יום שלישי, ספטמבר 1, 2026

חשש אמיתי – האלבום האחרון של האנושות

כמעט עשר שנים חלפו מאז הוקם הרכב הרוק האלטרנטיבי בואכה אווירת הדארק איטיז "חשש אמיתי" והם בדרך להוצאת אלבום האלפן השלישי שלהם, השבוע הם משיקים את שיר הנושא – ״האלבום האחרון של האנושות״ כסנונית הראשונה מתוכו. את יציאת השיר החדש יחגגו חברי ההרכב במופע שיערך בתאריך 11 ביולי באוזן, כאן כרטיסים

השיר בעל הכותרת יוצאת הדופן מכיל סיפור אישי. הטקסט, אשר נכתב בידי תום הררי, סולן הלהקה, יחד עם המוזיקאי עמיר לב, הוא מעין דיון בין חברי הלהקה בדבר המשך דרכם המשותפת. למעשה בשאלה ״אם זה האלבום האחרון?״ מסתתרת שאלה רחבה יותר שעוסקת בדיון על עתיד המוסיקה והרוק בעידן הנוכחי, בו טכנולוגית ה-A.I המתקדמת יכולה להחליף את בני האדם באספקטים רבים. השורה ״אולי נתחיל להנות מהחיים״ ששר תום בפזמון, משרה על השיר תחושה אמביוולנטית כזו ששופכת על העתיד אור חיובי ושלילי כאחד.

את הרוח הנרגשת והמהורהרת של השיר עוטפת הלהקה עם הפקה מוסיקלית שמתאפיינת במגוון שילובים של רוק אלטרנטיבי, פוסט-פאנק, ורוק ישראלי עם השפעות של אמנים כמו יוסי אלפנט, ניק קייב, The strokes, Interpol ו-The National. על גבי תופים מתגלגלים מנגנת הלהקה כמו ספינה כבדה ששטה בחושך ומנסה לנווט את דרכה אל החוף.

האלבום השלישי של הלהקה שצפוי לצאת בחודשים הקרובים, נכתב בשנה האחרונה בין הימים של המהפכה המשפטית והמלחמה. את האלבום הפיקה הלהקה יחד עם המוסיקאי רפאל כהן (אביב גדג׳, שלום חנוך ועוד) ובהכוונתו האמנותית של עמיר לב שליווה את הלהקה בשלב כתיבת השירים והעיבודים. השירים עוסקים בחייו האישיים של סולן הלהקה וחבריה אך אפופים בחרדות מהתפתחויות טכנולוגיות, התפוררות חברתית, ומלחמה.

כך חברי הלהקה עם צאת השיר החדש – "פחדתי ממנו כמו מאש, כולם דיברו עליו, בעיתונים כתבו ואני קורא בלילות בשקיקה כל פרט אבל פוחד להתקרב. יום אחד, כשחברה שלי לא הייתה בבית, נכנסתי כמו גנב אל החדר ושלפתי את המחשב שלה, בשלי לא העזתי עדיין. הלב הלם, זיעה קרה ניגרה במצחי, ובידיים רועדות, כתבתי שלוש אותיות– GPT. היי כתבתי כשנפתחה בועת השיחה, היי הוא השיב, אני לא יודע אם אפשר לבקש, אפשר הכל, מה צריך? ופתאום מכתבים, ניסוחים, תרגום לאנגלית, וככה בכל יום – עצות שיווקיות, הדרכות ואז גם המלצות בריאותיות, תמיכה נפשית, כתיבת שירים? לא, אני לא יכול. זה כבר יותר מידי, לאן הגעתי? בשלב מסוים אזרתי אומץ ושלחתי לו מצטער ידידי, זה או אתה או אני, התרגלתי כבר שהוא יודע הכל, אפילו את ההחלטה איך להמשיך קיוויתי שיפתור. אבל הוא ענה אני לא מחליט, אבל אולי במקום לחשוב כל כך הרבה, פשוט תתחיל להנות מהחיים? גאים לשתף אתכם בשיר הנושא מתוך האלבום החדש שלנו ״האלבום האחרון של האנושות״. עבדנו על האלבום הזה בשנה האחרונה והכואבת הזו. זה אלבום מאוד אישי מלא בסיפורים ובמקביל מלא במחשבות וחרדות מכל מה שקורה מסביב. אחת מהן היא על עתיד המוסיקה והאמנות בעידן הטכנולוגי של ה-AI. מטרידה אותנו השאלה מה יישאר אנושי ביצירה כשהטכנולוגיה כל כך מתקדמת, ומה יחבר בין האנשים עם לא היצירה האנושית? מצד שני אולי זה רק פיתוח שפשוט יעזור לנו להנות הרבה יותר ממה שאנחנו עושים?"

הכי חדשים

בילי איידול היה אמור למות, אבל הוא עדיין רוקד

שנה לאחר בכורתו בפסטיבל טרייבקה, הסרט "Billy Idol Should Be Dead" מגיע לישראל. חברת yes רכשה את...

משי קלינשטיין עוצרת לפני הדמעות

משי קלינשטיין ממשיכה לסלול את דרכה המוזיקלית העצמאית. כעת היא משיקה את "לפני שתגרום לי לבכות". זהו...

אור משוגע: תופעת דופלר חוזרת לעניינים

יש להקות שלא נעלמות באמת, גם כאשר השקט נמשך כמה שנים. השירים נשארים ברדיו, בתקליטים ובזיכרונות של...

ספטמבר נכנס לקצב: ערבי הג׳אז שיפתחו את הסתיו בתל אביב

הקיץ עדיין מסרב להיפרד, אבל לוח ההופעות כבר מבשר על שינוי. ספטמבר מביא לתל אביב רצף ערבי...

חוזרים לרעים, זוכרים יחד

שלוש שנים חלפו מאז אותה שבת שחורה, אך הזמן לא מקהה את הכאב. ביום רביעי, 7 באוקטובר,...

האור של הנובה יזרח שוב במדבר

קהילת הנובה חוזרת למדבר בלאק רוק שבנבדה, ונושאת עמה זיכרון כואב. זו השנה השלישית שבה יוקם מיצב...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא