יום שלישי, אוגוסט 25, 2026

אבבה דסה – Mother

ב“Mother” אבבה דסה הופכת כאב אישי וקולקטיבי לשיר של חוסן, זיכרון ותקווה

הזמרת והיוצרת אבבה דסה או כפי שהיא מוכרת בטייטל הבימתי –  AvevA משחררת את “Mother”, שיר שנכתב לאורך כמעט עשור וצמח מתוך מחאות יוצאי אתיופיה נגד אלימות משטרתית. נקודת המוצא של השיר יוצאת מהסיפורים של יוסף סלאמסה ויהודה ביאדגה, אבל AvevA מפנה מהר מאוד את הזרקור אל האמהות שנושאות את הכאב, הפחד והמאבק היומיומי להחזיק משפחה בתוך מציאות קשה.

AvevA לא מחפשת דרמה מוגזמת ולא מטיפה. היא בוחרת קול אישי, רגיש ואנושי. המילים שלה מחבקות נשים שממשיכות לעמוד גם כשהכול סביבן מתערער. כבר בתחילת השיר היא מבקשת “Mother don’t you cry”, שורה שחוזרת שוב ושוב כמו תפילה שקטה. דרך המילים היא מתארת עולם חסר ודאות, מקום שבו אנשים נלקחים בלי פרידה והלב נשאר מלא צלקות ופחדים. אבל דווקא מתוך החושך היא מחפשת כוח ותקווה.

“כתבתי את “Mother” מתוך סיפור אישי וקהילתי ובהשראת מאבקן של אמהות מהקהילה האתיופית”, אומרת AvevA. “כתבתי אותו כדי לתת קול לאימהות ולחזק אותן. להאיר את העומס הרגשי והפיזי שהן נושאות יום יום, ולהזכיר שהמשאלה הבסיסית של כל אם, בכל מקום בעולם, היא פשוטה: שהילדים שלה יחיו בביטחון, באהבה, בלי פחד”.

לדבריה, הבחירה לצלם נשים מהמשפחה ומהקהילה בקליפ הייתה טבעית לחלוטין. “הפנים האלה הן פנים של כוח שקט שלא תמיד מקבל במה. ‘Mother’ היא גם הקריאה שלי לחוסן, חמלה ותקווה”.

האמא כלוחמת

האמא בשיר הופכת לדמות של לוחמת. לא גיבורת על אלא אישה שממשיכה לקום בכל בוקר למרות הכול. גם הפזמון מחזק את התחושה הזאת. הסערה שמגיעה נועדה לשטוף פחדים ודמעות, ומתוכה נולדת ההבטחה הגדולה של השיר – “Tomorrow we’ll be here”. זאת לא הבטחה לניצחון מוחלט אלא אמונה פשוטה שנצליח לשרוד גם את המחר.

הקליפ מלווה משפחות אמיתיות, ביניהן גם אמו של יוסף סלאמסה. לצד הסיפור שלה, השיר מהדהד גם את סיפורה של אמו של אברה מנגיסטו ואת סיפורה האישי של אמה של AvevA, שעברה מסע הגירה קשה ואיבדה שני ילדים בדרך. הכאב הזה נוכח לאורך השיר בלי צורך להצהיר עליו במפורש. הוא נמצא בין השורות ובאופן שבו AvevA מגישה כל מילה.

בין סול למסורת אתיופית

בשנים האחרונות AvevA פועלת בין ישראל ללוס אנג’לס ובונה לעצמה קול מוזיקלי ייחודי. היא משלבת סול עכשווי עם מסורת אתיופית טבעית ולא מתנצלת. גם ב“Mother” החיבור הזה בולט מאוד. השיר מתחיל כבלדה אינטימית ובהמשך נפתח עם כלים אתיופיים וקצב שמעניק תחושת התרוממות. הסיום כבר נשמע כמו טקס של תקווה, כזה שלא מוחק את הכאב אלא לומד לחיות לצדו.

AvevA מצליחה להפוך סיפור אישי מאוד לשיר שנוגע כמעט בכל אחד. היא מדברת על אמהות מהקהילה שלה, אבל גם על נשים בכל מקום שנאלצות להחזיק בית, משפחה ותקווה בתוך מציאות מורכבת. שם בדיוק נמצא הכוח האמיתי של “Mother”.

הכי חדשים

שרית חדד פותחת את הלב: „שירת חיי” מוקדש לבתה שירה

שרית חדד התרגלה לעמוד מול אולמות מלאים ולהפוך כל במה לחגיגה. אולם באלבומה החדש היא מבקשת דווקא...

בין האיילה לזאב: אושי מסלה שרה על הפגיעה ועל הדרך חזרה ללב

אשרת"אושי" מסלה פותחת את "איילה" כאגדה תמימה, ואז מכניסה לתוכה את הזאב. הוא מתקרב כדי לטרוף, והאיילה רק...

אפיק דוארי לא ראתה את השמש, אבל נשארה לחפש את האור

אפיק דוארי משחררת את „לא ראיתי את השמש”, מתוך ה־EP המתקרב „חול”. השיר מתבונן בדיכאון דרך עיניה...

ראשון לציון פותחת את הסוכה והופכת לבמה אחת גדולה

פסטיבל ראשון לציון חוזר זו השנה ה- 38, בחול המועד סוכות ופורש את חגיגותיו ברחבי העיר. השנה...

ברית מילה: סולטי חוצבת אמת מתוך הרעש

המילה הכתובה עומדת במרכז יצירתה של סולטי. היא אינה רק אמצעי להעברת מסר, אלא חומר גלם. סולטי...

דיקלה שוברת את היופי ומרכיבה את עצמה מחדש

דיקלה פותחת את הדלת יש אמנים שזקוקים לקרדיט כדי שנזהה אותם. דיקלה זקוקה לכמה הברות בלבד. הקול, הסלסול...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

נותנים גב ליונתן אלטר

יש מוזיקאים שפוגשים שוב ושוב, כמעט בלי לשים לב. הם מחליפים הרכבים ובמות, אבל שומרים על נוכחות...

פסטיבל מספרי סיפורים -הסיפור הישראלי פוגש את הפסקול המקומי

פסטיבל מספרי סיפורים חוזר השנה בפעם השלושים ושלושה לתיאטרון גבעתיים. יוסי אלפי ממשיך להוביל את המפעל התרבותי...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא