרות, אוזו בזוקה. צילום: יובל אראל
אורי כינרות, אוזו בזוקה. צילום: יובל אראל

לקראת חג הפסח נרתמו כמה מהמוזיקאים, הרכבים, זמרים וזמרות מהשורה הראשונה, ליטול חלק בהתנדבות  במופע שכל הכנסותיו יוקדשו להמשך פעילות העמותה ומתנדביה, מועדון הקומפורט 13 וצוותו נתן את המקום, ואכן, אמש, בשעות הערב המאוחרות, האמנים ונגניהם – אורי כנרות ואוזו בזוקה, קרולינה, דיקלה, חברי הדג נחש, שי צברי ונבחרת הגרוב והאנג'לסי, בהנחייתם של הצמד קובץ' ודובדבני, הציגו אל מול קהל רוכשי הכרטיסים ממיטב שיריהם ולהיטיהם.

לירון סרי, האשה מאחורי התקווה. צילום: יובל אראל
לירון סרי, האשה מאחורי התקווה. צילום: יובל אראל

אני לא מתכוון הפעם לדווח ולספר איך שרו ומה בצעו, אתמצת זאת בקצרה – הקהל הרב שהגיע, רכש כרטיסים ואף הוסיף תרומה נוספת, שכל כולה כידוע למען המשך הפעילויות הקדושות של העמותה, נהנה מסט מופעים של המוזיקאים החביבים על הבלוג ולבטח גם עליכם\ן.

שי צברי, נותן את הקול לתקווה. צילום: יובל אראל
שי צברי, נותן את הקול לתקווה. צילום: יובל אראל

אמנם אין זו הפעם הראשונה ולבטח לא האחרונה שאמנים, מוזיקאים, נרתמים ומתנדבים ליטול חלק בהופעות שהכנסותיהן מוקדשות להצלת חיים, סיוע לחולים וכ', ולמעשה אין בכך עניין חדשותי מסעיר, או ערך מוזיקלי חדשני, אולם הרעיון הבסיסי, כי מוזיקאים, באמצעות המוזיקה שהם יוצרים, יכולים לסייע בריפוי, אמנם לא במישרין כי אם בעקיפין, מציב את הערך המוסף של אמנות זו במקום של כבוד, מסיר את הכובע שאינני חובש בפני כל אלו שנרתמו אמש ומזכיר לכם את החשיבות במתן יד ואפילו כמה מעות כדי להציל חיים, כפי שאתם, חובבי המוזיקה, עוקבים אחרי מופעים מעניינים וחדשים, תנו תשומת לב גם למופעי ההתרמה, כבדו את המוזיקאים הנרתמים בנוכחותם ההתנדבותית, ופתחו את היד בלב רחב.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

 

 

 

 

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close