כשהחלום ניצח את הכאוס: "Köln 75" חושף את האישה שהצילה את הלילה ששינה את הג'אז

כאשר ישבתי אמש באחד האולמות של סינמטק תל אביב וצפיתי ב"Köln 75", הסרט שמחזיר אל סיפורו של קית' ג'ארט והקונצרט האגדי בקלן, הראש שלי נדד דווקא אל סצנת המוזיקה הישראלית. אל כמה נשים שפועלות מאחורי הקלעים במשך שנים. מנהלות, בוקריות וסוכנות אמנים שהכרתי במהלך הדרך. הן קשוחות, נחושות ועשויות אבן צור. שום מכשול אינו מרתיע אותן. שום משבר אינו עוצר אותן. הן מנהלות משא ומתן, פותרות תקלות ומפלסות דרך בתוך הכאוס. הכול כדי שהאמן שלהן יעמוד מול קהל גדול כשהאורות נדלקים. הקהל מוחא כפיים לאמן, אך אנשי המקצוע יודעים מי דאג שהרגע הזה בכלל יתרחש. בדיוק על הדמות הזאת מספר "Köln 75".

לא עוד סרט על קית' ג'ארט

מי שמגיע אל הסרט מתוך ציפייה לקבל ביוגרפיה של קית' ג'ארט עשוי להיות מופתע. ג'ארט נמצא כאן, אך הוא אינו הגיבור האמיתי. במרכז העלילה ניצבת ורה ברנדס, מפיקת הופעות צעירה שהאמינה בעצמה יותר מכל מי שסביבה. היא הייתה בתחילת דרכה, אך כבר חלמה בגדול. היא החליטה להביא את הפסנתרן האמריקאי להופעה בבית האופרה של קלן בשנת 1975. הדרך לשם הפכה למסע רצוף מכשולים.

הבחירה הזאת מעניקה לסרט זווית רעננה. במקום לעקוב אחרי האמן שעל הבמה, המצלמה מתעכבת על מי שמתרוצצת במסדרונות, מתווכחת עם בעלי תפקידים ומנסה להציל ערב שמאיים להתפרק.

הלילה שכמעט לא קרה

הסיפור האמיתי מאחורי הסרט מוכר היטב לחובבי הג'אז. קית' ג'ארט הגיע לקלן עייף, מותש וסובל מכאבי גב. כשהתברר לו שהפסנתר שהוכן עבורו אינו הפסנתר שהוזמן, הוא שקל לבטל את ההופעה. כלי הנגינה לא עמד בדרישותיו והמצב נראה אבוד.

ברגע הזה נכנסה ורה ברנדס למאבק. היא לא חיפשה תירוצים ולא הטילה אחריות על אחרים. היא התרוצצה בין אנשי האולם והצוות הטכני בניסיון למצוא פתרון. ההתעקשות שלה הצליחה לבסוף לשכנע את ג'ארט לעלות לבמה.

דווקא התנאים הבעייתיים אילצו אותו למצוא דרך נגינה אחרת. האלתור שנולד מתוך המצוקה הפך לאחד הרגעים הגדולים בתולדות הג'אז. ההקלטה מאותו ערב יצאה בהמשך בשם The Köln Concert והפכה לאלבום שנחשב בעיני רבים לאלבום פסנתר הסולו המצליח והמשפיע ביותר בתולדות הג'אז.

האישה שהצילה את הקונצרט

ורה ברנדס אינה רק גיבורת הסרט. היא הסיבה שהסרט מצליח לרגש גם את מי שאינו חובב ג'אז. היא אינה כוכבת רוק ואינה מוזיקאית מפורסמת. היא מפיקה צעירה שנאבקת מול עולם של מבוגרים, ספקנים ובעלי סמכות. כל החלטה שלה דורשת אומץ וכל טעות עלולה לעלות לה ביוקר.

מי שעוסק בעולם ההופעות יזהה מיד את הדמות. כמעט לכל אמן מצליח יש לידו אדם כזה. מישהו שמנהל את הקרבות הקטנים כדי שהקהל יראה רק את הקסם שעל הבמה.

השחקנים משרתים את הסיפור

מאלה אמדה מגלמת את ורה ברנדס באנרגיה ובנחישות שמחזיקות את הסרט כולו. ג'ון מגארו נכנס לדמותו של קית' ג'ארט ברגישות ובאיפוק. הוא אינו מנסה להשתלט על העלילה אלא משתלב בה. מעניין לגלות שגם כאן הסרט אינו מנסה להפוך את ג'ארט לגיבור על. הדמות נשארת מורכבת, עקשנית ולעיתים בלתי מתפשרת, בדיוק כפי שתיארו אותה לאורך השנים.

הבחירה הזאת משרתת היטב את כוונת הבמאי אידו פלוק, שמבקש לספר סיפור על אנשים ולא רק על מוזיקה.

הבמאי שמצא את הסיפור האמיתי

מאחורי "Köln 75" עומד הבמאי והתסריטאי הישראלי עידו פלוק, שחי ופועל בניו יורק. הבחירה הזאת מספרת לא מעט גם על תפיסת העולם הקולנועית שלו. הוא ויתר על הדרך הקלה. הוא לא יצר סרט שמקדש עוד גאון מוזיקלי ולא הסתפק בשחזור של הופעה אגדית. הוא חיפש את האדם שהמשיך להאמין כאשר כמעט כולם כבר הרימו ידיים.

זוהי גם הסיבה שהסרט מצליח לגעת הרבה מעבר לעולם הג'אז. זהו סיפור על אמונה, על התמדה ועל אנשים שפועלים הרחק מאור הזרקורים. הם אינם זוכים למחיאות הכפיים בסוף הערב, אך בלעדיהם הבמה לא הייתה מתעוררת לחיים והאורות לא היו נדלקים.

כשיצאתי מהאולם בסינמטק תל אביב, לא חשבתי רק על קית' ג'ארט ועל המוזיקה הנפלאה שנולדה באותו לילה. חשבתי על אותן נשים ואותם אנשים שפגשתי לאורך השנים בעולם המופעים הישראלי. אלה שמזיזים הרים כדי שהקהל יזכה לרגע קסום אחד.

ייתכן שזו ההצלחה הגדולה ביותר של עידו פלוק. הוא לקח סיפור שמיליוני חובבי מוזיקה חושבים שהם מכירים, והזכיר שההיסטוריה נכתבת לא רק על ידי מי שעומד על הבמה, אלא גם על ידי מי שמסרב לתת למסך לרדת לפני הזמן.

מתאריך 18 ביוני הסרט יוצג ברחבי הארץ, ממליץ מאוד לעקוב ולא להחמיץ אותו!