יום שלישי, אוגוסט 25, 2026

למרות ההשבתה מאונס – בתיאטרון בית ליסין ממשיכים בחזרות

האולמות סגורים בגלל המלחמה, אך בתיאטרון בית ליסין ממשיכים לעבוד מאחורי הקלעים. החזרות מתקיימות להצגות החדשות "קיר זכוכית", "חנאל ומכבית" ו"שונאים, סיפור אהבה", כדי להיות מוכנים לרגע שבו הקהל יוכל לחזור.

בימים שבהם עולם התרבות בישראל מושבת והאולמות סגורים, בתיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר מנסים לשמור על שגרה מקצועית ככל האפשר. בהתאם להנחיות פיקוד העורף נמשכות החזרות להצגות חדשות, מתוך רצון להיות מוכנים לרגע שבו תתאפשר פתיחה מחודשת של האולמות והקהל יוכל לחזור.

קיר זכוכית, באזיבות תיאטרון בית ליסין
קיר זכוכית, באזיבות תיאטרון בית ליסין

בשבוע האחרון התקיימו על הבמה חזרות אחרונות להצגה "קיר זכוכית", שהייתה אמורה לעלות במוצאי שבת האחרון. המחזה מאת אורן יעקובי ובבימויו של אלדר גוהר גרויסמן עוסק במערכת יחסים מורכבת בין אם לבת על רקע מעבר של הבת לברלין. במרכז הסיפור עומדת רקדנית צעירה שמנהלת חיים חדשים בגרמניה, כולל הריון סודי, עד להגעתה המפתיעה של אמה שמבקשת לממש צוואה יוצאת דופן של סב ניצול שואה. בהצגה משתתפים אורנה רוטברג, הגר אנגל, אבירם אביטן או דאלי שכנאי, רוברט הניג ואוראל לוי.

במקביל מתקיימות חזרות גם לקומדיה "חנאל ומכבית", המבוססת על דמויות סדרת הרשת המצליחה. המחזה מאת אושרית סרוסי וחן רוטמן, שגם משתתפים בו, ובבימויו של אודי גוטשלק, מתוכנן היה לעלות בסוף מרץ. העלילה עוקבת אחר בני זוג גרושים שעובדים יחד באולפנת בנות וממשיכים לנהל מערכת יחסים טעונה. כאשר מכבית מגלה שחנאל התחיל לצאת עם בת השירות של האולפנה, הדרמה הזוגית גולשת במהירות אל חדר המורים כולו. לצד סרוסי ורוטמן משתתפים קרן מור-מישורי, רוית יעקב כהן, חי מאור, תום זידנר, מיקה שיבק וניר קרני.

בשבוע שעבר החלו גם החזרות להצגה "שונאים, סיפור אהבה", עיבוד בימתי של נועה לזר לרומן של יצחק בשביס זינגר. ההצגה, בבימויה של שיר גולדברג, צפויה לעלות בחודש מאי ומתרחשת בניו יורק שלאחר מלחמת העולם השנייה. במרכז הסיפור עומד הרמן ברודר שמנסה לפתוח דף חדש אך מוצא את עצמו לכוד בין שלוש נשים שונות בחייו. בקאסט משתתפים תום חגי, לימור גולדשטיין, יעל וקשטיין, רדה קנטרוביץ', אופיר וייל, ערן שראל ואודליה המורה-מטלון.

ציפי פינס, מנהלת התיאטרון, מסבירה כי ההחלטה להמשיך בחזרות נובעת גם מהרצון לשמור על רצף יצירתי. לדבריה, בימים מורכבים כאלה חשוב לתת ליוצרים ולשחקנים אפשרות להמשיך לעבוד ולייצר אופק מקצועי. פינס מוסיפה כי התיאטרון כבר התמודד בעבר עם סגירות פתאומיות ויודע להיערך לפתיחה מחודשת, ומביעה תקווה שהקהל יוכל לשוב לאולמות בקרוב.

הכי חדשים

אפיק דוארי לא ראתה את השמש, אבל נשארה לחפש את האור

אפיק דוארי משחררת את „לא ראיתי את השמש”, מתוך ה־EP המתקרב „חול”. השיר מתבונן בדיכאון דרך עיניה...

ראשון לציון פותחת את הסוכה והופכת לבמה אחת גדולה

פסטיבל ראשון לציון חוזר זו השנה ה- 38, בחול המועד סוכות ופורש את חגיגותיו ברחבי העיר. השנה...

ברית מילה: סולטי חוצבת אמת מתוך הרעש

המילה הכתובה עומדת במרכז יצירתה של סולטי. היא אינה רק אמצעי להעברת מסר, אלא חומר גלם. סולטי...

דיקלה שוברת את היופי ומרכיבה את עצמה מחדש

דיקלה פותחת את הדלת יש אמנים שזקוקים לקרדיט כדי שנזהה אותם. דיקלה זקוקה לכמה הברות בלבד. הקול, הסלסול...

ספיר סבן מצאה את עצמה דווקא בתוך „שירים עצובים”

לפעמים שם של שיר מספר רק מחצית מהסיפור. „שירים עצובים” נשמע כמו הזמנה לשקוע עמוק בתוך שברון...

מיקי פלד הלך לעולמו – האיש שהפך את הבידור הישראלי למופע גדול

יש אנשים שעולים על הבמה, ויש מי שבונים אותה עבורם. מיקי פלד השתייך לקבוצה השנייה. במשך עשרות...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

נותנים גב ליונתן אלטר

יש מוזיקאים שפוגשים שוב ושוב, כמעט בלי לשים לב. הם מחליפים הרכבים ובמות, אבל שומרים על נוכחות...

פסטיבל מספרי סיפורים -הסיפור הישראלי פוגש את הפסקול המקומי

פסטיבל מספרי סיפורים חוזר השנה בפעם השלושים ושלושה לתיאטרון גבעתיים. יוסי אלפי ממשיך להוביל את המפעל התרבותי...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא