אפיק דוארי משחררת את „לא ראיתי את השמש”, מתוך ה־EP המתקרב „חול”. השיר מתבונן בדיכאון דרך עיניה של בת זוג אוהבת. היא אינה מציעה פתרונות קלים או הבטחות ריקות. במקום זאת, היא מעניקה הקשבה, קרבה ונוכחות.
בשנת 2021 התמודד נמרוד „נימשי” גולדפרב עם דיכאון. באותה תקופה הוא עוד היה בן זוגה. מאז השניים נישאו והמשיכו ליצור יחד. הקושי הרחיק אותו מסביבתו והקשה עליו לתקשר. דוארי חיפשה דרך להגיע אליו בעדינות. מתוך החיפוש הזה היא כתבה לו שיר.
אני כאן, גם כשהשמש נעלמת
„אל תחפש את זה במקום אחר, אני כאן”, מצהירה דוארי בפתיחה. המשפט הקצר מגדיר מיד את נקודת המבט. היא אינה משקיפה על הכאב מרחוק. היא נכנסת פנימה ונשארת לצד האדם האהוב.
בהמשך היא מזכירה שהכוחות עדיין קיימים בתוכו. הדיכאון מטשטש אותם, אך אינו מוחק אותם. החזרה על „נמצא בתוכך” מעניקה למילים עקשנות רכה. היא ממשיכה להזכיר, גם כשהוא מתקשה להאמין.
הפזמון חוזר שוב ושוב על המשפט „לא ראיתי את השמש”. החזרה מדמה מחשבה שנתקעה ואינה מרפה. השמש עדיין זורחת, אך התודעה אינה מצליחה לראותה. דוארי מכירה בחשכה ואינה מנסה לייפות אותה.
גם העץ והרוח מאבדים בהמשך את משמעותם. המבט רואה רק ריק ורגע חולף. הרצון למצוא נחמה מתנגש שוב במציאות. „כמה שתרצה שזה יהיה, זה לא זה”, היא שרה. דווקא הישירות הזאת מעניקה לשיר אמינות וכוח.
כשהמילים כואבות והקצב ממשיך לנוע
כוחו של השיר נובע מהמתח בין המילים לצלילים. הטקסט נוגע בדיכאון, באבדון ובריק. מולו פועמת הפקה מוזיקלית חמה, נגישה ואופטימית. היא מחברת סול אקוסטי עם צבעי אר־אנד־בי עדינים.
הקצב אינו מבטל את הכאב. הוא גם אינו מניח לו להשתלט. המלודיה מעניקה למילים מרחב נשימה. החזרות הקוליות יוצרות תחושה כמעט טקסית. כך השיר נע בין מועקה לתקווה.
דוארי מבקשת לחזק, אך נמנעת מסיסמאות. היא מבינה שהתהום משנה את מראה המציאות. בתוך הדיכאון, כל יום נראה אפור וקבוע. לכן היא אינה דורשת לראות מיד את השמש. היא רק מזכירה שהשמש עדיין שם.
הסיפור האישי פגש כאב רחב יותר
לאחר 7 באוקטובר יצאה דוארי להופיע ברחבי הארץ. לצדה ניגנו רותם בר אור, גון בן ארי וסלומה. יחד הם פגשו מפונים וניצולים ממסיבת הנובה. דוארי שילבה את השיר במהלך המפגשים האלה.
שם היא גילתה עד כמה הסיפור האישי נוגע באחרים. המילים התחברו לאובדן, לטראומה ולחוסר ודאות. המשפט „לא ראיתי את השמש” קיבל משמעות ישראלית חדשה. הקהל העניק לו סיפורים, זיכרונות וכאבים משלו.
דווקא המקצב האופטימי אפשר לרגשות הקשים לעלות. הוא לא הכניע את המאזינים תחת משקל המילים. במקום זאת, הוא פתח מרחב לכאב ולתקווה. השיר אפשר לשניהם להתקיים יחד.
מילה של נמרוד
ואולי נכון יותר לקרא מקצת מדבריו של נמרוד עצמו על לידתו של השיר – "בשעה טובה יפה ומוצלחת יוצא השיר הזה שאשתי היפה אפיק דוארי כתבה שרה ערכה קליפ ומה לא… זה התחיל מסתם חירבוש שלי על הגיטרה הנהדרת של רותם בכר (תתקני אותה כבר!!!!) בדירת השותפות שלה בהרצל, אי שם בשנת 2021/2022/2023 (מי זוכר כבר), אפיקי ישר המציאה על זה את הפזמון, זה היה בזמן, או שזמן קצר אחרי זה, תפס אותי דכאון שגרתי ועמוק, חרדה מהחיים מהמקצוע מציפיות, היא השלימה לזה את הבתים שבאו לעודד ולתת פרספקטיבה ולהזכיר שהדברים הם לאו דווקא מה שהם נראים ושהכל כבר כאן. חייב להגיד שזה עזר היום אני כבר מרגיש יותר טוב…."
