יום ראשון, מרץ 29, 2026

במדורת השבט של משינה – שירים של אחרים

אחרי שבעה חודשים שלא הופיעו חזרה אמש להקת משינה לבמה עם המופע ״שירים של אחרים״ בזאפה בפארק גני יהושע מול קהל אלפים. ערב שכולו מחווה למוזיקה הישראלית משנות ה-70 ממנה הושפעו חברי הלהקה.

והם בכלל עובדים על אלבום חדש…

בסוף הקיץ חברי להקת משינה שעדיין היו בעיצומו של סבב ההופעות "סלבריישן", אחד מני רבים שהם קיימו בשנים האחרונות, כבר היו בעיצומו של פרויקט שירים לאלבום חדש. האלבום ה- 11 למניין אלבומי האולפן אם לא מחשיבים את אלבומי ההופעות. כמה רגעים מתוך העבודה על האלבום הגיעו לידינו ומצאו את מקומם בידיעה שהתפרסמה כאן באופן בלעדי בתחילת השנה. נותרו עוד השלבים הטכניים וההשלמות של המיקסים והגרפיקה. חברי הלהקה כבר היו בעיצומה של בטלה מאונס בעקבות המלחמה שבין היתר קטעה את סבב ההופעות שלהם שכבר היה מתוכנן להגיע עד ניו יורק.

כאמור החגיגה המוזיקלית האחרונה של חברי הלהקה הייתה ממש רגע לפני פרוץ המערכה הצבאית כשהם חגגו בחוף אכזיב עם פסטיבל "רוקנרולה" ומארחים   את איפה הילד, אלישע בנאי והילה רוח. החודש הם היו אמורים לטוס לניו יורק.

מדורת השבט

ההשבתה מאונס לא עשתה להם טוב, ליובל דגדג חיידק ההופעות מחד אולם מנגד הוא הבין והרגיש כי זה לא זמן לחגיגות במתכונת המוכרת, יובל ידע שאין זה הזמן לקרוא מעל הבמות "גילה גילה בוצ'ה בודי" בעוד התותחים רועמים וחיילנו נפגעים. ואז עלה הרעיון, רעיון "מדורת השבט" מבחינתי. לחזור לשורשים המוזיקליים עליהם גדלו חברי הלהקה, חלק מהשורשים הללו צמחו עוד לפני הקמת ההרכב כשהם היו נערים צעירים מאוד. שירים של אחרים הוא בעצם מסע לעבר כדי להתרפק על ימים טובים יותר ומטעני נוסטלגיה של חיים אחרים כאן.

יובל בנאי צילום יובל אראל
יובל בנאי צילום יובל אראל
שלומי ברכה. צילום יובל אראל
שלומי ברכה. צילום יובל אראל
איגי דיין צילום יובל אראל
איגי דיין צילום יובל אראל
מייקל בנסון צילום יובל אראל
מייקל בנסון צילום יובל אראל
אבנר חודורוב צילום יובל אראל
אבנר חודורוב צילום יובל אראל

וכך נרקם לו רעיון המופע החדש שאמש יצא לפועל במופע שהתקיים במתחם זאפה בפארק הירקון – גני יהושע כאשר לפני קהל שמנה אלף איש תחת כיפת השמיים הגישו חברי הלהקה מופע שארך קרוב לשעתיים במהלכם בוצעו גרסאות משיניות המאוד קרובות לגרסאות המקור אך הטוויסט של הלהקה לשירים שניתן להגדירם ללא ספק אבני דרך, עמודי תווך ונכסי צאן ברזל בפופ והרוק הישראלי. משלום חנוך, אריק איינשטיין, חווה אלברשטיין, מתי כספי, יענקל'ה רוטבליט ויהונתן גפן, דרך זוהר ארגוב, מירי אלוני ועד להקות תמוז וכוורת

לא רק מופע, גם דעה

אולם לא רק שירים נוגנו והושרו במופע, יובל בנאי, הסולן ומי שהקשר הבלתי אמצעי שלו עם הקהל היה המפתח להצלחת הערב ידע לשלב אמירות, חלקן מרמזות באופן ברור על החרבנה שעמישראל וכל השכונה הימתיכונית הזו מצויים בה, על התקווה לעתיד טוב יותר ועל ההתרפקות הנוסטלגית שכל כך מתאימה לזמנים הללו.

הקהל, א. נשים המלווים את הלהקה כבר כמה עשרות שנים, מה שקרוי צעירים באמצע החיים, ספג את המופע החדש והמאוד נוסטלגי בואכה מסיבת כיתה דלת ומעבר לכך באהבה עצומה, שירה בציבור הייתה חלק בלתי נפרד מהאירוע. כי איך אפשר לשבת בשקט כאשר שירים כמו "שש עשרה מלאו לנער" של גבי שושן המנוח,  שיר שנכתב בידי עלי מוהר, מנוח אף הוא והולחן על ידי קובי אושרת וצביקה נוי, מבוצע בפי יובל בנאי, כאילו וחזרנו אחורה אל  מועדוני רחוב המסגר ומסיבות בית הספר. כך גם עם השיר של זוהר ארגוב – "אלינור" שאת מילותיו כתב ג'קי מקייטן המנוח על פי לחן של היווני כריסטוס ניקולופולוס שהפך לאחד מההמנונים הימתיכוניים של כל הזמנים וכבר אומץ מזמן בידי סצנת הרוק – ראו מקרה ערן צור וכרמלה גרוס ווגנר, גם ללהקת המטאל הישראלית אורפנד לנד יש גרסה משלה. והנה הערב הפך השיר המאוד נוסטלגי לחלק מהארסנל של ההישענות הנוסטלגית על פעם.

חוויות מהצבא

בכלל יובל פותח בסיפור לפני הביצוע לשיר הימתיכוני, לוקח את הקהל לזמנים בהם הוא ושלומי ברכה שרתו יחדיו בבסיס הצבאי כשהם היו שכנים של חיילי האפסנאות שהתמרמרו על מוזיקת הרוק שהשניים שמעו בטייפ בחדרם בקולי קולות, יובל מתאר את הרגעים ההם כשהם מקבלים מהאפסנאים קלטת אאודיו עם השירים שהם שמעו כדי לטעום תרבות שונה, דפקו בקבוק יין פטישים (מי דפק שבת בבסיס ולא יודע על מה אני מדבר?..) והאזינו לשירים כל הלילה, אלינור הייתה אחד מהלהיטים בקלטת…

מתוך פייסבוק לייב של יובל אראל – אלינור

 

שיר רודף שיר ונוסטלגיה רודפת נוסטלגיה, הקהל כל כולו בשירה בציבור ומי שיכול קם מהכסא המרופד ולוקח את עצמו לשבילים הצדדיים כדי לרקוד, מסיבת כיתה דלת בעיצומה עם גלים גלים של נוסטלגיה…

שלומי אבנר ויובל. צילום יובל אראל
שלומי אבנר ויובל. צילום יובל אראל

מחווה לגיבורי נעורינו וילדותינו

המופע היה מחווה ענקית לכל אותם מוזיקאים וזמרים שעשו את פס קול הנעורים שלנו, החל מאריק איינשטיין, דרך גבי שושן, צליל מכוון עם קלפטר האגדי, אושיק לוי עם הלהיט חוזה לך ברח, דויד ברוזה ושיר אהבה בדואי אותו שמעתי בלייב לראשונה בפאב הטחנה המיתולוגי במגרשי התערוכה מה שקרוי היום מתחם נמל תל אביב כשלברוזה עוד הייתה בלורית שיער… הלילה הוא שירים שכתבה תרצה אתר וחנן יובל הלחין, לא דיברנו עוד על אהבה שכתב אהוד מנור והלחין מתי כספי. כן אלו היו סוג השירים שחברי להקת משינה בצעו אמש, לא היה צליל אחד משיריהם עצמם, פה ושם נשמעו קריאות מהקהל שעדיין לא קלט את הקונספט העכשווי של התרפקות שונה מהמקובל. אולם המופע זרם יפה מאוד משחרר עוד ועוד בלוטות של רגש ונוסטלגיה ומסע בזמן לימים של בלוריות ושיער שחור שלא עבר צביעה במספרה וגזרות גוף יותר דקות ופנים יותר מתוחות, נעורים, שלנו, שלהם, של כולנו. זמני העבר תמיד יהיו טובים יותר בהתבוננות לאחור.

מתוך פייסבוק לייב של יובל אראל – רד מעל מסך הטלוויזיה שלי

 

והנה עוד דוגמה לקשר בלתי אמצעי בין המופע לקהל. יובל אוחז בידיו פעמון פרות ובעודו מבקש לדבר עם הקהל מקל התיפוף עף מידו למרגלות הבמה, הוא פונה לבחור שישב בקדמת הבמה והלה מרים את המקל ומשיב אותו ליובל שרוכן לעברו "הי יותמי, מה נשמע, שורה ראשונה, הא?" כך יובל כשהוא מזהה את הבחור ועובר לספר את הסיפור על הדרעק שאנחנו רואים כל הזמן מעל מרקעי הטלוויזיות מאז ומתמיד ועובר להקיש בקצב על הפעמון כפתיחה לשיר "רד מעל מסך הטלוויזיה שלי" שכתב סמי בירנבך עבור חברו רמי פורטיס והיה אחד מלהיטי הענק ושיר מחאה אמיתי שפורטיס המשוגע הוציא בתחילת דרכו, להיט שמחזיק עד הימים הללו, אפשר אפילו לומר ביתר שאת עם ארבעה ערוצי חדשות משלל צבעי הקשת הפוליטית…

משינה בפארק הירקון גני יהושע. צילום יובל אראל
משינה בפארק הירקון גני יהושע. צילום יובל אראל
משינה בפארק הירקון גני יהושע. צילום יובל אראל
משינה בפארק הירקון גני יהושע. צילום יובל אראל

כך אנחנו ממשיכים במסע הנוסטלגי אך המאוד מקומי שיובל בנאי, שלומי ברכה, אבנר חודורוב, מייקל בנסון ואיגי דיין לוקחים אותנו הערב, אמנם יובל הוא הפרונט של הלהקה, הסולן, אך חברים זה חברים ובמהלך המופע כולם נוטלים חלק בשירה מול הקהל, כל אחד מהם מקבל את הרגעים שלו, חלק כסולנים וחלק בשירה הכללית, שלומי כמובן מוסיף את המגע החשמלי של הגיטרה, דואג להזכיר לכולם מי היא הלהקה והיכן אנחנו נמצאים…

אחד הרגעים היותר מרגשים נרשם לקראת סופו של המופע כשיובל פותח בשירה עם מילות "מרוב אהבה" שכתב אביו המנוח יוסי בנאי ומתי כספי הלחין. שיר שיובל גדל עליו ואף ביצע אותו בפני הקהל לא אחת כשרץ עם מופע הסולו שלו בעקבות שיריו של אביו לפני חמש שנים שכיום נראות רחוקות עידן ועידנים..

קצת לפני השעה 23:00 המופע מגיע לסופו, הקהל רוצה עוד אך החגיגה תמה. חברי הלהקה מודים לקהל לקול התשואות הבלתי פוסקות. חברי הלהקה ישובו לפארק במוצאי שבת ובימים שלישי וחמישי בשבוע הקרוב.

כרטיסים זמינים כאן. אני מאמין שיתווספו הופעות נוספות לסבב הזה, אתם צריכים זאת למענכם.

רשימת השירים

סע לאט, ברוש, שש עשרה מלאו לנער, הבלדה על חדוה ושלומיק, צליל מכוון, אלינור, חוזה לך ברח, שיר אהבה בדואי, הלילה הוא שירים, לא דיברנו עוד על אהבה, בלדה לנאיבית, אני ואתה, לילות שקטים, איך זה שכוכב, בלדה בין כוכבים, הולך בטל, מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר, סן פרנסיסקו, רד מעל מסך הטלוויזיה שלי, הדרן: מרוב אהבה, יו יה,  ערב של יום בהיר.

לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה מהמופע

כמה קטעים מהמופע

 

הכי חדשים

נגה ארז – Stuck In Heaven

נגה ארז תקועה במקום הכי נכון שלא מרגיש נכון ישנם שירים שמנסים להסביר את עצמם. ישנם שירים שמנסים...

סגירת המעגל של סר פול מקרטני

יש משהו כמעט בלתי נתפס ברגע שבו אמן כמו סר פול מקרטני חוזר לנקודת ההתחלה. לא מתוך...

קותימן ואלרן דקל – Everybody Needs To Be

קשה לשכוח את הרגע שבו קותימן ואלרן דקל חברו יחד ל My Everything מתוך האלבום Open. זה...

אבנר טואג – מי אני מה אני מה אני עושה פה

אבנר טואג לא ממהר לשחרר שירים. הוא גם לא ממהר להסביר אותם. ובכל זאת, השיר החדש שלו,...

אילן סאלם וניתאי הרשקוביץ – Songs of the Willow

והפעם אני מזמין אתכם.ן למסע אסקפיסטי מסוג אחר. לא כזה שמרים דופק או שואף לשיאים, אלא כזה...

יותר מדי ישראלים בשביל להיות צירוף מקרים

ישנם רגעים שבהם ידיעה קטנה לכאורה פותחת סיפור גדול. כזה שמתחיל בליהוק, אבל ממשיך הרבה מעבר אליו....

הערה 1

  1. אני מקווה מאוד מאוד שאתה באמת מתכוון ברצינות לכל מה שרשמת למעלה…כי גם אני הייתי במופע. והתביישתי. מופע נוסטלגיה עאלק של חבורת ציניקנים שגזלו 350 שח לראש על אסופת קאברים לא מושקעת. אפס השקעה פשוט בתפאורה, בסאונד, במחשבה ובקהל הנאמן. פשוט חרפה. אולי כדאי שוב לרשום את המחיר – 350 (!!!) שח לכרטיס. 700 שח לזוג עבור נטילת חלק בערב שירה בציבור ברמה של כיתה ד׳. משינה לא שונים בכלום משאר הצחנה הצינית שמלווה את חיינו בשנים האחרונות במדינה הזאת. יובל בנאי עשה ״אחד בפה אחד בלב״ מפואר כשתיאר את המצב הקשה וליהג על חוסר היכולת לשמח…את היכולת לגזול את הקהל במחיר שערורייתי הוא וחבריו שימרו היטב…אני עם הלהקה הזו גמרתי כי הערב ה״נוסטאלגי״ הזה רק הוכיח שפעם כנראה באמת היה הרבה יותר טוב כאן אבל ההוכחה הוגשה מכל הסיבות ובכל הצורות הלא נכונות.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

קולנוע במקום

רשת מועדוני התרבות FRIENDS מבית ההסתדרות משיקה יוזמה חדשה שמדברת בדיוק אל הרגע הנוכחי. כשאולמות התרבות מתמודדים...

מצעד הלהקות הצבאיות יוצא לדרך

תחנת הרדיו כאן גימל פותחת את ההצבעה למצעד השנתי ליום העצמאות וממקדת השנה זרקור על אחד הפרקים...

התרבות שוב נעצרת

עולם המופעים בישראל שוב נעצר. אולמות נסגרים, הופעות מתבטלות, והבמה מחשיכה. זה לא מפתיע. זה דפוס שחוזר...

עולם ההופעות שותק – ושאול מזרחי שובר את הדממה

כשהעיר התעוררה לאזעקה באותו בוקר שבת, הרגע שבו התברר שאנחנו נכנסים למערכה צבאית, בבארבי לא חיכו. שאול...

פסח בלי פסטיבלים – התרבות הישראלית נדחית לקיץ

חופשת חג הפסח בדרך כלל מביאה איתה פסטיבלים והופעות בכל הארץ. השנה התמונה אחרת לגמרי. אירועים שתוכננו...

עולם התרבות עוצר – כל האירועים מבוטלים

עולם התרבות בישראל נכנס להשהיה. בעקבות הערכת מצב עדכנית והנחיות פיקוד העורף למעבר לפעילות הכרחית בלבד בכל...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא