יום שלישי, אוגוסט 25, 2026

"ציפורים כולם" מגיעה לבית ליסין: יצירת המופת של ווג'די מועוואד עולה בישראל

אחרי שכבשה במות ברחבי העולם וזכתה בפרס היוקרתי של מבקרי התיאטרון בצרפת, הדרמה המטלטלת על זהות, אהבה ומשפחה עולה לראשונה בישראל בהפקת תיאטרון בית ליסין

יש מחזות שמצליחים לחצות שפות, גבולות ותרבויות מבלי לאבד מעוצמתם. "ציפורים כולם" מאת ווג'די מועוואד הוא אחד מהם. לאחר יותר מ־150 הצגות ברחבי העולם, מפריז ועד קנדה, המחזה עטור השבחים מגיע לראשונה לבמה בישראל בהפקת תיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר. ההפקה תעלה ל־50 הצגות בלבד ותיפתח בסוף חודש יולי. על המחזה כבר הספקנו להציץ במהלך הצגת הפרויקטים לעונה החדשה.

אחד המחזאים החשובים של דורנו

ווג'די מועוואד נחשב לאחד המחזאים והבמאים המשפיעים בתיאטרון העולמי. היוצר, יליד לבנון, שחי ופועל במשך שנים בצרפת ובקנדה, בנה שפה תיאטרונית ייחודית המשלבת דרמה משפחתית, שאלות של זהות, הגירה וזיכרון עם כתיבה פיוטית ועוצמתית. מחזותיו מוצגים דרך קבע על הבמות המרכזיות בעולם וזוכים להערכה רבה מצד הקהל והביקורת. "ציפורים כולם" היא אחת מיצירותיו המזוהות ביותר וממחישה היטב את העיסוק המתמשך שלו בשאלות של שייכות, משפחה והיסטוריה.

סיפור אהבה שהופך למסע של גילוי

במרכז העלילה ניצב סיפור אהבה בין סטודנט יהודי ממוצא גרמני לסטודנטית ממוצא ערבי. מערכת היחסים שלהם נראית בתחילה פשוטה וטבעית. מתקפת טרור בישראל משנה הכול. פציעתו הקשה של הצעיר מחזירה לחייו את אביו, ישראלי לשעבר שבנה את חייו בגרמניה ומתנגד נחרצות לזוגיות של בנו.

בזמן שהבן נאבק להחלים, נחשפים בהדרגה סודות משפחתיים ישנים. מערכת היחסים המורכבת בין שלושה דורות מובילה למסע רגשי החושף אמת שהוסתרה במשך שנים. העלילה נעה בין עבר להווה ומציבה במרכז שאלות של זהות, זיכרון ושייכות. הסיום המפתיע מעניק משמעות חדשה לכל מה שנחשף בדרך ומחזיר את האמונה באחווה האנושית.

הצלחה בינלאומית שמגיעה לישראל

בכורת המחזה התקיימה בצרפת בהשתתפות שחקנים ישראלים וצרפתים. מאז הוצג במדינות רבות וזכה להצלחה גדולה. הוא אף קטף את פרס Grand Prix של איגוד מבקרי התיאטרון בצרפת וזכה לביקורות נלהבות. בין היתר נכתב עליו כי מדובר ב"אמנות גדולה באמת", "עוצר נשימה" ו"מספר סיפורים יוצא דופן שתופס אותך מהשניות הראשונות ולא מרפה".

קאסט מרשים על הבמה

את ההפקה הישראלית מביים יאיר שרמן. על הבמה יופיעו לאורה ריבלין, טל גרושקה, מולי שולמן, קרן צור, אבי אוריה, ראמה נסראללה, זוהר מידן, בני אלדר ומוראד חסן.

אלי ביז'אווי חתום על התרגום. רוני תורן עיצב את התפאורה. פולינה אדמוב עיצבה את התלבושות. יחזקאל רז הלחין את המוזיקה. פליס רוס עיצב את התאורה. נמרוד צין יצר את עבודת הווידיאו וניראל שרון אחראי על עיצוב הסאונד.

משך ההצגה כשלוש שעות, כולל הפסקה.

ההצגות הראשונות יתקיימו ביום חמישי, 30 ביולי, בשעה 19:00, ביום שישי, 31 ביולי, בשעות 12:00 ו־20:00, בשבת, 1 באוגוסט, בשעה 17:00, ביום ראשון, 2 באוגוסט, בשעה 19:00 וביום שני, 3 באוגוסט, בשעה 19:00.

לפרטים נוספים וכרטיסים

 

הכי חדשים

אפיק דוארי לא ראתה את השמש, אבל נשארה לחפש את האור

אפיק דוארי משחררת את „לא ראיתי את השמש”, מתוך ה־EP המתקרב „חול”. השיר מתבונן בדיכאון דרך עיניה...

ראשון לציון פותחת את הסוכה והופכת לבמה אחת גדולה

פסטיבל ראשון לציון חוזר זו השנה ה- 38, בחול המועד סוכות ופורש את חגיגותיו ברחבי העיר. השנה...

ברית מילה: סולטי חוצבת אמת מתוך הרעש

המילה הכתובה עומדת במרכז יצירתה של סולטי. היא אינה רק אמצעי להעברת מסר, אלא חומר גלם. סולטי...

דיקלה שוברת את היופי ומרכיבה את עצמה מחדש

דיקלה פותחת את הדלת יש אמנים שזקוקים לקרדיט כדי שנזהה אותם. דיקלה זקוקה לכמה הברות בלבד. הקול, הסלסול...

ספיר סבן מצאה את עצמה דווקא בתוך „שירים עצובים”

לפעמים שם של שיר מספר רק מחצית מהסיפור. „שירים עצובים” נשמע כמו הזמנה לשקוע עמוק בתוך שברון...

מיקי פלד הלך לעולמו – האיש שהפך את הבידור הישראלי למופע גדול

יש אנשים שעולים על הבמה, ויש מי שבונים אותה עבורם. מיקי פלד השתייך לקבוצה השנייה. במשך עשרות...

2 הערות

  1. אני תוהה, האם באמת המחזה הזה, הוא כל כך רכוי לפירסום. אלפי ישראלים כתבו שירים, מחזות והם חווים התעלמות, זילזול, השפלות. ומי זו? ערביה? מקווה שלא. אתם תעלו מחזה רק כי היא ערביה..מה יש אצלה יותר מיהודים רבים. הרצון להפגין כביכול פתיחות דו קיום.. הכל צביעות של הבוהמה והלוואי ואתבדה

  2. כי פשוט מעלים בבית לסין כל כך הרבה מחזות ערבים, שבאמת לא נשאר מקום למחזות של יהודים, שכידוע בבית לסין רק מתעלמים מהם, מזלזלים בהם ומשפילים אותם…
    תגידי ענת, את מקשיבה לעצמך?

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

נותנים גב ליונתן אלטר

יש מוזיקאים שפוגשים שוב ושוב, כמעט בלי לשים לב. הם מחליפים הרכבים ובמות, אבל שומרים על נוכחות...

פסטיבל מספרי סיפורים -הסיפור הישראלי פוגש את הפסקול המקומי

פסטיבל מספרי סיפורים חוזר השנה בפעם השלושים ושלושה לתיאטרון גבעתיים. יוסי אלפי ממשיך להוביל את המפעל התרבותי...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא