לפעמים שיר לא מסיים את חייו ברגע שיצא לעולם. הזמן משנה אותו. המציאות צורבת בו שכבות חדשות. גם היוצרים עצמם חוזרים אליו ממקום אחר לגמרי. השבוע מגיעות שתי גרסאות מחודשות לשירים מוכרים. אחת נולדה מתוך כאב וריפוי. השנייה מתוך זיכרון והבשלה. אחינועם ניני ו־יוני רכטר לא מביטים אחורה בנוסטלגיה. הבוקר הם פותחים מחדש את היצירות שלהם ומטעינים אותן בחיים חדשים.
אחינועם ניני – שבר שהופך לאחווה
השיר "לכל אחות נשברת" יוצא מתוך האלבום הבינלאומי החדש של אחינועם ניני, "The Giver and the See". הגרסה העברית נשענת על "To all the Brokenhearted". השיר המקורי נכתב באנגלית אחרי השבעה באוקטובר. אחינועם כתבה מתוך כאב עמוק וחיפוש אחר אור. היא יצרה שיר שמחבק את כל שבורי הלב ומחפש בתוכם תקווה וריפוי.
כעת מגיעה גרסה עברית חדשה לחלוטין. המשוררת אורית גידלי לקחה את הטקסט למקום נשי ואינטימי יותר. היא הפכה את השיר להמנון של ריפוי נשי ואחוות אחיות. השבר נשאר נוכח בתוך המילים, אך גם התקווה ממשיכה לפעום בתוכן. אחינועם הלחינה יחד עם רוסלן סירוטה שגם הפיק את האלבום. מאשה גלוזמן יצרה את הקליפ וסגרה מעגל נשי יצירתי מרשים. הגרסה החדשה לא מוחקת את המקור האנגלי. היא צומחת ממנו ומעניקה לו נשמה נוספת.
הגרסה החדשה בעברית
הגרסה הישנה באנגלית
יוני רכטר – שיר שחוזר אחרי חמישים שנה
יוני רכטר חוזר השבוע אל אחד משיריו הראשונים. "זו אותה האהבה" נכתב לפני חמישים שנה עם אריק איינשטיין. השיר יצא במסגרת אלבומם המשותף "האהבה פנים רבות לה" בשנת 1975. עד היום רכטר לא הקליט את השיר בביצועו שלו. כעת הוא עושה זאת לראשונה לצד אלי דג'יברי כחלק מהאלבום החדש "סגור פתוח סגור" הצפוי לצאת.
בביצוע המקורי שר אריק איינשטיין את הטקסט ברוך ובפשטות נדירה. הפעם רכטר מחלק את תפקיד הדובר בינו לבין דג'יברי. המהלך הזה יוצר שיחה אנושית במקום וידוי בודד. הזמן שעבר מעניק למילים משמעות חדשה ושקטה יותר. רכטר ודג'יברי משתפים פעולה כבר יותר מעשרים שנה והחיבור ביניהם נשמע טבעי, עמוק ומלא הקשבה הדדית. דווקא בתוך אלבום ג'אז שרובו אינסטרומנטלי, השיר הזה בולט ברגש האישי שהוא מביא איתו.
הגרסה החדשה עם אלי דג'יברי
הגרסה המוקדמת עם אריק איינשטיין
שתי היצירות האלו מוכיחות ששירים טובים לא נעלמים באמת. הם משתנים יחד עם היוצרים ועם התקופה שסביבם. אחינועם ניני מחפשת ריפוי מתוך שבר עכשווי. יוני רכטר מביט לאחור מתוך ניסיון חיים והשלמה. שניהם מזכירים עד כמה מוזיקה נשארת חיה ונושמת גם שנים אחרי שנכתבה.
