תגית: ביקורת תיאטרון
לא הייתם צריכים, אבל טוב שעשיתם
יש הצגות שאתה זוכר בזכות סצנה אחת. יש הצגות שאתה זוכר בזכות שחקן אחד. ויש הצגות נדירות יותר, שבדרך הביתה גורמות לך להפסיק לחשוב על מה שקרה על הבמה ולהתחיל לחשוב על מה שקרה בחיים שלך. "לא הייתם צריכים"...
קיר זכוכית: לא על השואה אלא על החיים שאחריה
האם בשנת 2026 עדיין צריך לעסוק בשואה?
נדמה שהתיאטרון הישראלי כבר השיב על השאלה הזאת. רק לאחרונה צפיתי ביצירה חדשה שנפתחת בתוך מחנה ריכוז נאצי. כעת מגיע גם "קיר זכוכית" של תיאטרון בית ליסין ומחזיר את הקהל אל אותו זיכרון...
אדיפוס בערפל
מדי פעם אני מגיע להצגה שמבקשת ממני לעבוד קשה. לא רק לצפות ולא רק להקשיב, אלא לפענח, לחבר ולהשלים פערים. "אדיפוס המלך" של תיאטרון האוניברסיטה, שהוצגה באולם החניון של תיאטרון תמונע, היא בדיוק הצגה כזו. רגע לפני תחילת המופע...
מה קרה לשולחן השבת?
רגע לפני שהכול נסדק
מה מחזיק משפחה ישראלית ברגעי משבר? האוכל, ההרגלים, הצחוקים, החדשות ברקע או הפחד להישאר לבד? המחזה "פעולות פשוטות" עולה בתיאטרון הבימה ומביט ישר אל תוך השאלה הזאת. בלי סיסמאות ובלי נאומים גדולים. רק דרך שולחן שבת...
המחזה "אור לגויים" – צחוק, זהות וסדק אחד גדול
אמש התקיימה הפרמיירה למחזה "אור לגויים" מאת דניאל לפין, בבימויה של תמר קינן, בכיכובו של אבי קושניר, במסגרת עונת 2026 של תיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר. נהניתי מכל רגע, צחקתי והחכמתי, וזה השנקל שלי על החוויה.
קושניר מחזיק את...
חנאל ומכבית עושים שמח בבית ליסין
בס"ד (בסיעתה דשמיא) נפתח כך כדי להכניס לאווירה כבר מהשורה הראשונה. אמש נכנסתי לאולם מס 1 של תיאטרון בית ליסין על שם ברוך איבצ'ר עם ציפייה לצחוק ויצאתי עם מראה לחיים. המחזה חנאל ומכבית פוגש מציאות מוכרת ומניח אותה...
מצחיקונת, מירי מסיקה תופסת את מרכז הבמה
יש מחזות זמר שאתה זוכר דרך השירים שלהם, ויש כאלה שנשארים בזיכרון בזכות הסיפור. ב“מצחיקונת” של תיאטרון toMix התוצאה ברורה כבר מהתחלה. דמות אחת תופסת את מרכז הבמה. זו הפקה מרהיבה ומוקפדת. יש בה את כל המרכיבים של מחזמר קלאסי. אבל...
אמדאוס בבית ליסין נע בין גאונות לקנאה
גאונות, קנאה ושפע מוזיקלי שממלא את האולם
ישנם מחזות שחוזרים כי הם קלאסיקה. יש כאלה שחוזרים כי הם עדיין שואלים את השאלות הנכונות. אמדאוס שייך לשני הסוגים. פיטר שאפר כתב את המחזה בסוף שנות השבעים, ובהמשך יוצרי הקולנוע עיבדו אותו...
קברט – ברלין – תל אביב
יש מחזות זמר שמזוהים עם שיר כזה או אחר. יש כאלה שמזוהים עם כוכבת. ויש את קברט. יצירה שמזוהה עם תקופה שלמה, עם אסתטיקה, עם חרדה היסטורית שמבעבעת מתחת לפני השטח. עכשיו היא נוחתת שוב על בימת הקאמרי ומבקשת...
לכו לראות את המחזמר "איפה לורה?"!!
ישנם מחזות זמר שמגיעים עם חותמת של תיאטרון גדול וציפיות בהתאם, ויש כאלה שמגיעים מהשוליים לכאורה, אבל תופסים את הבמה בלי לבקש רשות. "איפה לורה?" שעלה במרכז תרבות אניס ביפו שייך לסוג השני. הפקה מקומית, כמעט אינטימית, שמתפוצצת באנרגיה...
