יום ראשון, אוגוסט 23, 2026

שלוש נשים, שלושה שירים

זוהר בנאי – מסיבת פיג'מות עם אחותי

זוהר בנאי, זמרת יוצרת ובתו של אהוד בנאי, נמצאת רגע לפני יציאת אלבום הבכורה שלה וממשיכה לשרטט עולם אישי ורגיש עם הסינגל "מסיבת פיג'מות עם אחותי". השיר נכתב והולחן על ידה, בהפקתו של דויד בית הלחמי. נולד מתוך חזרה זמנית לבית ההורים. תקופה שהיא ואחותה מצאו את עצמן שוב גרות יחד. עם צורך פשוט וברור במישהי שתהיה שם.

במילותיה בונה זוהר בנאי בועה אינטימית של האטה והתכנסות – תריסים סגורים, טלפון בצד ופיג'מה כעמדה רגשית. מול עולם שמקדש רצינות, התקדמות ואגו, בנאי מציבה אלטרנטיבה שקטה של קרבה, הומור עצמי ופגיעות. האחות היא עוגן ומרחב בטוח, והבחירה בשקט אינה בריחה אלא עמדה מודעת בקצב חיים אחר.

העומק של השיר מתחדד דרך המסר האישי שפרסמה בנאי עם יציאתו. בו סיפרה על אחיותיה הגדולות ועל רגעים מכוננים של תמיכה ולמידה. ההפקה המאופקת של בית הלחמי נותנת מקום למילים ולקול. ממקמת את "מסיבת פיג'מות עם אחותי" כשיר קטן במידותיו אך מדויק במסר. תזכורת לכך שלפעמים, כשנדמה שאין מוצא, מה שמציל הוא חיבור אנושי פשוט.

 

אביגיל קובארי – לחם וטחינה

 המוזיקאית והיוצרת אביגיל קובארי משיקה את "לחם וטחינה", שיר שנכתב והולחן על ידה, בעיבוד והפקה מוזיקלית של זיו זק, וממשיך את קו הכתיבה הישיר והחשוף שמאפיין אותה. השיר מציע מבט פנימי על אימהות, על החיים והבחירות שמגיעות יחד איתה. רגעים של פיזור ורעש לצד שקט ועוגן. הדימוי של "לחם וטחינה" הופך לסמל של פשטות ונגישות. של הרגע הקטן שבו אפשר לעצור ולחיות במידה שנכונה לך.

במילותיה היא מבקשת לתאר זיגזג רגשי בין מציאות יומיומית לבין חלומות ונוכחות פנימית. קובארי מתארת רגעים של ויתור מודע, הקשבה, כיבוש כעסים והבנה ש"הכל במידה שלי, הכל אתה ואני". יש כאן חיבור בין חוויות אישיות של אימהות, העיסוק בקשר, הזנה ותשומת לב לילדים, לבין מסרים אוניברסליים על קבלה עצמית ושלווה פנימית, גם מול כעסים ואכזבות.

השיר הוא האחרון לקראת יציאת האלבום החדש "אין תשובה במקום אחר", שייחגג בהופעת השקה במועדון בארבי בתאריך 26 בינואר. הופעת להקה ראשונה מזה שלוש שנים. קובארי, זמרת יוצרת, שחקנית וזוכת פרסי אקו"ם ופסטיבל ירושלים, ממשיכה כאן להישען על ההפקה הרגישה והעשירה של זיו זק, שמאפשרת למילים, לקול ולמסרים להיות במרכז.

"לחם וטחינה" הוא שיר שמדבר על חיים במידה נכונה, על מציאת השקט בתוכנו, ועל ההשלמה עם מה שלא תמיד קורה כפי שחלמנו.

 

מאי טוויק – ABUALI

מאי טוויק, זמרת, מוזיקאית ויוצרת בת 25, ממשיכה לבנות את דרכה עם הסינגל החדש "ABUALI". השיר נכתב והולחן על ידה בשיתוף עם צביקה טוויק, המוכר בעברו כאחד מהקוסמים והפרפורמרים. בעיבוד והפקה מוזיקלית של ידי יובל דודא ניאזוב. מאי מעורבת בכל שלב בתהליך היצירה, מהכתיבה והלחנה ועד לכוריאוגרפיה ועיצוב הקליפ. אמנית שמכירה את עצמה, יודעת מה היא רוצה ואינה מבקשת מקום אלא לוקחת אותו. הסגנון המוזיקלי של השיר משלב פופ, היפ-הופ וראפ עם נגיעות מזרחיות, מחוספס ומלא אופי, עטוף באנרגיה בינלאומית.

