כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

הופעות בינלאומיותסיקור הופעות
כולל וידאו

מקס רומיאו – רגאיון מהחלל החיצון

המופע של מקס רומיאו במועדון בארבי בתל אביב, היינו שם

טיימינג זה הכל בחיים! וכמה שהתזמון הזה בא בול אתמול בבארבי, אחרי חודשים מהמתוחים שהיו במדינה. החגיגה שעליה ניצח אגדת הרגאיי, מקס רומיאו, ששייך לתור הזהב של הז׳אנר, הרימה את המורל הלאומי ועשתה למעריצים כאן טוב בלב.

זוהי כוחה של מוזיקה, להביא את הטוב, אהבה ואחווה אנושית, בדיוק כמו האני מאמין של רומיאו, שהלך עם האמונה שלו עד הסוף, גם במחיר אישי.

מקס רומיאו בתל אביב. צילום אורית פניני
מקס רומיאו בתל אביב. צילום אורית פניני
מקס רומיאו בתל אביב. צילום אורית פניני
מקס רומיאו בתל אביב. צילום אורית פניני

את מסעות הרגאיי השורשי ברחבי העולם, הוא עושה בפעם האחרונה אחרי 5 עשורים של עשייה ואחרי הופעה בלתי נשכחת באינדינגב בשנת -2019, הוא בא לציון בפעם האחרונה בהחלט אחרי שהצהיר שזהו הטור הסופי בהחלט אחרי שהביא את בשורת הרגאיי ברחבי הגלובוס

במשך 5 עשורים. מילא זה, אבל כמות האומנים שגדלנו עליהם, כמה שהוא השפיע. הרולינג סטונס כ"כ העריצו אותו שאת האלבום Tattoo You הם הקליטו בג'מייקה ואף שיתפו את רומיאו באלבום הקודם Emotional Rescue,

הרכב הטכנו האגדי The Prodigy סימפל את הפזמון של הלהיט האלמותי Chase The Devil (זוכרים Outta Space?) שהביא לפריצת דרך של הטכנו אל חיק המיינסטרים,

ואיך שלא, אגדת רגאיי נוספת שאולי אתם מכירים, בוב מארלי, אפילו ביצע כמה קאברים ללהיטים שלו. תוסיפו  כך שאלו שזכו לראות את מקס רומיאו בלייב, זכה למופע רגאיי אגדי מלא מלא.

מקס רומיאו בתל אביב. צילום אורית פניני
מקס רומיאו בתל אביב. צילום אורית פניני
מקס רומיאו בתל אביב. צילום אורית פניני
מקס רומיאו בתל אביב. צילום אורית פניני

הבארבי הפך אתמול ממועדון של רוקיסטים ומטאליסטים לסוגיהם, לסניף של מועדון ג'מאייקני, כשברקע ניגנו שלל שירי רגאיי מאומנים שאפילו השאזאם שלי היה מופתע לגלות, והכל בגוד ווייב ופוסיטיב ת'ינקין. עד השעה 22:00, הבארבי היה מפוצץ עד אפס מקום ואז זה נתן את האות לחגיגות.

חברי הלהקה או יותר נכון, האורקסטרה של מקס רומיאו, התחילו לנגן והפרקשניסט התחיל לדבר בתהלהבות ועשה בילדינג לקראת עלייתו של אגדת הרגאיי הגדולה ביותר, ואחרי שהוא והקהל צעקו כל אחד בתורו את שמו של מקס רומיאו, עלה האיש והאגדה בנונשלנטיות ובהמון חן, כך שאפילו בגיל 78 כשאחרים בפנסיה, הוא בא לעשות שימחעס בציון ולקחת את בני ובנות ישראל למסע מופלא בזמן של שלל להיטיו ואלבומיו.

זה התחיל עם הלהיט Let's Live Together מהאלבום Reconstruction (שיצא שנה אחרי האלבום הכי גדול שלו War Ina Babylon), שגרם לכל הקהל להיכנס לגוד ווייב ולהרגיש פצצת נוסטלגיה בסגנון בוב מארלי ולראות לרגע שכל ישראל אחים ואחיות. משם רומיאו המשיך למסעות בבל ב-Back To The Bible ולהקפיץ את המועדון עם פצצת הזמן Time Bomb.

בכל רגע שהיה ברייק בין שיר לשיר, הוא לא הפסיק להביע את חיבתו לקהל הישראלי בברכת I Love You All. ומברכת מי שברך בציון, ישר לתפילה לאל עם Tell Jah Seh, עוד להיט אגדי שהוא לא מפספס בסטליסט שלו, וברגוע להמשיך ברגוע עם עוד סוכריה בטעם של פעם עם Every Man Ought to Know.

למרות שלרגעים רומיאו נראה קצת שפוף בשל גילו, עדיין הקול שלו מקפיץ נוסטלגיה לימים הטובים של הרגאיי וכוחו עדיין במותניו כשהוא עובר מצד לצד לדאוג שכולם יהיו קופצים רוקדים.

ואם כבר משם רק להגביר, אז מקס רומיאו, ציין שהלהקה כאן זו משפחה מוזיקלית, וישר העביר את הלפיד לבנו הצעיר עזיזי רומיאו, שימשיך להקפיץ את הרחבה עם 3 להיטים ברצף: Age Of Truth, Demanor ו-African Youth, שהראה כמה רוח נעורים יש לבחור הזה, ומודה כששמעתי את השיר האחרון, זה החזיר אותי לחומרים הישנים של מתיסיהו האגדי.

דבר אחד בטוח, עזיזי רומיאו הולך להמשיך לשאת את הלפיד שנתן לו אביו, להמשיך להביא את בשורת הרגאיי ברחבי הגלובוס.

מקס רומיאו חוזר להגריב (מהשורש G.R.O.O.V.E) את הבארבי עם Valley Of Death, המשיך עם TAKO מעוד נוסטלגיה בטעם של פעם מהאלבום Revelation Time ומשם קפץ צעד אחד קדימה עם עוד להיט אלמותי One Step Forward מהאלבום האגדי War Ina Babylon.

ואז עוד 2 צעדים אחורה שוב לאלבום הקודם Revelation Time עם עוד להיט בלתי נשכח Three Blind Mice, שהפזמון שלו מאוד מזכיר את Be Alright מהשיר One Love של בוב מארלי. מארלי אף שיתף פעולה עם רומיאו ברחבי ג'מאייקה וספג השראה ליצור להיטים שהולכים איתנו עד היום.

ושוב בצעד וחצי קדימה לאלבום War Ina Babylon לשיר Uptown Babies Don't Cry, ובכל ביצוע משם, מראה למה האלבום הזה נחשב לאחד מאלבומי הרגאיי הגדולים בכל הזמנים.

זאנה רומיאו בתל אביב. צילום אורית פניני
זאנה רומיאו בתל אביב. צילום אורית פניני
זאנה רומיאו בתל אביב. צילום אורית פניני
זאנה רומיאו בתל אביב. צילום אורית פניני

ואם כבר מדברים על ילדים, אז עכשיו הבאה בתור במשפחה לעלות והיא הבת זאנה רומיאו. כמו אחיה, גם היא גנבה את ההצגה ברצף של 3 להיטים: Rate Rasta, Africa Is Calling ו-Brave Queen.

וכן, יש לה פוטנציאל אדיר. בניגוד לאחיה שממשיך עם רגאיי שורשי סטייל אבא ובוב מארלי, לזאנה יש תוכניות אחרות, בואו נגיד יותר לכיוון של לורן היל, בשילוב הרגאיי עם הRNB והשירה שלה עם כל הנשמה, בהחלט היא יכולה להיות טוענת לכתר.

מקס רומיאו חוזר לבמה, להמשיך מאיפה שהפסיק עם שיר הנושא War Inna Babylon מאותו אלבום אגדי כשהוא משלב תוך כדי הפזמון את Give Peace A Chance של ג'ון לנון.

הזכרתי שלל שירים מ-War Inna Babylon חוץ מה-ל ה י ט  ובה' הידיעה ובט' סופית, אבל הטוב שומרים בהחלט לסוף. אז מקס רומיאו אמר I'm Gonna Chase You All והאורקסטרה שלו ישר העיפה את כולם לחלל החיצון, כשניגנו את הלהיט האלמותי והגדול ביותר שלו Chase The Devil במיוחד בשורת הפזמון של Outta Space וכמה שהיה שווה לחכות ללהיט בעל פחות מ-3 דקות, כי הביצוע של מקס רומיאו, היה כמו יין משובח ישן וטוב.

הכי פצצת נוסטלגיה שיש. אח"כ הוא ציין שיש לו סינגל חדש בשבילנו, כשהשם שלו הוא משהו בג'יברישית, אבל כמובן שהוא צחק בשביל לתת לנו עוד משהו בלתי נשכח מהארסנל שלו, Time For Jah.

מתישהו כל החגיגה צריכה להסתיים ואחרי שציין שאחרי 56 שנים שהוא בטורים ברחבי העולם, הגיע הזמן לקחת הפסקה ואין משהו יותר מתאים מלסיים הופעה בעוד להיט אלמותי, My Way,  של פרנק סינאטרה אך ברוח הרגאיי.

היה נראה שזהו, הגיע הזמן לישון, כשהלהקה המשיכה לנגן את הסיומת של השיר בזמן שהוא ירד, אבל הקריאה להדרן הייתה מהארוכות שראיתי, כשהפרקשניסט המריץ את הקהל לקרוא לו חזרה.

ואחרי כ-3 דקות, הוא עלה שוב לבמה והחזיר אותנו לתחילת ה-70s עם Let The Power Fall, שיר מחאה נגד המפלגה הלאומנית בג'מייקה ששלטה בזמנו (ואף משם נאלץ לברוח לבריטניה), ולגרנד פינאלה הקפיץ ופינק את כולם עם עוד להיט ישן מאותה תקופה Jamiacan Ska שידוע יותר כ-Ska Ska Ska לתת טעם אחרון של הרגאיי השורשי, כשהוא מודה ואוהב את כולם ויורד מהבמה, לתת ללהקה לסיים את הפינאלה עד שמדליקים את השנדליר הידוע של המועדון.

אנשים יצאו סופר נרגשים מהמופע כי זו הייתה ההזדמנות האחרונה בהחלט לראות את אחד מהחלוצים האגדיים של הרגאיי בציון אבל גם מאוד שמחים כי כמה שהמוזיקה שלו עושה טוב על הלב ואין ספק, הוא אגדה מהלכת ושיבדל לחיים ארוכים.

אחרי שהביא את בשורת הרגאיי ברחבי העולם, השפיע בצורה אדירה על אומנים אחרים ידועים שלקחו את המוזיקה שלו צעד אחד קדימה (אפרופו One Step Forward) ועשה פה מצב-רוח טוב, אין ספק שמקס רומיאו הביא לארץ ציון רגאיון מהחלל החיצון.

לצידו של מקס רומיאו נגנו על הבמה הנגנים – ג'אן מייקל איבנז בכלי הקשה, מרי ג'וזף דומיניק בגיטרת בס, ג'אן פול שברל בטרומבון, חברייר בג' בגיטרה, אבונגי בלנגולה בתופים, אריק גולטיאר בסקסופון, דניאל אדלייד בקלידים, לינדה ריי – קולות, סנדרה אוג'גיר – בקולות.

אלי ואן רוק

אלי ואן רוק, נולד בשנת 1981, בתקופה שבה ז'אנר הרוק הפך להיות כחלק מהמיינסטרים. כפעוט הוא לא היה הולך לישון, אלא אם ההורים היו שמים ברדיו קונצרטים ברקע. בהמשך, נחשף יותר למוזיקה דרך התוכניות של הערוץ הראשון והקליפים המיתולוגיים של פיל קולינס ולהקת יס. ההתגלות לז'אנר הרוק הייתה בגיל 17 ומאז הוא חוקר אומנים ולהקות דרך אלבומים, כתבות, סרטים דוקומנטריים והיה כותב למגירה. באמצע שנות האלפיים נדבק בו חיידק ההופעות החיות, כשהסקורפיונס ופיל קולינס הופיעו לראשונה בישראל ומאז הוא הקפיד להיות נוכח בהופעות רוק של האומנים והלהקות שגדל עליהם, בארץ ובחו"ל ולכתוב על כך. ביום יום הוא הייטקיסט אך משנת 2015 הוא הפך גם לעורך ושדר רדיו. מ-2017 הוא מגיש בתחנת הרדיו "זה רוק" את התוכנית "המופע של ואן רוק", לצד פעילותו ככתב מוזיקה בבלוג.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא