אין ספק שבתחום התרבות והפסטיבלים ירושלים לוקחת את תל אביב בהליכה עם ידיים קשורות, הפעם התמקדנו בסיור ביום הפתיחה של פסטיבל אאוטליין לאיור ומילים, עשר תערוכות מרתקות, מיוחדות, איכותיות ומלאות בעושר דמיון ויצירה בניהולה האמנותי של המאיירת והאוצרת נועה קלנר, מדובר במיזם שהנו שיתוף פעולה של עיריית ירושלים וקהילת המאיירים בעיר.
אין זו הפעם הראשונה שאנחנו מגיעים לסיור בפסטיבל השנתי, השנה הוא עמד בסימן הפעילות תוך כדי שמירת צעדי בטיחות בעקבות מגיפת נגיף הקורונה, עניין שהוביל להתמקדות בקבוצות קטנות (קפסולות בשפתם..) אתגר מיוחד בהתמודדות מול המתחם הציבורי שהינו חלק בלתי נפרד ממהות הפסטיבל והרבה מדידות חום, בקבוקי אלכוג'ל ומסכות חד פעמיות…
את הביקור בפסטיבל פתחנו עם ביקור במרכז "ביתא" לאמנות הממוקם בבתי סיידוף בו הוצגה תערוכת איורים בטייטל "קרוסלה" כנושא פשטני וגם כרעיון מופשט, חומרים, תצורות ורעיונות שונים המלווים את המושג קרוסלה ביום יום ובדמיון. לצד תערוכה זו נטלו חלק גם חלונות החנויות שטרם הושכרו במתחם ושימוש כמסגרת ליצירות של אמני רחוב, אף הם תחת הרעיונות – מעבר, קשור בחוט, מקום לחלוק, כאשר שיאו של המיצג במרחב הציבורי היה כרזות טקסט לצד כרזות איורים מלווים על גבי תחנת הרכבת הקלה ברחוב יפו בירושלים, תצורות המדברות בינן לבין עצמן ובמקביל עם הסביבה והקהילה.
המשכו של הביקור כלל כניסה למתחם מוזיאון הטבע השוכן בבניין ארמני ישן מתקופת העות'מנים שהכיל אף הוא מפר תערוכות במקביל – "לילה לילה" , "I AM OK ", "מרחב פנימי" ו"בחוץ" כאשר הראשונה המוקדשת לאיורים בעקבות שירי ערש מאת המשוררת והסופרת לאה גולדברג הייתה האהובה עלי בזכות הדי.אנ.אי הנרטיבי המושרש בי כמו בהרבה שגדלו על סיפוריה ושיריה של גולדברג. כך גם בדילוג קליל התערוכה " קונצי ובובי עושות תערוכה" שמצויה בבית הנסן (בית החולים של המצורעים שהוסב למוזיאון חי ותוסס) שכללה איורים של בתיה קולטון ורותו מודן בהשראת ספרות ילדים מקורית בעברית ומתורגמת. אין ספק שילדים תמיד יגנבו את ההצגה לא כל שכן איורים המיועדים עבורם, התמימות, הדמיון והחיוניות החפים מכל משקעים ובמיוחד מעוררי קולטני הזיכרון עושים עבור המתבונן את העבודה.
גם הפן הדיגיטלי לא נעלם משלל התערוכות, החל מאנימציות בוי-ארט המוקרנות מתוך קופסאות עץ בחצר מוזיאון הטבע ועד מתחם RV בו צופים באנימציות המוצבות במקום באמצעות אפליקציה ייחודית בסמאטרפון. בכלל התוכנית היא להנגיש את כלל התערוכות לדיגיטל תוך כדי הימיםה קרובים ובהמשך כדי להנגישם גם למי שאינו יכול להגיע פיזית. וזו ההזדמנות לתת צ'פחה נחמדה על כתף עיריית ירושלים המנגישה את מתחמי התרבות ללא תשלום לקהל הרחב בימים אלו. תודה.
שיאו של ערב הפתיחה היה כמובן באירוע שאינו נגיש לקהל הרחב באופן פיזי, בפטיו שבבית הנסן עוצבה במה והוצב ציוד על מנת לקיים מופע בן שעתיים של הטריו Tatran הכולל את תמוז דקל, אופיר בנימינוב ודן מאיו היוצרים כור היתוך לשלל סגנונות באופן מופשט ופסיכדלי ולהם קהל אוהדים ההולך אחריהם לכל מקום.
המופע החי שודר בשידור ישיר ברשת במשך שעתיים. המופע מתקיים בשיתוף פעולה עם המאיירים Shahaf Ram, Merav Shacham, and Tant אשר איוריהם מוצגים בו זמנית על גבי השידור ויוצרים ויז'ואל בלתי נשכח.
.