התמליל של "ABUALI" מציב גבולות ברורים ומדגיש עצמאות נשית. מאי דוחה חיבורים מזויפים ומשחקי כוח. מבהירה שאין לאף אחד זכות לקבוע לה או לשלוט בה: "אתה לא מחליט עליי, אתה לא קובע לי, אתה לא תגיד לי מאי, כי אתה לא בשבילי". החזרת המשפטים האלה והדימויים החדים של "אתה לא הבובה שלו" ו"לא תמוטט אותי" יוצרים אפקט של התגרות. סוג של אתגר מודע למי שמנסה לשלוט, להתקרב או להתערב. הקליפ מחזק את התחושה הזו עם תנועות חזקות, הבעות פנים מלאות ביטחון ו‑חוצפה מחושבת אך טבעית. הופעה מלוטשת שמדגישה את נוכחותה הבלתי מתפשרת.

מאחוריה שירים שזכו להצלחה רחבה ברשתות החברתיות – "סטופ" שצבר למעלה ממיליון צפיות ביוטיוב ושימוש נרחב בטיקטוק, ו"יש לה", שהגיע תוך פחות מחודש לחצי מיליון צפיות ביוטיוב. עם "ABUALI", ממשיכה מאי לבנות את זהותה כאמנית שלמה, שמביאה מוזיקה עוצמתית, אישית ומלאת ביטחון. משדרת נוכחות בלתי מתפשרת ומצליחה לשלב בין פופ עכשווי, ראפ ומזרחית תוך שמירה על חותם אישי ייחודי. הממחיש את העצמאות והחוזק שלה.

 

הכי חדשים

ארן אמיר יוצא אל הלילה לבדו – וחוזר עם "On My Own"

העיר הופכת לבית ארן אמיר ממשיך במסלול החדש שלו עם "On My Own". זהו שיר מתוך אלבום חדש...

אביב גפן והתעויוט נעלו את דוקוטקסט: אור הירח מעל הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית, ירושלים ערב ירושלמי, אביב על המסך חמישי בערב, לוהט כיאה לאוגוסט. אך ביציאה מחניון הספרייה הלאומית בירושלים...

אלול עולה על הבמה: מתימן ועד סלוניקי, הסליחות מקבלות צליל חדש

יש תקופות בלוח השנה שבהן המוזיקה מקבלת תפקיד שונה. חודש אלול הוא בדיוק תקופה כזאת. בתי הכנסת...

נועם קלינשטיין נמשכת כמו מגנט – ״מהפנט״ בין אהבה לאובססיה

אפשר לברוח מאדם, אבל קשה הרבה יותר לברוח מהרעיון שלו. במיוחד כשהוא כבר התיישב עמוק בתוך הראש....

הג'מעה שוב בבית: „תמונות יפואיות 2” מחזירה את יפו למסך

יש סיפורים שמסיימים לקרוא וסוגרים את הספר. אחרים פשוט מסרבים להסתיים. „תמונות יפואיות” שייכת ללא ספק לסוג...

מרמב״ם ליפו: הבית נסגר, אבל הג׳אז המשיך לנוע

יש רחובות שמספרים את ההיסטוריה שלהם דרך הקירות. רחוב רמב״ם התל אביבי והסמטאות הסמוכות מספרים אותה גם...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

נותנים גב ליונתן אלטר

יש מוזיקאים שפוגשים שוב ושוב, כמעט בלי לשים לב. הם מחליפים הרכבים ובמות, אבל שומרים על נוכחות...

פסטיבל מספרי סיפורים -הסיפור הישראלי פוגש את הפסקול המקומי

פסטיבל מספרי סיפורים חוזר השנה בפעם השלושים ושלושה לתיאטרון גבעתיים. יוסי אלפי ממשיך להוביל את המפעל התרבותי...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא