היום האחרון של החופש הגדול קיבל פסקול צעיר, צבעוני ובעיקר צפוף. שירה זלוף הגיעה לחנות האוזן השלישית בתל אביב, וחיכתה לה שם קבלת פנים סוערת. הסיבה למסיבה הייתה חגיגית במיוחד: מהדורת הוויניל של אלבום הבכורה, "אף פעם לא הייתי ברבי".
התקליט החדש הגיע במהדורה לבנה, נאה ומושקעת. הוא כולל גם אינסרט ובו מילות השירים. בעידן שמקדש דילוג מהיר בין שירים, זלוף בחרה דווקא בחפץ מוזיקלי ממשי. כזה שמוציאים מהעטיפה, מניחים על הפטיפון ומקשיבים לו מהתחלה ועד הסוף.
ים של מעריצות באוזן
התזמון לא יכול היה להיות מדויק יותר. יממה לפני פתיחת שנת הלימודים, מילאו מעריצותיה את חנות הדגל של הרשת. רובן נערות בגיל העשרה, שהגיעו לחגוג עם מי שמדברת ישירות אל עולמן.
החנות התמלאה במהירות, וההתרגשות גלשה בין המדפים עמוסי התקליטים. נערות החזיקו עותקים חדשים, החליפו מבטים וחיכו לרגע המפגש. כאן לא נדרש קמפיין נוצץ או מסך ענק. הקהל הגיע בשביל השירים, התקליט והאמנית שמאחוריהם.
כמה שירים, חנות אחת והמון התרגשות
זלוף פתחה את האירוע במופע קצר, קרוב ובלתי אמצעי. היא ביצעה כמה מלהיטיה מול הקהל שנדחק סביבה. המרחק הקצר הפך את ההופעה למפגש אישי, כמעט פרטי, למרות הצפיפות.
חנות תקליטים תמיד מעניקה למופע אופי אחר. אין בה מחיצות, פירוטכניקה או מרחק בטוח מהקהל. כל מילה מגיעה מיד, וכל תגובה חוזרת אל הזמרת באותה עוצמה.
התור יצא אל הרחוב
לאחר המופע עברה זלוף אל הדלפק, ופתחה סשן חתימות ממושך. המעריצות חיכו בסדר מופתי, עם התקליט הלבן בידיים והטלפונים מוכנים לצילום.
התור הארוך התחיל ליד הדלפק, חצה את החנות והגיע עד המדרכה. כל אחת ביקשה חתימה, תמונה ולעיתים גם כמה מילים אישיות. זלוף הקדישה זמן לקהל, והפכה את רכישת התקליט לזיכרון אישי.
ברבי אולי לא, נסיכה בהחלט
שם האלבום מצהיר כי זלוף "אף פעם לא הייתה ברבי". הערב באוזן השלישית סיפר סיפור מעט אחר. היא אולי לא ברבי, אבל מבחינת מעריצותיה היא בהחלט נסיכה.
דווקא הוויניל הלבן העניק לשירים גוף בעולם שנשען על קבצים. הוא גם חיבר בין דור צעיר לבין טקס האזנה ותיק. בסופו של הערב, המוזיקה יצאה מהטלפון וקיבלה מקום על המדף.
לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה PHOTONY
