יש תקופות בלוח השנה שבהן המוזיקה מקבלת תפקיד שונה. חודש אלול הוא בדיוק תקופה כזאת. בתי הכנסת מתמלאים בפיוטים ובתפילות, ואותם ניגונים יוצאים גם אל אולמות המופעים. השנה מגיעות אל הבמות שתי הפקות שמביטות לאחור, אך אינן נשארות בעבר. כל אחת לוקחת מסורת אחרת ומלבישה אותה בצליל תזמורתי עכשווי.
האחת מגיעה מתוך מסורת יהדות תימן. השנייה נעה בין סלוניקי, מרוקו וקהילות הבלקן. בשתיהן נמצא אותו רעיון בסיסי. לקחת מנגינות שנולדו בתוך קהילה ובתוך תפילה, ולהעניק להן חיים נוספים על הבמה.
מתימן אל אולם הקונצרטים
תזמורת הים האדום, המוכרת גם כתזמורת התימנית, יוצאת בסדרת מופעים חדשה. הכותרת אומרת הכול: "סליחות נוסח תימן". איל וואהב מוביל את ההרכב כמנצח וכמנהל מוזיקלי. סביבו פועלת תזמורת בת כעשרים נגנים.
התזמורת מבקשת כבר מראשית דרכה להרחיב את גבולות המוזיקה התימנית. היא אינה מנתקת אותה מהשורשים. להפך. היא משמרת את השירה, המקצב והנשמה, ואז פותחת את המעטפת. כלי נגינה מסורתיים פוגשים עיבודים תזמורתיים רחבים, ומסורת עתיקה מקבלת ממד בימתי חדש.
הפעם עומדות במרכז תפילות הסליחות של יהדות תימן. לצדן ישתלבו שירים המזוהים עם ימי אלול והימים הנוראים. אל התזמורת יצטרפו אבנר גדסי וסגיב כהן. שניהם נושאים בקולם חיבור טבעי בין הזמר הישראלי לבין השורשים התימניים.
חיבור מסקרן נוסף מגיע מכיוונו של רביד כחלני. הוא יגיע עם הרכב קולות תימן. לצדו ישתתפו אביעד יחיא, משה חריר, יאיר צברי ואליסף בשארי. יחד הם יעניקו פרשנות משלהם לקטעי סליחות מוכרים.
בין הפיוטים בתוכנית נמצאים "אל נורא עלילה", "יום אזכרה חטאי", "לך אלי" ו"שמע קולי". אלה טקסטים שהתקיימו במשך דורות בתוך מרחב דתי וקהילתי. כאן הם עוברים אל הבמה, אך מבקשים לשמור על המטען הרוחני המקורי.
תזמורת הים האדום כבר אירחה לאורך דרכה אמנים מדורות שונים. בין היתר הופיעו עמה מריף כהן, ברכה כהן ובועז שרעבי. גם שי צברי ולאה אברהם חברו אליה בעבר. כעת פונה התזמורת אל אחד המקומות העמוקים ביותר במסורת התימנית.
איפה ומתי?
סדרת "סליחות נוסח תימן" תצא לדרך בתחילת ספטמבר. היא תעבור בשישה אולמות ברחבי הארץ:
3 בספטמבר – היכל התרבות, ירושלים, כרטיסים זמינים כאן
6 בספטמבר – היכל התרבות, רחובות, כרטיסים זמינים כאן
7 בספטמבר – היכל התרבות, אשקלון, כרטיסים זמינים כאן
8 בספטמבר – היכל התרבות, ראש העין, כרטיסים זמינים כאן
9 בספטמבר – היכל התרבות, קריית ים, כרטיסים זמינים כאן
10 בספטמבר – אודיטוריום דוהל, תל אביב, כרטיסים זמינים כאן
מסלוניקי אל הבלקן, ומשם לנווה צדק
ערב אחד לפני שהמסע התימני יוצא לדרך, תגיע אלול לבמה מכיוון אחר. תזמורת הלאדינו הישראלית תעלה במרכז האתני הרב תחומי ענבל בתל אביב. שם היא תציג מופע חדש בשם "סליחות ורומנסות ים־תיכוניות".
על הניהול המוזיקלי מופקד ד"ר אריאל לזרוס. לצדו תעמוד כסולנית הפייטנית על הניהול המוזיקלי מופקד ד"ר אריאל לזרוס. לצדו תעמוד כסולנית הפייטנית שיר יפרח. המופע יתקיים ביום רביעי, 2 בספטמבר, בשעה 20:30. המקום הוא מרכז ענבל ברחוב יחיאלי 6, נווה צדק. מחיר הכרטיס עומד על 110 שקלים. כרטיסים זמינים כאן
כאן הסליחות משמשות נקודת מוצא למסע רחב יותר. התוכנית נפתחת בפיוטים ובתפילות מתוך הסידור הסלוניקאי. הם מקבלים עיבודים חדשים, אך אינם נשארים לבדם. בהמשך מגיעות רומנסות בחכיתיה מצפון מרוקו. לצדן יישמעו שירי מעגל החיים של יהדות הבלקן.
זה כבר אינו ערב סליחות במובן המצומצם. לזרוס מבקש להציב את התפילה בתוך מרחב ים־תיכוני רחב. בתוך המרחב הזה התקיימו זה לצד זה קודש וחול. בתי כנסת פגשו שירי אהבה, רומנסות ופזמונים שעברו מדור לדור.
במהלך הערב תבוצע גם יצירה מקורית חדשה בלאדינו מאת לזרוס. ההרכב עצמו יורחב במיוחד עבור המופע. חמישיית כלי קשת תפגוש פסנתר, קונטרבס, כלי הקשה וניי.
השילוב הזה מסמן היטב את הרעיון שמאחורי הערב. המוזיקה העתיקה אינה מוצגת כמוצג מוזיאוני. היא נפתחת אל שפה קונצרטית חדשה. בית הכנסת, שירת החול והבמה נפגשים בתוך אותו מרחב צלילי.
תזמורת הלאדינו הישראלית פועלת בתמיכת מכון רננות. המכון עוסק במשך שנים באיסוף ותיעוד המורשת המוזיקלית היהודית. הוא גם עומד מאחורי הקמת התזמורת. לזרוס משמש מנהלה האמנותי ומנצחה. הוא גם גיטריסט, מלחין וחוקר מוזיקת הלאדינו, וזכה בפרס משרד התרבות על שם נבון.
שתי מסורות, אותו חודש
קל להכניס את שני המופעים תחת הכותרת הכללית "סליחות". אבל דווקא ההבדלים ביניהם מעניינים יותר. תזמורת הים האדום מביטה אל תימן ומעמידה את הפיוט התימני במרכז. תזמורת הלאדינו פותחת את המעגל מסלוניקי אל מרוקו והבלקן.
בשני המקרים פוגשת המסורת מוזיקאים שחיים ופועלים כאן ועכשיו. הם אינם מנסים לשחזר ערב מלפני מאתיים שנה. הם לוקחים את החומרים שהגיעו מהעבר וממשיכים איתם קדימה.
וזה אולי סוד כוחם של הפיוטים הללו. הם שרדו משום שאנשים המשיכו לשיר אותם. עכשיו, רגע לפני הימים הנוראים, הם שוב יוצאים מן הסידור. הפעם הם עולים על הבמה.
