בין האדמה לשמים, דרך מערכת הסטריאו

כשהייתי חייל צעיר קניתי את All ’n All. זה היה אלבומה השמיני של Earth, Wind & Fire. הלהקה האמריקאית חיברה סול, אר אנ בי, פאנק ופופ. האלבום יצא בשנת 1977 וכלל את Fantasy. כבר בהאזנה הראשונה נפתח לפני עולם מוזיקלי חדש. כלי הנשיפה בערו, הבס רקד והקולות טיפסו מעלה.

אמי שהייתה בעצמה חובבת מוזיקה קלאסית ואף ניגנה בפסנתר, האזינה לצלילי האלבום והגיעה למסקנה ברורה. אני זקוק למערכת סטריאו חדשה, איכותית ורצינית יותר,שתחליף את הפטיפון הסלוני שנתמך על ידי מגבר מנורות ישן. האלבום דרש רמקולים שיוכלו להכיל את עוצמתו. כך הגענו אל רם פל בתל אביב. רמי פלר פרץ אז לתודעה כענק הסטריאו המקומי. החנות הציעה להרכיב מערכת ממכשירים של חברות שונות.

אפשר היה לבחור מגבר מיצרן אחד. אליו חיברו פטיפון ורמקולים מיצרנים אחרים. כך נבנתה מערכת שהתאימה לאוזן ולתקציב. המערכת כללה צמד רמקולים של Altec, בהספק מאה ואט. הפטיפון היה מתוצרת BIC, עם ראש מגנטי ומנגנון מכני לסיבוב הצלחת. את המערכת השלימה הגברה של Luxman. כל רכיב תרם לצליל, אך יחד נולדה חוויה חדשה.

את המערכת החדשה אני חייב לא רק לאמי. אני חייב אותה גם לאלבום המופלא ההוא. All ’n All פתח בפני עולמות חדשים של גרוב ופאנק. כאשר הנחתי שוב את All ’n All על הפטיפון, הכול השתנה. הבס קיבל גוף, כלי הנשיפה נפתחו והקולות התרוממו מעל החדר.

עוד בטרם פשטתי את המדים מהשירות הצבאי האלבום הבא כבר היה מונח אצלנו על הפטיפון, אף הוא היה יצירת מופת הרמונית וקצבית – I Am.

הקטע הכי מעניין עם ההרכב הזה הוא כי הלהיט הכי ענקי שלהם יצא בכלל כסינגל על גבי תקליטון וויניל במהירות 45 RPM בין שניה אלבומים, אני מתכוון לשיר רחבות הריקודים September.

הגרוב מגיע אל yes דוקו

השבוע עלה בערוץ הטלוויזיה yes דוקו הסרט על Earth, Wind & Fire. הסרט זמין גם בספריית yesVOD. למי שיש חשבון ב HBO MAX וחשבון גלישה אנונימי יכול לצפות בו ללא התרגום. הסרט נקרא בישראל "Earth, Wind & Fire: בין שמיים לאדמה". הבמאי אהמיר קווסטלאב תומפסון ביים אותו. הסרט נמשך שעתיים והוא הופק בארצות הברית. הסרט פתח השנה את פסטיבל טרייבקה בניו יורק. כבר הבחירה הזאת מעידה על מעמד הלהקה. היא חרגה מזמן מגבולות עולם הFאנק.

קווסטלאב חוזר אל ראשית דרכה של הלהקה. הוא מתקדם אל הפריצה הגדולה בשנות השבעים. משם הוא מגיע להצלחה המסחרית והאמנותית העצומה. הסרט משלב חומרי ארכיון וקטעי הופעות נדירים. היוצרים קיבלו גישה לעיזבונו של מוריס וייט. החומרים חושפים את האיש שמאחורי העולם המוזיקלי.

מוריס וייט ראה מעבר למוזיקה

מוריס וייט ניצב במרכז הסרט כמייסד וכמנהיג. הוא לא ביקש להקים עוד להקת Fאנק. וייט שאף לברוא עולם אמנותי שלם. המוזיקה חיברה סול, ג׳אז, Fאנק וגוספל. לצדם הופיעו מקצבים אפריקאיים ורעיונות רוחניים. השילוב הזה העניק ללהקה זהות ברורה.

וייט האמין שמוזיקה יכולה לרומם את האדם. הוא חיבר בין הגוף, הנשמה והדמיון. לכן השירים עסקו בתקווה, אהבה ואחדות. הרעיונות הרוחניים הופיעו גם בעולם החזותי. עטיפות האלבומים התמלאו פירמידות וסמלים מצריים. הבמות הפכו למרחבים קוסמיים מלאי צבע.

המופעים כללו תלבושות נוצצות ואפקטים מרהיבים. המוזיקאים נראו כחלק מטקס עתידני. הקהל הגיע לרקוד, אך קיבל חוויה שלמה. קווסטלאב מבין היטב את משמעות העולם הזה. הוא עצמו מוזיקאי, מפיק וחוקר תרבות. לכן הסרט אינו מסתפק ברשימת תאריכים.

הצליל שלא דמה לשום דבר אחר

Earth, Wind & Fire בנו צליל שאי אפשר לטעות בו. חטיבת כלי הנשיפה העניקה לו תנופה אדירה. קו הבס הוביל את השירים קדימה. מוריס וייט הביא קול עמוק וחם. פיליפ ביילי הציב מולו פלצט גבוה ומרחף. שני הקולות השלימו זה את זה. ורדין וייט הפך את הבס למופע בפני עצמו. הוא ניגן, רקד והניע את הבמה. ראלף ג׳ונסון שילב תיפוף, שירה ותנועה.

ההרכב הגדול פעל כמו מכונה מוזיקלית מדויקת. עם זאת, הצליל מעולם לא נשמע קר. תמיד נשארו בו שמחה, חום ונשמה.

הלהיט Shining Star העניק ללהקה את הפריצה הגדולה. September הפך להמנון בינלאומי חוצה דורות. Boogie Wonderland חיבר פאנק עם עידן הדיסקו. Let’s Groove הוביל את הלהקה אל שנות השמונים. Fantasy הציג צד חלומי ושאפתני יותר. עבורי, הוא נשאר אחד משיאי יצירתם.

הפנטזיה של All ’n All

All ’n All הציג את הלהקה בשיא כוחה. האלבום כלל גם את Serpentine Fire ואת Jupiter. כל שיר קיבל עיבוד עשיר ורב שכבות. העטיפה המשיכה את העולם הרוחני של מוריס וייט. פירמידות ודימויים עתיקים עטפו מוזיקה חדשנית. האלבום נראה כמו שער לעולם אחר.

Fantasy נפתח בעדינות ומתרומם בהדרגה. קולו של פיליפ ביילי מטפס אל השמים. הנשיפה והמקצב משאירים את הרגליים על האדמה. זהו בדיוק החיבור שהגדיר את הלהקה. מוזיקה לרחבת הריקודים עם שאיפה רוחנית. פאנק גופני לצד רעיונות גדולים ומרחפים.

כאשר שמעתי כאמור את האלבום במערכת החדשה, הכול נפתח. הבס קיבל עומק וכלי הנשיפה קיבלו מרחב. כל פרט קיבל חיים משלו. הסרט החדש החזיר אותי אל אותה תחושה. שוב שמעתי כמה מחשבה נמצאת מאחורי הגרוב. שוב נחשף החזון שהניע את מוריס וייט.

קווסטלאב בונה סרט כמו אלבום

קווסטלאב עורך את הסרט כמעט כמו תקליטן. כל קטע מוביל בטבעיות אל הקטע הבא. הקצב נשמר גם בתוך הפרקים ההיסטוריים. קטעי ההופעות מעניקים לסרט אנרגיה עצומה. קשה לצפות בהם ולהישאר אדישים. הלהקה נראית בשיאה ככוח בימתי אדיר. חומרי הארכיון מעניקים הצצה אל מאחורי הקלעים. הם חושפים חזרות, שיחות ורגעי יצירה. כך מתבהרת העבודה שקדמה לחגיגה.

הסרט מציג גם את חברי ההרכב המרכזיים. פיליפ ביילי, ורדין וייט וראלף ג׳ונסון מקבלים מקום. כל אחד מתאר את מוריס בדרכו. וייט מתגלה כמנהיג יצירתי ותובעני מאוד. הוא ידע בדיוק מה ביקש להשיג. אותה נחישות הובילה להצלחה וגם למתחים.

המחיר שמאחורי החזון

הסרט אינו מסתיר לחלוטין את המחלוקות בהרכב. ההצלחה יצרה לחצים ומאבקים פנימיים. מוריס וייט ניהל את הלהקה ביד חזקה. אותה משמעת יצרה מופעים מדויקים ואלבומים מושלמים. היא גם הרחיקה לעיתים חברים מרכזיים. הסרט נוגע בכך, אך אינו מעמיק מספיק.

קווסטלאב מעדיף לחגוג את המורשת. הוא אינו מבקש לפרק את גיבוריו. לכן הסרט נשאר אוהב ולעיתים גם זהיר. אפשר היה לבקש חקירה ביקורתית נוקבת יותר. עם זאת, הבחירה מתאימה לשפת הסרט. המוזיקה עומדת תמיד במרכז הסיפור.

הסרט מתייחס גם למחלתו של מוריס וייט. הפרקינסון הרחיק אותו בהדרגה מן הבמה. הוא הלך לעולמו בשנת 2016. הלהקה המשיכה לפעול גם לאחר פרישתו. חבריה שמרו על הצליל ועל הרפרטואר. המורשת המשיכה לעבור בין דורות חדשים.

בין האדמה לבין השמים

"Earth, Wind & Fire: בין שמיים לאדמה" הוא סרט מוזיקלי סוחף. הוא מחזיר את מוריס וייט למרכז. הוא גם מכבד את המוזיקאים שפעלו לצידו. הסרט אינו חושף כל מאבק פנימי. הוא גם אינו עונה על כל שאלה. עיקר כוחו נמצא במוזיקה ובחומרי הארכיון.

קווסטלאב מצליח להמחיש כיצד נבנה הצליל הייחודי. הוא חושף את הרעיונות שהניעו אותו. החיבור בין הרוח לגוף נשאר מרכזי. כמעט חמישים שנים חלפו מאז All ’n All. האלבום עדיין נשמע מלא חיים ותעוזה. Fantasy עדיין מטפס מן האדמה אל השמים.

הסרט החזיר אותי אל החייל הצעיר שהניח תקליט. הוא החזיר גם את אמי ואת ההחלטה שקיבלה. החלטה שהעניקה למוזיקה מקום ראוי בבית. הבס המשיך לרקוד וכלי הנשיפה המשיכו לבעור. הקולות נסקו מעל המקצב והגרוב עדיין פתח עולמות חדשים.