כשתיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער נפגש עם התיאטרון הקאמרי התוצאה היא עיבוד חדשני לעלילת סיפורו של הסופר הבריטי ג'יימס מתיו בארי – "פיטר פן". סיפור קסום שלידתו החלה כאשר בארי הצעיר החל לספר סיפורי פיות והרפתקאות קסומות לשלושה ילדים שהיו תחת חסותו, אותם הביא לדפוס במסגרת אחד מספריו אי שם בשלהי המאה התשע עשרה.
מספר למחזה ולסרט
מפה לשם והסיפורים הפכו לספר העומד בפני עצמו בו מובא סיפורו של הנער חסר הגיל פיטר פן, ידידתו הפיה טינקרבל, הילדה מבית היתומים וונדי, קפטן הוק ועוד שורה של דמויות בסיטואציה המובילה את וונדי להתעופף יחד עם פיטר לעבר ארץ "לעולם לא" בה מככבים כל שאר הדמויות בעולם שאין בו אחריות, אין גיל כרונולוגי והוא מלא במשלים ומוסרי השכל אותם בחר בארי להעביר לילדים שהיו תחת חסותו.
עם השנים הספר הפך למחזה שהצליח בענק בבריטניה, אומץ אל מסך הקולנוע במהדורות מצולמות וגם בסדרות מאויירות. את הגרסה שהקופרודוקציה של תיאטרון אורנה פורת והתיאטרון הקאמרי אמצה, תרגמו ועיבדו שירילי דשא ורועי שגב בבימויו של גלעד קמחי (החב"דניקים).
הגרסה הנוכחית של המחזה בעברית מוגדרת כהצגה מוזיקלית לכל המשפחה, לא מחזמר העשוי משירים שירים וקטעי קישור אלא עלילה שלמה בה משובצים מספר שירים. העלילה מתומצתת לכדי שעה ורבע על בימה המותאמת להצגה ותצוגה מינימליסטית עם תפאורה ותאורה היוצרות יחדיו רמיזות על מקום, מצב ומהות מתוך מחשבה שילדים קטנים מספיק נבונים לקלוט את הרמיזות ולהיכנס להרפתקה הדמיונית. על עבודת המוזיקה המלווה את העלילה כמו גם את השירים שמבוצעים במהלך המחזה הכין ועיבד אמיר לקנר שאת עבודותיו הכרנו מתזמורת המהפכה ובימים אלו הוא עומד גם מאחורי העיבוד וההפקה של המופע "זהו זה" שרץ בהצלחה מרובה.
מינימליזם המרחיב את הדמיון
מכיוון שלאחרונה חווינו את המחזמר לילדים עוץ לי גוץ לי אף הוא בתיאטרון הקאמרי לא יכולתי להימנע מהשוואות לאורך כל ההצגה למרות השוני המוחלט במהות. עלילת הסיפור במחזה פיטר פן שזורה בתכנים חינוכיים המיועדים לגיל הרך כחלק מתהליך למידה וחינוך, אולם ניכר מחסור בהפעלת הצופים הצעירים למעט חלוקת פנסים זעירים בכניסה לאולם בו הבהבו הילדים את חלל האולם כאשר גיבורי המחזה התעופפו לכאורה על הבמה (שימוש מושכל בוי ארט, תאורה ובניית במה שתמכו באשליה), היה חסר לי בנקודה הזו הרגעים בהם יפנו השחקנים והשחקניות לקהל על מנת ליצור אינטראקציה ועניין בליבותיהם של הפעוטות שמלאו את ההיכל. (בקטנה – בכניסה לאולם ניתן לרכוש חוברת בעלות סמלית של 20 ש"ח עם מידע רב הן להורים והן לילדים כולל כמה משחקי חשיבה נחמדים, שווה מאוד)
טפיחות על שכם השחקנים
ואם כבר נגעתי בעוץ לי גוץ לי אזי ראוי לציין כי השחקן אלון סנדלר מככב בשני המחזות בתפקיד (עוץ לי גוץ לי בכבודו ופיטר פן בעצמו) הדורש ממנו אקרובטיקה רבה אותה הוא מבצע בחינניות ובזריזות כאילו וכח הכובד לא משפיע עליו..
למרות שאינני בן שש עד עשר, שזהו הגיל הממוצע של הקהל באולם, קהל היעד, אני יכול לומר שאכן, את המסרים החינוכיים העבירו באופן מושלם לצופים, לא רק גם משחקן של מיה לנדסמן בתפקיד וונדי ונעם ברט בתפקיד הפיה טינקרבל היו מצוינים, עוד אקט מצוין נזקף לזכותו של השחקן עופרי ביטרמן בתפקיד מנהלת בית היתומים וגם בתפקיד קפטן הוק, דמותו הזכירה לי את השחקן ראיין דה ויליארס המגלם במחזמר הבריטי שנחת כאן לאחרונה "מטילדה" את דמותה של המנהלת הקשוחה והאטומה מיס טראנצ'בול, בבחינת המסת גבולות של סטראוטיפים בדמויות ובגילומן בגזע, מין וגיל, עניין שהולך ותופס יותר ויותר מקום בסרטים וסדרות.
לסיכום, למרות הפגמים לכאורה המאוד קטנים שחשתי בהם, החוויה עצמה מצוינת ומתאימה במיוחד לימים האחרונים של החופש הגדול, קחו את הילדים, המחזה חוזר גם בחופשת סוכות. כאן כרטיסים
הצצה לכמה קטעים מהמחזמר באדיבות התיאטרון קאמרי
