יום רביעי, אוגוסט 26, 2026

סטליוס קזנג'ידיס – אני קיים

אמש צפיתי בהקרנה מיוחדת לחברי מועדון Moviz בסרט "סטליוס הקול של יוון: סיפורו של סטליוס קזנג'ידיס" בהפצת טוליפ, או כפי שהוא נקרא במקור – Iparxo (אני קיים). אין ספק שמדובר בחגיגה אמיתית לחובבי המוזיקה היוונית. הרגעים הכי מרגשים במהלך ההקרנה לא היו דווקא על המסך עצמו אלא בשורות הצופים כאשר ביצעו השחקנים כמה משיריו המ וכרים פחות או יותר של קזנג'ידיס, נשמעה שירה בציבור חרישית מתוך הקהל, זה מה שנקרא הערצה, הערכה ומתן כבוד. אני מניח לכם\ן כמה מילים, כמה צלילים והמלצה לרוץ ולצפות בבית הקולנוע הקרוב.

הסרט יעלה על מסכי שלל בתי הקולנוע ברחבי הארץ בתאריך 8 במאי בו זמנית, כאן כל הפרטים, בתי הקולנוע, תאריכי הקרנות ורכישת כרטיסים,

סיפור חייו של סטליוס קזנג'ידיס

הוא נולד ב-29 באוגוסט 1931 בניאה איוניה, שכונת מגורים בעיר אתונה שבה חיו פליטים רבים מטורקיה, וכך גם הוריו.

כילד קטן הוא נהג להאזין לצלילי השירים שהביאו עמם הפליטים הטורקים, ומהשירים הללו למד את טכניקות השירה, שכללו עבודת נשימה סבוכה וטון קינה, כמעט כמו בכי בקולו.

כשגדל, עבד קזנצידיס במפעל בניו איוניה. יום אחד, הבוס שלו התקשר אליו ואמר לו שיש לו קול מדהים והעניק לו גיטרה במתנה.

כשלא עבד, הצעיר ישב בבית במשך שעות וניסה ללמוד לנגן שירים בגיטרה. יום אחד שמע אותו עובר אורח שר והציע לו לשיר בטברנה שלו. כך התחיל כל הסיפור.

ההופעה ה"מקצועית" הראשונה שלו הייתה בטברנה בקיפסיה בשנת 1950. שנתיים לאחר מכן הייתה ההקלטה הראשונה שלו באולפן התקליטים של קולומביה עם השיר של אפוסטלוס קלדראס "Yia Banio Pas". זה היה פלופ. עם זאת, הסינגל השני שהקליט, "Oi Valitses" מאת Gianis Papaioannou, זכה להצלחה גדולה. לאחר מכן, הלהיטים המשיכו להגיע, והוא החל להופיע במועדוני לילה פופולריים.

עם נסיקת הקריירה שלו החל קזנג'ידיס לשתף פעולה עם כמה מהשמות הגדולים ביותר בעולם המוזיקה היוונית, ביניהם מיקיס תאודוראקיס, מאנוס חג'ידאקיס, מנוליס חיוטיס וסטאברוס קסרחקוס. קזנג'ידיס פגש את הזמרת קאיטי גריי והם שיתפו פעולה והקליטו יחד את השיר "Apopse Fila Me" של מנוליס צ'יוטיס. זו הייתה הצלחה גדולה, אבל הזוג נפרד זמן קצר לאחר מכן.

היצירה והאהבה ממריאות

שמונה השנים הבאות (1957 עד 1965) היו היצירתיות והפרודוקטיביות ביותר של קזנצידיס. ההיכרות שלו עם זמרת העל היוונית מרינלה בסלוניקי התפתחה לשיתוף פעולה מבריק, השניים נשאו.

בשנת 1965, בעודו בשיא הקריירה שלו, החליט קזנצידיס להפסיק לשיר במועדוני לילה.

מכאן ואילך, הקשר היחיד שלו עם המעריצים היה דרך התקליטים שלו. עם זאת, עקב בעיות משפטיות עם מינוס, חברת התקליטים שלו, הוא הפסיק להקליט במשך שתים עשרה שנים.

בשנת 1987 חזר לאולפן ההקלטות ושיתף פעולה עם מלחינים מהשורה הראשונה של אותה תקופה, כמו טאקיס סוקוס, תנאסיס פוליקנדריוטיס, תודוריס קמבורידיס, אנטוניס ורדיס ואחרים. שירת הברבור שלו הייתה האלבום Erhontai chronia dyskola בשנת 2000.

קזנג'ידיס הלך לעולמו בתאריך 14 בספטמבר 2001 בגיל שבעים לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.

הנקודה הישראלית

בישראל היה קזנג'ידיס לאייקון מוזיקלי. רבים משיריו תורגמו ובוצעו בעברית, כדוגמת ״אמא אמא״ (Tha se thymamai) שבוצע על ידי חיים משה, "אלינור" (איפרחו), שמילותיו נכתבו על ידי ג'קי מקייטן ומוכר בביצועו של זוהר ארגוב, ו"זינגואלה" שבוצע במקור בידי קזנג'ידיס ומנואלה ובארץ מוכר בביצועו של יהודה פוליקר. אולם הזמר הישראלי שממש אימץ לחיקו את יצירותיו של סטליוס קזנג'ידיס הוא גם אחד הקולות היוונים הכי חשובים בארץ – שלומי סרנגה.

סטליוס – הסרט

סטליוס קזנג'ידיס היה הקול שהכיל את כל הכאב והרצונות של יוונים מוכי עוני לאחר המלחמה, שרבים מהם נאלצו להגר כדי להתפרנס לחו"ל. היוונים יכלו להזדהות איתו כי הוא שר על התקוות שלהם, הפחדים שלהם, המאבק שלהם לשרוד. דורות שלמים מצאו נחמה בקולו שהיה כל כך טוב שכל מילה ששר נשמעה נכונה.

הסרט מביא במשך יותר משעתיים תמימות את סיפורו של הזמר האגדי סטליוס קזנג'ידיס, גדול זמרי יוון, ששיריו זכו לשלל גירסאות ישראליות. ילד חסר כל ממשפחת פליטים  שבזכות כשרונו העצום, כנגד כל הסיכויים, הפך לכוכב ענק.

מוסיקה, אהבה, משפחה, דיג, יצירה, חיי לילה, מעריצים וקונפליקטים עזים מתאחדים בסרט לפסיפס של חייו. הסרט הוא מחווה לזמר האגדי שקולו נגע לליבם של מיליונים, ביוון ובכל העולם. סרט למי שאוהב אותו ולמי שרוצה לגלות אותו

הסרט שצולם ביוון בהתבסס על הביוגרפיה של קזנג'ידיס בוים בידי הבמאי היווני גיאורגוס אסמפרופולוס ובכיכובו של כריסטוס מאסטוראס, סולן הלהקה היוונית הפופולרית "Melisses", בתפקיד סטליוס קזנג'ידיס.

בגוף הסרט שזורים קטעי ראיון עם קזנג'ידיס אותו קיים בשלהי שנות ה- 70 ובו הוא מספר על חייו – מיחסיו עם אביו ועד ליחסיו עם קאיטי גריי (בגילומה של קלאליה רנסי) ומרינלה (המגולמת בידי אסימניה ווליוטי), שתיים מהזמרות האייקוניות ביותר ביוון, הסרט שיצא לאור ביוון בסוף שנת 2024 זכה לשבחים גם בזכות התלבושות, התאורה והצילום שלו.

מניח כאן כמה טריילרים וקליפים שהם בבחינת חלק בלתי נפרד מהסיפור כולל הפן הישראלי…

 

הכי חדשים

דולי פרטון הלכה לעולמה: הקול, השירים והלב הגדול

דולי פרטון, מאגדות מוזיקת הקאנטרי ומהיוצרות החשובות באמריקה, הלכה היום לעולמה. היא מתה בנאשוויל בגיל 80, ומשפחתה...

מאור אשכנזי אורז את הכאב ופותח דלת לחיים חדשים

לפעמים ישנם רגעים שאתה מקבל אגרוף בבית החזה למשמע מילות שיר שהמלודיה שלו נעימה וסוחפת. כך הרגשתי...

שרית חדד פותחת את הלב: „שירת חיי” מוקדש לבתה שירה

שרית חדד התרגלה לעמוד מול אולמות מלאים ולהפוך כל במה לחגיגה. אולם באלבומה החדש היא מבקשת דווקא...

בין האיילה לזאב: אושי מסלה שרה על הפגיעה ועל הדרך חזרה ללב

אשרת"אושי" מסלה פותחת את "איילה" כאגדה תמימה, ואז מכניסה לתוכה את הזאב. הוא מתקרב כדי לטרוף, והאיילה רק...

אפיק דוארי לא ראתה את השמש, אבל נשארה לחפש את האור

אפיק דוארי משחררת את „לא ראיתי את השמש”, מתוך ה־EP המתקרב „חול”. השיר מתבונן בדיכאון דרך עיניה...

ראשון לציון פותחת את הסוכה והופכת לבמה אחת גדולה

פסטיבל ראשון לציון חוזר זו השנה ה- 38, בחול המועד סוכות ופורש את חגיגותיו ברחבי העיר. השנה...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

נותנים גב ליונתן אלטר

יש מוזיקאים שפוגשים שוב ושוב, כמעט בלי לשים לב. הם מחליפים הרכבים ובמות, אבל שומרים על נוכחות...

פסטיבל מספרי סיפורים -הסיפור הישראלי פוגש את הפסקול המקומי

פסטיבל מספרי סיפורים חוזר השנה בפעם השלושים ושלושה לתיאטרון גבעתיים. יוסי אלפי ממשיך להוביל את המפעל התרבותי...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא