שבת, אוגוסט 29, 2026

נינט בזהו זה – לא לפחד כלל

מהמנטרה האישית שנכתבה בחדר סגור אל ביצוע משותף באולפן של "זהו זה" - נינט טייב פותחת את "לא לפחד כלל" לפרשנות חדשה ומצליחה להפוך פחד פרטי לרגע קולקטיבי נוגע

לא לפחד כלל – מנינט אל "זהו זה" ובחזרה

יש שירים שנכתבים מתוך חדר סגור, ונשארים שם. ויש כאלה שמתחילים כלחישה אישית, אבל מוצאים את דרכם החוצה והופכים לקול של רבים. "לא לפחד כלל" של נינט טייב שייך לסוג השני. האירוח שלה השבוע ב־זהו זה רק חידד עד כמה.

שיר שנולד מבפנים

"לא לפחד כלל" נכתב והולחן על ידי נינט עצמה, מתוך תהליך אישי מתמשך. זה לא שיר שנולד בבת אחת כהצהרה, אלא טקסט שהלך איתה, התגבש, ובסופו של דבר פרץ החוצה. נינט הגדירה אותו כמעין מנטרה, כמעט תפילה – ניסיון חוזר ונשנה להיאחז ביציבות בתוך מציאות רועדת.

השם מהדהד את האמירה המוכרת של רבי נחמן מברסלב, אך כאן לא מדובר בציטוט אלא בהפנמה. הפחד קיים, נוכח, והשיר בוחר לנוע דרכו ולא לברוח ממנו.

חזרה לעברית וללב

השיר מסמן נקודת מפנה ביצירה של נינט – חזרה לעברית אחרי שנים של פעילות באנגלית. זהו לא רק שינוי לשוני אלא תזוזה רגשית ואמנותית. לצד שירים כמו "רק שלא תיפול הרוח" ו"קמתי לרקוד", נוצר רצף יצירתי שמבקש להתקרב – לקהל, לשפה, וללב הפועם של היצירה.

בגרסת המקור, ההפקה של יוסי מזרחי יחד עם נדב לוזיה ורפי קדישזון בוחרת במינימליזם מדויק. אין עומס, אין דרמה מיותרת, אלא בנייה הדרגתית שמאפשרת לקול של נינט להוביל את הסיפור.

העיבוד שעושה את ההבדל

כאן נכנס לתמונה אמיר לקנר, המעבד המוזיקלי הקבוע של התכנית. בביצוע ב"זהו זה" הוא לוקח את השיר ומרחיב אותו בעדינות.

הפסנתר מוביל, הקולות מצטרפים בהדרגה, והעיבוד שומר על האינטימיות תוך פתיחה למרחב קבוצתי. זה לא עיבוד שמנסה להשתלט, אלא כזה שמקשיב לשיר ומאפשר לו לנשום בתוך הרכב אנושי רחב יותר.

כשהאולפן הופך לרגע אמיתי

לצד חברי התכנית, השיר משנה צורה. הוא כבר לא מונולוג אלא שיח. הקול של נינט נשאר במרכז, אך מקבל הדהוד מקולות נוספים – וכך נוצרת תחושת שותפות.

בתוך המסגרת של "זהו זה", בין הומור לנוסטלגיה, מתרחש רגע נקי מגימיקים. הבחירה בשיר הזה דווקא עכשיו אינה מקרית – הוא פוגש מציאות שמכירה פחד וחוסר ודאות, ומציע דרך פשוטה להיות איתם.

לא לפחד – ביחד

בסופו של דבר, "לא לפחד כלל" לא מבטל את הפחד ולא מציע פתרונות גדולים. הוא מציע להישאר, להרגיש, ולהמשיך לנוע.

ומהרגע שהוא מבוצע יחד – באולפן, מול מצלמות, אבל עם לב פתוח – הוא כבר לא רק שיר. הוא הופך לחוויה משותפת, כזו שמצליחה, אפילו לרגע, להפחית את הפחד.

ובקטנה, מהמפגש עם חברי התכנית גם למדנו שאלבום חדש של נינט עושה את דרכו…

הכי חדשים

המחזה "האשליה" – כשהאקסית מסרבת לצאת מהראש

שנה חלפה מאז שאביגיל עזבה את רז, אך מבחינתו דבר לא הסתיים. הזמן התקדם, אולם הלב נשאר...

שיר לוי שר לאבא וממשיך אל הבארבי

בתחילת חודש יוני נפרד עולם המוזיקה מישי לוי, שהלך לעולמו בגיל 63. אחד הקולות הגדולים בזמר הישראלי...

עונת הפסטיבלים יוצאת לדרך: חנוכה 2026 חושף את הקלפים

עונת הפסטיבלים יוצאת לדרך, וחג החנוכה מתחיל להתחמם כבר בסוף אוגוסט. גם השנה צפוי החג להציע שפע...

חגיגות המאה הגיעו לשכונה: אתניקס ושירה זלוף בפארק מנהטן

חגיגות מאה השנים לבת־ים ממשיכות לנוע בין הבמות, החוף והשכונות. אמש הן הגיעו אל פארק מנהטן השוכן...

רשת מועדוני FRIENDS נוחתת ביבנה

רשת FRIENDS מבית ההסתדרות מרחיבה את מפת התרבות שלה ונוחתת גם ביבנה. היכל התרבות העירוני מצטרף לרשת,...

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא