סרט התיעודי אודות פסטיבל NOVA# משודר ביס דוקו
תיעודים מסמאטרפונים של משתתפי הפסטיבל החל מההגעה ביום שישי ועד למתקפה האכזרית והבריחה, חלקם של המצולמים כבר לא עמנו, מסמך תיעודי חזק ביותר
בתאריך 7 באוקטובר בשעה 06:30 פשטו מאות מחבלי החמאס מרצועת עזה אל יישובי העוטף, חלק מהם הגיעו עד מתחם פסטיבל NOVA ליד היישוב רעים עת שהאירוע היה בשיאו עם אלפי חוגגים והפכו את המקום לגיא הריגה.
נובה – סרט הדוקו
הערב עלה בערוץ yes דוקו הסרט התיעודי #NOVA המשחזר באמצעות חומרי וידאו מתוך מעל 200 סרטונים שצולמו בזמן אמת יחד עם הקלטות של שיחות טלפון ושיחות ווטסאפ את ההתרחשות במתחם פסטיבל נובה ליד היישוב רעים בעוטף עזה באותה שבת שחורה 7 באוקטובר עת מאות מחבלי החמאס פשטו על המקום ורצחו את כל מי שנקלע בדרכם.
הסרט, אותו ביים הבמאי דן פאר יחד עם עורכי הוידאו נדב דירקטור ולב גולצר, נפתח עם הקלטת שיחת טלפון בה נשמע האבא אומר לבתו – "יובלי לנשום עמוק, להתחבא, להיות פני מתה. תהיי מתה. תהיי מתה". שיחה הכי נוראית שאב יכול לנהל עם בתו שבסך הכל הלכה לחגוג במסיבת מוזיקה בטבע וכעת היא מנסה להימלט על נפשה.
התיעוד בסרט עובר באמצעות סרטוני הסמארטפונים של הבליינים לרגעים השמחים של מסיבת הטבע משעות אחה"צ והערב אל תוך הלילה כאשר התקליטנים מרימים את האירוע לשיאים, כולם נראים שמחים ויפים עד שהשעון נוקב בשעות הבוקר המוקדמות והטרגדיה מתחילה להתממש אל מול עיני הצופים, חרדה, פחד, מנוסה, לברוח על החיים, צרחות, מוות, תחושת חוסר אונים, מנגד תיעוד של מצלמות המחבלים המראות את הכניסה, הפשיטה, החיסולים, וידואי ההריגה, גיא הצלמוות.
הסרט יהיה זמין לצפייה מהערב בערוץ yes דוקו וב-yesVOD
הנה כמה קטעים שעלו במקביל לטיק טוק
@edenkahn #warning⚠️ #⚠️triggerwarning⚠️ #רקטות #מלחמה #צבעאדום #שדרות #nova #novafestival2023 #murder #rip
@kokina005
@natanshapira קטע מהגינהום 🤯 #festivalnova #nova #נובה2023 #חרבות_ברזל #פסטיבלנובה
נובה – מיצג ההנצחה 06:29
במקביל לשעת ההקרנה בערוץ הדוקו של yes התקיים הערב במתחם אקספו אירוע פתיחת מיצג "6:29" הפסטיבל המנציח את הטרגדיה הנוראה. לטקס הפתיחה הוזמנו משפחות שיקיריהן נרצחו או נחטפו.
באמצעות המיצג מבקשים יוזמיו לשחזר את רחבת המסיבה עם הציוד המקורי שהיה בפסטיבל ברעים והוא מוצג לציבור – תפאורת הפסטיבל, הבמות וציוד ההגברה, המקררים המחוררים מכדורים, רכבים חרוכים, עמדות הבר שנורו, ציוד אישי (נעליים, חפצים אישיים) הצילייה, מבני השירותים המחוררים והציוד שנאסף בשטח ועוד.
המיצג יהיה פתוח לקהל הרחב החל ממחר, יום ה' 7.12 ובמשך שבועיים בתשלום, כל ההכנסות יוקדשו לטיפול, שיקום והנצחת הנובה. הכניסה מומלצת מעל גיל 10
כל התרומות יוקדשו להנצחה, זיכרון ולשיקום הקהילה | לתרומות לנובה: https://giveback.co.il/project/75961
כך עומרי סאסי, אחד ממייסדי פסטיבל נובה – ״הצגת מתחם הפסטיבל ונגיעה בחוויה שהחלה בלילה קסום והסתיימה בשעה 06:29 באסון הנורא, נוצרה מתחושה עמוקה שלי ושל חבריי אנשי הקהילה, אנשי הנובה, להנציח את הרגע בו נעצרו חייהם של רבים מחברינו והשתנו חיינו וחיי קהילת הנובה לעד. המיצג מספר את סיפור הפסטיבל ומפגיש את המשפחות ואת הקהילה ואת הציבור הרחב עם המציאות שאיתה התמודדנו. מתוך אחריות לקהילה פעלנו להנצחה ושיקום הקהילה שלנו מהיום הראשון. את השיקום אנחנו עושים בכוכב הים יחד עם מטפלי כפר איזון, את ההנצחה אנחנו עושים כאן ומבקשים מכל העולם לבוא ולראות״.
כך עומרי כוכבי הנמנה אף הוא על מייסדי הפסטיבל – "בעולם יש מי שמכחיש את מה שקרה. אנחנו מבקשים מכל העולם לבוא ולראות את שרידי הפסטיבל. הקמנו מקום שיהיה עבור המשפחות ויראה להן את הרגעים האחרונים של יקיריהן שתיעדנו. אנו מודים לכולם על ההתגייסות ומבקשים מהמדינה להכיר בנו כשבט נובה".
רעות פיינגולד, במאית המיצג ציינה – "נחשפתי באופן אינטימי לרוח קהילת הנובה, פגשתי את הסיפור והרצון העז לחבק ולהנציח את אנשי הקהילה. בשבועות האחרונים, עמלנו צוות מיוחד של אנשים ויצרנו את המיצג בהשראת מייסדי הפסטיבל, אנשי הקהילה ובעזרת יוצרים שהתייצבו הן ברמה הרגשית והן ברמת היצירה להפגיש את הציבור עם מיצג שמכנס את מה שכולנו נחשפנו אליו דרך צילומי מסך ודרך דיווחים בתקשורת. במת הפסטיבל, העיצוב הייחודי, המוזיקה שתתנגן ברקע, הטבע, מתחם הקמפינג, הציוד הנטוש, הרכבים הפגועים, השירותים מהאירוע שנחשפו באינספור סרטונים – נעטפים במסכים שמספרים את סיפור הפסטיבל".
נשיא המדינה יצחק הרצוג נאם בטקס הפתיחה של המיצג, אלו דברי נשיא המדינה – ״משפחות שכולות אהובות ויקרות, גיבורות וגיבורים, שורדות ושורדי הפסטיבל וכל קהילת "נובה" האהובה. נדמה לי שמאז אותה שבת שחורה משחור של השבעה באוקטובר, אין אף אדם בישראל שליבו לא מחסיר פעימה, כשהשעון מורה בדיוק על השעה 06:29 בבוקר. השעה הזו היא קו שבר בזמן, פצע פעור של עם שלם, תהום המפרידה בין העולם שקדם לה, ובין הימים, החודשים הבוערים, שאליהם נקלענו.
ימים שכולנו נאלצים להכיר בעל כורחנו, ללמוד איך לחיות בתוכם, איך למצוא מחדש את הכוח לבחור בטוב, לאחוז בחיים. מיכל ואני סיירנו קודם במיצג המרגש הזה, ראינו את הפריטים נגענו בהם – לחשוב שהם היו עם היקירים והאהובים שבאו לשמוח ולחגוג, לאהוב מוזיקה ולרקוד. המרחב המקודש הזה הפך למעין היכל זיכרון, ואנחנו מבטיחים: לא לשכוח לעולם את יופיים וטובם של אהובותינו ואהובינו, חללי השבעה באוקטובר, יום שמחת תורה.
המיצג הזה מוליך אותנו בתוכו, מבקש לתת ביטוי ולאחוז בה בעת – גם בכאב העצום על מי שהלך ומי שאבד, וגם בבחירה העיקשת להילחם ולהמשיך לשוב לחיים. מיצג שבמידה רבה מחזיק בתוכו את תמצית החיים שלנו כאן מאז השבת הנוראה ההיא ואת החתירה לחיים של דור שספג מכה איומה ועוד יקום מעפר ואפר ויצעד קדימה.
אתן, אתם, שורדות ושורדים יקרים, חיים עם המראות, עם הריחות, עם הקולות ועם האימה ועם הזכרונות. הם צרובים בלב שלכם, לופתים חזק את ההכרה, את הנפש ואת הזיכרון. ויחד אתכם, כולנו, כל עם ישראל, חווים כאב עצום, געגוע אינסופי ודאגה, מסוג שלא ידענו: דאגה לחטופות ולחטופים שלנו, שעדיין מוחזקים ביד אויב אכזר ושטני; דאגה לחיילות ולחיילים הגיבורים, הנפלאים שלנו, שמסכנים את גופם ואת נפשם למען ביטחון ישראל, למעננו. ודאגה לשלומו של הבית שלנו, האהוב, הכאוב, שאין שני לו בעולם.
שברי המסיבה וקרעי החיים עומדים כאן כעת כעדות שותקת, מצמיתה, לכל היופי האנושי העצום שאיבדנו – מיטב בני האדם. הטבח, והפצע העמוק והכואב שהוא יצר – הם נחלתו של דור שלם. דור צעיר, תם ומלא חיים, שהקרקע נשמטה תחת רגליו. דור שמבקש ריפוי, ותיקון ונחמה. דור שעלינו לתת עליו את הדעת, לתמוך בו, לחבק אותו, וללכת איתו צעד צעד, עד שיפרוס את כנפיו מחדש וכמובן, כל היקירות והיקרים שאיבדו את אהוביהם, כל בני המשפחות – ההורים והדודים, האחיות, האחים, הילדים, הנשים והגברים.
אך לא רק את הכאב אנחנו זוכרים, אלא גם את הגבורה, עוצרת הנשימה, שהתגלתה שם, בשדה הטבח. סיפורי הגבורה של אותו בוקר נורא, נותנים השראה, אומץ וכח, לדבוק בחיים, להילחם בכל כוחנו על הבית האהוב שלנו, ולהישבע: עוד תרקדו אתם – בכל רחבי הארץ. עוד תהנו ממוזיקה טובה ומרגשת בטבע. עוד נשמח, עוד נחגוג את החיים ונחיה זקופי קומה, ללא פחד בארץ שלנו.
יקיריי, המשורר אמיר אור, בשירו "שבע שורות לזריחה" מנסח ביופי רב את השבועה הזאת, שאנחנו מבקשים לומר כאן היום לעולם כולו: "ואף על פי כן החיים, ואף על פי כן אהבה. ראה עוד נראה את שער הלב נפקח אל עולם של תקווה. בשביליו שוב נפסע, על יפיו נתפלא ורוחנו צלולה ושלווה. ראה עוד נראה את הבקר עולה, את זריחת האדם הקרבה". עד כאן מילותיו, והן מעין צוואה מחייבת, נצחית, של חללי פסטיבל נובה, פסטיבל שכולו אהבה.
אני מודה ליוזמי המיצג ליוזמי הפסטיבל לכל מי שתרם למיצג המרגש והקדוש הזה אנחנו עומדים עכשיו רגע לפני חנוכה, חג הגבורה שלנו, חג האורים. והיום, אולי יותר מתמיד אנחנו יודעים בבהירות גדולה: מלחמתנו היא מלחמת האור בחושך מלחמת הטוב ברע; ולכן, אין לנו ברירה אלא לנצח. ובזכות היופי, והטוב, האומץ והרוח; ולמען האהבה – אין שום ספק שננצח. יהי זכרם של גיבורינו ואהובינו חללות וחללי פסטיבל נובה וכלל פעולות האיבה, ברוך ונצור בליבנו לעד״.
