יום שלישי, ספטמבר 1, 2026

"מי בעד" – אסיפת דיירים שלא תצאו ממנה בשלום

טוב, אז בואו נדבר רגע על שכנים, על אסיפת ועד, הרקע הוא כמובן המערכה הצבאית וירי הטילים וההתגודדות בחדר המדרגות כי המקלט מטונף… משם ממשיכים על מה שקורה כשמישהו מחליט לשפץ, מישהו אחר מגלה שיש חולדות, ואחד פתאום אומר – "אני הולך להשכיר את הדירה לבחור עם בעיות נפשיות קלות, לא משהו רציני".

ומשם? הבלגן רק מתחיל

הקאמרי מביאים לנו את "מי בעד" – קומדיה ישראלית חדשה, שנכתבה בהשראת מחזה ספרדי (למה לא), והותאמה למציאות שלנו – זו של חדר מדרגות ישראלי, עם קולות, עצבים, פאסון תל־אביבי והרבה יותר מדי דעות.

קומדיה פרועה עם בטן מלאה

מהרגע שנדלק האור מעל בימת אולם הקאמרי 2, אתה מבין – אתה לא בא לראות הצגה, אתה בא לאסיפת דיירים. הקהל צוחק, מתכווץ, לוחש לחבר/ה "היית מאמין?!", וזה עוד לפני שהגיעו לסעיף על מי אחראי לפסולת בבמדרגות.

מי בעד, הקאמרי. צילום משה צ'יטיאת
מי בעד, הקאמרי. צילום משה צ'יטיאת
מי בעד, הקאמרי. צילום משה צ'יטיאת
מי בעד, הקאמרי. צילום משה צ'יטיאת

המחזה בגרסתו העברית  – מאת דויד בילנקה ורוני ברודצקי שכאמור לקחו מחזה ספרדי ותרגמוהו למציאות המקומית, בבימויה החכם והקצבי של ברודצקי – עוקב אחרי ערב אחד שבו הכל מתפוצץ. הדמויות: כל אחת יותר מוכרת מהשנייה. הדייר הפאסיבי־אגרסיבי, הוותיקה שמחזיקה את כל הבניין בתיקיות, ההייטקיסט עם הפיצוחים, המנהלת שמחזיקה פטיש להריסות – בקיצור, ישראל 2025 במיניאטורה.

מתמודד נפש, או פחד מהשונה?

המשפט הקטן שהופך לטריגר העמוק של ההצגה הוא ההחלטה להשכיר את הדירה לאדם עם "רקע נפשי". מכאן נחשפים החששות, הסטיגמות, הדעות הקדומות – הכל עטוף בהומור חכם שלא חוסך מאיתנו גם את האי־נוחות. הבמה קטנה, אבל הדרמה ענקית.

צוות משובח

רשימת השחקנים כוללת את ענת וקסמן (גדולה כרגיל) בדמותה של שרי יו"ר ועד הבית שמפחדת מהצל של עצמה, מיכה סלקטר בדמות ראובן, הדמות הדומיננטית בבניין, משליט הסדר והתקנות, יואב לוי בדמותו של אבישי המארח בדירתו ועומד במרכז העלילה, נדב אסולין בדמות פיני, נהג מונית שלא ממש מצליח לשמור על התנהגות פוליטיקלי קורקט.. , אביגיל הררי בדמותה של עמליה, גם לה רקע נפשי…, כינרת לימוני בדמותה של תמרה, אם יחידנית ודי חרמנית, ליעם פינטו בדמותו של יהלי, הצעיר הטחון מעולמות ההיי טק שבבעלותו שתי דירות, ליר עיסא בדמותו של מוקי.

מי בעד, הקאמרי. צילום משה צ'יטיאת
מי בעד, הקאמרי. צילום משה צ'יטיאת
מי בעד, הקאמרי. צילום משה צ'יטיאת
מי בעד, הקאמרי. צילום משה צ'יטיאת

הכימיה ביניהם כל כך טובה ממש כמו ניסוי במעבדת הכימיה הבית ספרית – שבא לך לשבת אתם בלובי של הבניין ולפתוח קפה הפוך.

אז מי בעד?

אם אתם אוהבים קומדיה עם משמעות, תיאטרון שלא פוחד לצחוק על עצמו, ושאלות חברתיות שאף פעם לא נפתרות באמת – זה בדיוק בשבילכם. לכו לראות. ותחשבו טוב טוב לפני הפעם הבאה שתצאו לאסיפת דיירים…

ספוילר

אני ממש מתאפק ולא חושף, תמתינו לסוף המחזה, ארמוז כי גם העיטור המוזיקלי שמופיע רק בסוף העלילה שנכתב בידי עופר פנחס מתכתב יפה מאוד עם הספוילר. אז לא אכתוב מילה על כך.

מי בעד, הקאמרי. צילום משה צ'יטיאת
מי בעד, הקאמרי. צילום משה צ'יטיאת
מי בעד, הקאמרי. צילום משה צ'יטיאת
מי בעד, הקאמרי. צילום משה צ'יטיאת

מתי, איפה, ואיך?

ההצגה רצה בקאמרי 2, עם לוח הצגות מתעדכן באתר.

הביקוש גבוה – אז כדאי להזמין מראש.

 

הכי חדשים

משי קלינשטיין עוצרת לפני הדמעות

משי קלינשטיין ממשיכה לסלול את דרכה המוזיקלית העצמאית. כעת היא משיקה את "לפני שתגרום לי לבכות". זהו...

אור משוגע: תופעת דופלר חוזרת לעניינים

יש להקות שלא נעלמות באמת, גם כאשר השקט נמשך כמה שנים. השירים נשארים ברדיו, בתקליטים ובזיכרונות של...

ספטמבר נכנס לקצב: ערבי הג׳אז שיפתחו את הסתיו בתל אביב

הקיץ עדיין מסרב להיפרד, אבל לוח ההופעות כבר מבשר על שינוי. ספטמבר מביא לתל אביב רצף ערבי...

חוזרים לרעים, זוכרים יחד

שלוש שנים חלפו מאז אותה שבת שחורה, אך הזמן לא מקהה את הכאב. ביום רביעי, 7 באוקטובר,...

האור של הנובה יזרח שוב במדבר

קהילת הנובה חוזרת למדבר בלאק רוק שבנבדה, ונושאת עמה זיכרון כואב. זו השנה השלישית שבה יוקם מיצב...

שירה זלוף כבשה את האוזן השלישית עם ויניל לבן

היום האחרון של החופש הגדול קיבל פסקול צעיר, צבעוני ובעיקר צפוף. שירה זלוף הגיעה לחנות האוזן השלישית...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא