יום הולדת יש רק פעם בשנה, אבל מומולדת 55 כמו שהיה הערב לדודי לוי בבארבי החדש, יש רק פעם בחיים, כשהחברים האגדיים מהמוזיקה הישראלית באו לפרגן בענק עם סטליסט חלומי, שאפילו בפסטיבלים לא מקבלים.
זה לא סתם ככה…דודי לוי היה אחראי לסאונד של הניינטיז המקומי ובדומה ללהיט שלו ״מושיקו״, הוא עבר בין כל הצמתים החשובים בתחנות של המוזיקה הישראלית. דודי הביא את ה״שוליים״ (נוער שוליים) אל המיינסטרים, עבר לעשות מסע באור כשדים, גילה על הדרך את הארנבות של ד״ר קספר, יצר לשרון חזיז את אחד מאלבומי הפופ המהפכניים והנועזים שהיו פה ועשה שת״פים עם דן תורן, ארז לב ארי, אהוד בנאי ואחרים שנכנסו לפנתיאון. ושכחתי עוד משהו… כמובן גם הלהיטים מקריירת הסולו, שנכנסו טוב טוב לראש וללב של כולנו.
ועכשיו זמן החברים
במהלך כל התקופה הכואבת והמשוגעת שאנחנו נמצאים בה עם מלחמת ״חרבות ברזל״, המופע של דודי לוי והחברים החזיר אותנו לימים הטובים של שנות ה-90 וגלי הנוסטלגיה הגיעו אחד אחרי השני, כבר מהשיר הראשון.
זה התחיל ברגוע עם הבלדה ״מישהו גדול״, כשהפעם הוא בדואט עם יסמין לוי, אחת הזמרות המיוחדות שיש לנו כאן, שבכל פעם כשהיא על הבמה, היא מצליחה להפתיע ולהדהים מחדש עם השירה שלה.
זה סוג של בלנדינג של השירה הקלאסית הספרדית עם שירת הרים של מוזיקת עולם, שלא רואים אצל כל זמרת והחוויה הזו משאירה טעם של עוד. כן…היא בהחלט תחזור לדואט נוסף בהמשך.
דודי לוי והתזמורת הקטנה, שכללה את עובד אפרת (בס), רועי שקד (תופים), שאול בסר (קלידים) ואביב שטיין (גיטרות), המשיכו ברצף מתקופת הסולו של לוי. בפתיחה של ״ללא כנפיים״, רואים ובעיקר שומעים איזה feel יש לו לגיטרה ובעדינות הוא יוצר סאונד חם, שהזכיר לי טיפה את הסולואים של מארק נופלר האגדי.
לשיר שבא אח״כ, ״הלהקה הקטנה מחולון״ שמספרת את הסיפור על איך הכל התחיל. הקליפ ל״להקה הקטנה מחולון״ מראה פוטג׳ים נדירים של ״נוער שוליים״, שבמשך שנתיים הצליחה לשגע מדינה שלמה עם להיטים בלתי נשכחים. החלק בו אילתר בוירטואוזיות את הסולו גיטרה ממחיש את מילות הפזמון:
״אותו הילד מנגן בחלום
אותה גיטרה לבנה בסלון
כולם שרים את הפזמון
של הלהקה הקטנה מחולון״.
התזמורת הקטנה המשיכה עם ״ער וחי״ ו״שכונה של איש אחד״, כשחלקי הסולו של הגיטרה, מראים שדודי לא רק גדל על תיסלם, אלא גם על מישהו נוסף וזהו אהוד בנאי האגדי.
אך לפני שנגיע אליו, היו עוד חברים מכובדים, שעלו לחגוג עם דודי במה אחד אחרי השני וזה הרגיש שזה יותר מסיבת הפתעה בשבילנו מאשר לדודי. המכובד הראשון שהתחיל את רכבת החברים אחרי יסמין לוי, היה ארז לב ארי ביחד עם דודי את ״מים״ ו״מה אעשה״ אותם הקדיש לב ארי לשובם של כל החטופים והחטופות ולשלומם של חיילי צה״ל שיחזרו הביתה בריאים ושלמים בגוף ובנפש.
קטעי הגיטרות שלהם השלימו אחד את השני בצורה קוסמית ולאלו שחשבו שזה רק יהיה בשני השירים הללו, צפויה להם הפתעה בהמשך.
ואם דיברתי על הפתעות, אז תוך כדי שדודי מכין את עצמו ללהיט הבא, שומעים מישהו מנגן במפוחית מתוך הטרסה של הבארבי החדש. כשהספוט-לייט היה עליו, מסתבר שזה היה לא אחר מאשר דן תורן, שעושה את דרכו לבמה תוך כדי שהוא נותן ברוק בסולו מפוחית לסיפתח לאחד הלהיטים האהובים שיצר דודי לוי, הלא זה נהג המונית המפורסם ״מושיקו״, שקיבל הפעם את אחד העיבודים המשוגעים שיש.
זה היה סוג של אנפלאגד כשדודי לוי מספר את הסיפור בתור מושיקו, שמדבר עם אשתו סימה במהלך המשמרת על שלומה ועניינים של זוגיות. תורן מצטרף אליו בגיטרה אקוסטית, מוסיף רגע קומי בתור קליינט תמהוני ונותן ברוק בעוד סולו מפוחית ואז, אאוט אוף דה בלו, שניהם מנגנים את הפזמון של להיט האייטיז ״Come On Eileen״ של Dexy’s Midnight Runners.
ובלי לבוא איתנו במשא ומתן, קיבל דן תורן את הבמה לבצע את להיט הענק שלו ״לבן על לבן״, כשהפעם היה תורו של דודי לוי, לתת ברוק עם סולו גיטרה וירטואוזי והיה כיף לראות, איך החברות הקרובה הזו מורגשת לא רק ברמת ה-BFF אלא גם מוזיקלית.
כפי ששמתם לב, בנוסף לחגיגות, היו גם במופע לא מעט רגעים אישיים ומרגשים. אחד מהם, היה השיר ״עולם דפוק״, אותו דודי לוי כתב והקדיש לאחיו הגדול על כמיהה וגעגועים, כשהסיפור נוגע לעניין משפחתי. ברגע אישי נוסף, הוא ביצע את השיר הראשון שלו שיצא כאומן סולו, ״מלאך״ מתוך אלבום הבכורה שלו, שיצא בשנת 1997.
ומשם דודי והחברים המשיכו במסיבת ההפתעה הגדולה, כשהפעם עלתה לבמה שרון חזיז, מי שהייתה זמרת השנה בזכות האלבום המהפכני ״קח אותי לשם״. זו הייתה פעם ראשונה שראיתי אותה בלייב, ו-וואלה, היא לא השתנתה. היא פשוט שרפה את הבמה עם השואו והכריזמה שלה, והקול…הקול נשאר בדיוק כמו שהוא והיה כיף לראות איך היא נהנתה מכל רגע מהביצוע של הלהיטים הגדולים ״השמיים של יוליה״ ו״קח אותי לשם״ מאותו אלבום אלמותי ותאמינו לי, שגם הקהל נהנה מאותו רגע נוסטלגי.
מעלים עוד זיכרונות מהעבר עם ביצוע יחיד של לוי ללהיט ״ענוג״ מימי נוער שוליים, ורגע לפני, הוא שיתף אותנו בסיפור המלא של אותה להקה קטנה מחולון ומה קרה מאז. כשהיה בן 13, הוא וחברים מהבית ספר העריצו מאוד את להקת תיסלם ורצו לעשות עם זה משהו. אז הם נפגשו אחרי הלימודים במטרה להקים להקה, ומטרת הישיבה הייתה מי עושה מה. בגלל שלדודי הייתה גיטרה אקוסטית ישנה בבית, הוחלט שהוא יהיה הגיטריסט ולגבי מי יקבל את הבס, החבורה שיכנעה את אחד החברים, שעם גיטרה בס אפשר לנגן את הריף של Smoke On The Water״״ של דיפ פרפל. כל אחד מהחבר׳ה הלך לבקש מההורים שלו את אותו כלי הנגינה ושנתיים אח״כ, הם הופיעו במסיבות פורים בתיכונים, שאח״כ תהפוך ל״נוער שוליים״ והשאר היסטוריה. כפי שאמר דודי, זה רק מראה כמה כוח יש לחלומות של ילדים.
עוד מוזיקאית נהדרת מאותה תקופה, שבאה לכבד אותנו בנוכחותה, היא טל גורדון, היא ודודי עשו ביצוע סוחף ומרגש ל-״כמו שיורד גשם״, הלהיט מאלבום הבכורה שלה ״מסכות״, (שהופק ע״י ברי סחרוף). ואם כבר הכי מרגש ומה שמתאים לרוח התקופה הנוכחית, זה שדודי לוי שיתף אותנו בתחושות שלו כשהוא במשך חודשיים לא הפסיק להופיע בפני המפונים מהדרום, שזה נתן לו המון לא פחות מהרגע שנתן להם כדי לעודד את רוחם (גם אם זה במקצת), ולפני חודש וקצת הוא הגיע לקיבוץ בארי והופיע שם במועדון ״החבר״ וביצע את השיר ״נחזיר את השמש״. השיר הזה, הוא השיר היחיד שכתב לוי מאז אותה שבת שחורה ומול אנשי הקיבוץ שהגיעו להופעה הוא ביצע אותו כשיש שורה שאומרת – ״זה קרה כשהילדים שכבו עם הדובי במיטה״.
לוי שיתף שהוא הרגיש שזה היה מעין רגע תנ״כי, כאילו הוא הולך על אדמה קדושה והשיר המדהים הזה, לא השאירה עין יבשה בקהל וזה היה ללא ספק הרגע המרגש של הערב.
הוייב התנ״כי המשיך עם ״תפילה חילונית״ בו דודי לוי עשה עוד שיתוף פעולה מהמם עם יסמין לוי ובמיוחד בימים כאלו, המסר החשוב עובר בבית האחרון – ״הלוואי שיהיה כבוד למילים, לצלילים, לשבילים, לתפילות, לתפילין, הלוואי שיהיה שיוויון בין גברים, נשים, וילדים, ערבים ויהודים, הלוואי שלא נדע ימים לא טובים, הלואי שנדע לאהוב גם ימים רגילים.״
משם דודי לוי המשיך במסיבת ההפתעה ולגרום לקהל לשכוח לרגע מהצרות, כשלקח אותנו למסע אל עבר ״אור כשדים״, כשהפעם מצטרף רונן בן טל לעשות קצת מסיבה קופצנית עם הלהיטים הגדולים של הלהקה האלמותית, ״מת הבית״ ו״אחד מול אחד״.
המסיבה ממשיכה עם להיט הענק של דודי, הלא הוא ״דוד״ (עם intro קצר של ״אם ארצה״), בו כל הקהל הצטרף לאותה בלדה שנכנסה ללב של כולנו כבר 20 שנה.
ואז מגיע רגע השיא, הנוסטלגיה במלואה. ארז לב ארי עולה ראשון לבמה ומיד אחריו עולה לאחד מגדולי הרוק הישראלי, אהוד בנאי, להצטרף אל דודי לוי ולבצע כולם ביחד את ״עיר מקלט״. השילוב הנדיר של השלישייה הביא ביצוע מדהים ויוצא דופן לאותו להיט ענק של אהוד בנאי והפליטים, כשהם משלימים אחד את השני את השלישי בשירה ובגיטרות. היה נראה שברגע מעמד הר סיני שכשזה, עד כמה דודי לוי וארז לב ארי, היו נרגשים מהמעמד, כשהמורה הרוחני שלהם, ניגן את החלק שלו בסולו.
על הדרך, אהוד בנאי גם סגר מעגל בביצוע של ״יוצא לאור״ בו השתתפו דודי לוי ורועי שקד בהקלטות, לא לפני שהוא בירך את לוי בברכת ״חמסה חמסה״. לבסוף, בנאי ולוי נתנו קינוח נהדר עם ״כל הזמן שבעולם״ וזה היה הראשון בסדרת הקינוחים.
כי מה שבא בהדרן היה באמת שווה לחכות לו! וזהו נוער שוליים!
יש את דודי לוי, את עובד אפרת שהפיק את האלבומים של החבר׳ה וסוגר שוב מעגל ואת מיכאל בן-דוד, שכבש לפני שנתיים את גמר X-Factor והיה נציג ישראל לאירוויזיון 2022. אמנם מיקיאגי חסר, אבל בן-דוד נכנס בריחוף ובקלילות לנעליים שלו ומבצע את הרפרטואר של נוער שוליים, כאילו הוא היה בלהקה מהיום הראשון. זה התחיל ב״אמסטרדם״ ועוד לפני שמספיקים להגיד ״ג׳ק רובינסון״, הם ישר מפגיזים ומקפיצים את כולם עם ״ציירי לך שפם״. השיר האחרון שביצעו הנערים מהשוליים היה ״לך איתה״, הקאבר הבלתי נשכח שעשו לשיר של קובי רכט וקובי אשרת וביצעה במקור הזמרת אילנה רובינא. הפעם הצטרפה זמרת אחרת אל מיכאל בן-דוד, טל גורדון, שביחד ראו כמה כימיה ווייב מחשמל יש ביניהם.
כולם ביחד
ולגראנד פינאלה, דודי לוי מוביל אותנו לעוד רגע תנ״כי קדוש שהפעם זה מיוחס לתהילים למילותיו של דוד המלך ״מי האיש (החפץ חיים)״ ולוי מוסיף שבמעט מילים, דוד המלך מצליח לעשות את ההבדל בינינו לבין בני המוות, שלא נלך לשום מקום ונתעקש על להיות ביחד. אל הבמה הצטרפו אהוד בנאי, ארז לב ארי, רונן בן טל וטל גורדון לבצע ביחד עם שאר חברי הלהקה של לוי, את השיר שמציין בכמה מילים פשוטות, מה היא המשמעות האמיתית של להיות יהודי:
״מי האיש החפץ חיים,
אוהב ימים
אוהב ימים לראות טוב.
נצור לשונך מרע
ושפתיך מדבר מירמה
סור מרע, עשה טוב
בקש שלום ורדפהו.״
מה אפשר להוסיף לכל הכתוב לעיל לסיום?
במשך שעתיים ו-45 דקות, חווינו מסיבת יום הולדת נוסטלגית, מלאה בלהיטים, שיתופי פעולה נדירים, ביצועים וירטואוזיים ורגעים מרגשים, שמדגישים את הביחד שאנחנו כ״כ צריכים בימים אלו. בערב הזה, דודי לוי הצליח לעודד את רוחנו ולתת מופע בלתי נשכח שנותן טעם של עוד לגבי היום הולדת ה-56 שלו. וכל מה שאפשר להגיד חזרה לדודי לוי זה המון מזל טוב, ״חמסה חמסה״ והאנרגיות של דודי לוי הראו שבאמת 55 זה ה-25 החדש!
ועכשיו לווידאו, תנו מבט
