שוברים את הלב באופרה – Heartbreaker

לראשונה מאז פרוץ המערכה הצבאית היה החלל הענקי של בית האופרה הישראלית מלא עד אפס מקום, גם היציעים העליונים, אלו המגרדים את השמיים היו עמוסים בקהל רב שהגיע אמש במיוחד כדי לקחת שעה וחצי של אסקפיזם מוזיקלי במופע שתזמורת ירושלים מזרח מערב בניצוחו של המאסטרו תום כהן ארגנה עם האורח התורן שלה – תמיר גרינברג.

את אלו ואת זה אני מכיר כבר תקופה ארוכה מאוד, לצלילים, הקול והנגינה של תמיר נחשפתי עוד כשתמיר היה תלמיד מהמניין בבית הספר התיכון ע"ש תלמה ילין כשהוא יחד עם חברי כיתתו, נגנים רבים במיוחד סקסציית כלי הנשיפה הגרובית הופיעו בפני אנשי תעשיית עולם המוזיקה במסגרת אירועי חשיפה רגע לפני תחילת העשור השני של המאה העשרים ואחת בהאנגר בנמל תל אביב שמאוחר יותר הפך לאכסניה של בית היוצר של אקו"ם, מאז אני עוקב אחריו בכל הזדמנות כשהוא מתפתח מוזיקלית, מנסה לכבוש את העולם החדש מעבר לים וחוזר ארצה בעקבות מגיפת הקורונה וכובש כמשמעותו את הקהל הישראלי בעקבות השתתפותו בריאליטי מוזיקלי בטלוויזיה וכל השאר היסטוריה.

את המאסטרו כהן ותזמורתו הירושלמית במקור גם כן ליוויתי לאורך תקופה ממושכת אל מול מופעים רבים ומגוונים, התזמורת שביסודה היא בעצם אנדלוסית על פי הרכב הנגנים והכלים הפכה תחת ידיו של המאסטרו למשהו אחר, כך על פי שמה …מזרח מערב.. היא מצליחה ליצור כור היתוך מוזיקלי בין שני עולמות ושני קצוות מוזיקליים המביאים לשילוב מוצלח ביותר לכדי צליל שערב לכל אוזן. אם אמנה את המופעים לא ישאר כאן מקום לספר מה היה אמש… שרית חדד שרה משירי זוהר ארגוב, אסתר רדא וגילי יאלו בשירת געגוע לאתיופיה, אלני ויטאלי, אישתר, אסתר רדא, ואלרי חמאתי, לינט, אשר חגגו את פסטיבל ירושלים בבריכת הסולטן עם תזמורתו של תום כהן, מופע עם נסרין קדרי כאן בבית האופרה, מופע עם להקת טיפקס בתיאטרון גבעתיים, קונצרט עם מירה עווד וריהאם חמאדי וגיא מינטוס לשירתה של פיירוז.

אבל בואו נחזור לחגיגה של ליל אמש, הקונצרט, שהיה  הראשון בסדרת מזרח מערב לשנת 2024 בבית האופרה,  עמד בראש ובראשונה בסימן המערכה הצבאית ובאחד האסונות הגדולים ביותר בתולדות העם היהודי – החטופים שבשבי החמאס. עם פתיחת הקונצרט כשנגני התזמורת מבצעים מעין אטיוד קצרצר לנעימה אינסטרומנטלית אורייינטלית בשם Desert Sand המהווה מעין כרטיס ביקור כשהיא משלבת את הצבעים האוריינטלים של כלי הנגינה בקדמת הבמה, קאנון, עוד, חליל ניי, לצד סקשן הכינורות,  במעבר ועיבוד מעולה לעולם המערב  הקלאסי. או אז מגיח אל קדמת הבמה המאסטרו, המנצח תום כהן שבשיח נון שלנטי ומאוד ידידותי לוקח את הקהל הרב לכמה רגעים של רצינות וקדרות במהלכם הוא מקריא אחד אחד את שמות כל החטופים המצויים בידי מחבלי החמאס מאז אותה שבת שחורה וגם אלו שכבר שנים רבות מוחזקים שם כולל גופות החיילים הדר גולדין ואורון שאול שנפלו בקרב לפני עשור.

כמה ימים קודם לכן סיפר המאסטרו על המופע והחיבור הצפוי – "יש מקרים נדירים שבהם מספיקה לי האזנה אחת כדי להינעל על זמר או זמרת ולהתחיל לחלום על יצירה משותפת איתם. במקרה של תמיר יש את כל החבילה – קול בלתי נשכח, הגשה בוגרת וחכמה, מוזיקליות טבעית ונוכחות בימתית שכובשת כבר במבט ראשון. העבודה איתו לקראת סדרת הקונצרטים הוציאה את שנינו מאזורי הנוחות המיידיים שלנו ולקחה אותנו להרפתקה חדשה ומרגשת. יש משהו מאד תיאטרלי וגדול בהגשה של תמיר, וזה מתיישב נהדר עם הצליל של התזמורת והעושר הכלי שהיא מביאה. המפגש בינינו מצליח לקיים את ההבטחה הבסיסית מאד שאיתה יצאתי לדרך עם התזמורת – חיבור של מזרח ומערב, של מסורות עתיקות עם גישה חדשה, של קלאסיקה וחדשנות, ויותר מהכל – של לב עם לב. במיוחד בזמן הקשה הזה, אני מקווה שהמוזיקה תצליח לספק נחמה ולהעניק לכן ולכם הפוגה נדרשת מהמציאות. אני רוצה להקדיש, בשמי ובשם התזמורת כולה, את עשייתנו לחזרת החטופים והעקורים לביתם ומתפלל לימים טובים ויפים עבור יושבי הארץ כולם".

ובחזרה לבית האופרה, אכן רגעים מצמררים כאשר שם שם נאמר כאן מעל הבמה בפני האולם הענק, מזכיר לכולנו שאנחנו עדיין בעיצומה של הטרגדיה הנוראה ובסך הכל יצאנו לפרק זמן קצר של אסקפיזם עם המנגינות, אסור לנו לשכוח, כי זה היה יכול להיות כל אחד מאתנו או מיקירנו שם במחשכי המנהרות הטחובות.

ואחרי הדרמה המעיקה הזו המופע מתחיל כאשר המאסטרו מזמין את תמיר גרינברג לבמה, מתחילים.

תמיר ניצב בקדמת הבמה עם הלבוש הייחודי שלו השואב את השראתו מאותם זמרי ריתם אנ בלוז של שנות השישים המאוחרות ותחילת השבעים, תור הזהב של הסגנון המוזיקלי השחור הזה, צווארונים גדולים בחולצות משי נפוחות שרוולים, מריץ לי בראש את דמויותיהם של כמה מהכוכבים הללו שהייתי מנגן את להיטי רחבות הריקודים שלהם אי אז במרכז ביכורי העיתים שהיה הופך בערבי שישי למועדון ריקודים לבני הנוער בתל אביב….

בשירים הראשונים תמיר ניצב מול המיקרופון בקדמת הבמה ולצד שירתו הגרובית הוא בעצם רוקד מאתגר את המאסטרו מי שמניהם יותר גרובי על הבמה, קרב קצת קשה באשר למאסטרו יש את הכישרון לצאת מעמדת המנצח חנוט החליפה ולהיות עממיקו אמיתי שחי את הצלילים והקהל כאחת.

כשהמופע קונצרט נכנס להילוך נסיעה מובנה אנחנו זוכים לקבל הצצה וטעימה לחומרים ראשוניים, הן מתוך האלבום של תזמורת ירושלים מזרח מערב  שיצא זה עתה "בסוף הגשם יבוא אביב" במתכונת EP הכולל ארבע יצירות, שלוש מהן עם אירוח של אמנים – יגל הרוש, נינט וליאור אלמליח ונעמה טוב.

הרביעית, זו שמבוצעת בבכורה מעל בימת בית האופרה היא קטע אינסטרומנטלי – "קרן אור – Ray Of Sunshine" שבסיומה יוצא המאסטרו בקטע נגינת סולו עם מנדולינה המקבלת בהמשך ליווי עוטף תזמורתי משובח, תענוג אמיתי.

עוד בכורה קיבלנו כאשר תמיר גרינברג מבצע אף הוא יצירה בבכורה בהשראת והשפעת הימים המחורבנים של התקופה הנוכחית, שיר בטייטל – Bring You Home שבו מצטרף המאסטרו תום כהן אל נגינת הפסנתר והשירה של תמיר עם המנדולינה, דרמטי, מרגש ומיוחד.

עם כל הרגשות והמופע ממשיך הלאה כמובן עם ביצוע להללויה שכבר הפך לטעמי קצת נדוש אך תמיד מרגש לביצועי מחווה של יוטצרים אחרים נוספים כמו Mustang Sally המיתולוגי של זמר האר אנ בי ווילסון פיקט שקיבל גם גרסאות נוספות הן על ידי הקומיטמנטס והן על ידי האחים בלוז והפך למעין סטנדרט ג'אזי עשיר בגרוב. להיט ענק ובלתי תלוי בזמנים היה השיר Sunny שנכתב בשנת 1963 בידי בובי הב למחרת הירצחו של הנשיא האמריקאי קנדי והפך עם הזמן ליעד לביצוע בידי שורה ארוכה של אמנים מפורסמים, ביניהם תמצאו את ג'יימס בראון, אלה פיצג'רלד, ג'ימי סמית, לס מק'קאן, פרנק סינטרה עם דיוק אלינגטון, מרווין גיי, פט מרטינו עם ג'ון סקופילד, סטנלי ג'ורדן, אלקטריק פלאג, ארבע העונות, באדי ריצ'רד, וילסון פיקט, ג'וני מת'יס, מינה, חוזה פליסיאנו ודאסטי ספרינגפילד. אך לבטח אתם.ן מכירים את הגרסה הכי פופית של השיר בביצוע הרכב הפופ של הסבנטיז – Boney M, גרסתו של תמיר  נעה בין שלל הביצועים כשהוא מאמץ את הטקסט והמבנה המוזיקלי על חיקו תוך עיבוד מצויין של תום כהן לתזמור הלהיט אל חיקו של העולם האוריינטלי, לי לא נותר אלא לרקוע על פי הקצב עם רגלי הימנית מתחת לכסא, איזה כיף וחבל שלא יכולנו לעמוד ולפזז…

את השעה וחצי האסקפיסטיות הללו חתמו תמיר והתזמורת עם ביצוע משובח ושונה במעט לשירו המקורי Roses אשר יצא לאור ממש לפני שנה וכבר הפך ללהיט חובה בכל מופע.

גם הפעם הוכיח המאסטרו תום כהן את הכישרון המצויין לחבור, לאלף ולהוביל בנימה ידידותית וחברית יחדיו מופע שמחבר קצוות של עולמות מוזיקליים לשביעות רצון הקהל הרב, זו הסיבה שאני פשוט אוהב את התזמורת הזו. תודה רבה.

ובקטנה באמת, תמיר גרינברג יוצא בימים אלו לסבב הופעות בהיכל התרבות בתל אביב, ארבע במספר נכון לעכשיו, שלוש מהן כבר הוכרזו כסולד אאוט, האחרונה לבינתיים אליה יש עדיין כרטיסים תתקיים בתאריך 14 באפריל, כאן כל הכרטיסים לכל ההופעות, תנסו תצליחו!!