יום שלישי, אוגוסט 25, 2026

המחזמר ג'נטלי – לבן מול שחור

תיאטרון חיפה נוחת בתל אביב עם הצגת המחזמר החדש פרי עטה של שירי נדב – נאור – "ג'נטלי", המגלם בחובו מספר סיפורי חיים של מהגרים מהיבשת השחורה בישראל, מציף את ההתייחסות הציבורית והממסדית להמצאותם בארץ, בירוקרטיה, מדיניות, התקרנפות ועוד שלל מושגים שצומחים מתוך גזע הסיפור.

צמד מהגרי עבודה מניגריה, או בעצם מדובר בפליטי מלחמה, מלאקאי ג'נטלי המגולם על ידי גילי יאלו – (זמר, יוצר, שחקן שבשנים האחרונות מקיים הופעות ברחבי העולם) כמוזיקאי המתפרנס מהופעות ברחוב, אשתו מרים ג'נטלי המגולמת על ידי אסתר רדא – (שחקנית, זמרת, יוצרת, אף היא מופיעה ברחבי העולם, הוציאה מספר אלבומים ומתמקדת לאחרונה בהחייאת שירת הבלוז הנשית המיתולוגית של ראשית המאה שעברה וגם אשתו לשעבר של גילי) עובדת כעוזרת בית בביתו של ישראלי, לבן, עשיר ודמות ציבורית מוכרת בשם מיכאל פריד המגולם על ידי ירון ברובינסקי (שחקן תאטרון וטלויזיה, מנחה, במאי ועוד…).

ההצגה נפתחת במפגש בין מרים המטיילת עם עגלת תינוקה שצבע עורו לבן לבין צמד שוטרים שאינם העפרונות הכי מחודדים בקלמר בלשון המעטה, מפגש שמסתיים בכליאתה של אסתר במעצר ואיום להעביר את התינוק למשמורת ממסדית.

ג'נטלי המחזמר. צילום יוסי צבקר
ג'נטלי המחזמר. צילום יוסי צבקר

מכאן העלילה מתפתחת במספר כיוונים ומקומות כאשר לאורכה נשזרים קטעי שירה וריקוד בביצועם של גילי יאלו וקבוצת הרקדנים ושחקני המשנה במחזמר הכוללת את אושי מסלה, דניאל ואחיה מתן און ימי, רודי ביינסין, טופז אבדנג, איבוריאן אליזה אקוונדו וצביקה היזיקיאס, כולם אמנים מוכרים בתחומי המשחק, הריקוד והמוזיקה, רובם בני העדה האתיופית והשאר נולדו עם עור שחור (או עור כהה כדי להיות פוליטיקלי קורקט…).

ג'נטלי המחזמר. צילום יוסי צבקר
ג'נטלי המחזמר. צילום יוסי צבקר
ג'נטלי המחזמר. צילום יוסי צבקר
ג'נטלי המחזמר. צילום יוסי צבקר
ג'נטלי המחזמר. צילום יוסי צבקר
ג'נטלי המחזמר. צילום יוסי צבקר

את אחד עשר השירים השזורים במחזמר כתב שאנן סטריט מלהקת הדג נחש כאשר על הלחנים השואבים את השראתם ממקצבים ומוזיקה שחורה, הן אפריקאית והן גוספל או אר אנ' בי טהור אמון אמיר לקנר שהפיק אותם יחד עם דודודש קלמס, אף הוא מלהקת הדג נחש.

ג'נטלי המחזמר. צילום יוסי צבקר
ג'נטלי המחזמר. צילום יוסי צבקר
ג'נטלי המחזמר. צילום יוסי צבקר
ג'נטלי המחזמר. צילום יוסי צבקר

בפן התיאטרלי אמונים, לצידה של המחזאית שירי נדב – נאור הבמאי משה נאור, עוזרתו יעל גולדברג, הכוריאוגרף תום אפלבאום, מעצב התלבושות יובל כספין ועוד שורת אנשים נוספים שקצרה היריעה מלהזכיר את כולם כאן.

המחזמר, למרות שמבחינה ויזואלית הוא  מוגש בהפקה הדוקה ומינימליסטית מיטיב לחבר את הצופים לעלילה, לאווירה, למסרים ולתחושת האשם של החברה הלבנה מול העוול שנעשה על בסיס יומי לקהיליית מהגרי העבודה בנימוקים שונים ומשונים.

ג'נטלי המחזמר. צילום יוסי צבקר
ג'נטלי המחזמר. צילום יוסי צבקר
ג'נטלי המחזמר. צילום יוסי צבקר
ג'נטלי המחזמר. צילום יוסי צבקר

מן הראוי שההצגה תיערך בפני קהל שיכלול  כמה פוליטיקאים מובילי דעה, פקידי ממשל בכירים החל מממלא מקום המפכ"ל וסגל קציניו הבכיר, שר הפנים ואנשי משרדו הקובעים מדיניות ועוד כמה פונקציות שעל כתפיהן מונחת האחריות להתנהלות היומיומית במדינת ישראל.

כי בעצם, מעבר לרגעי השמחה, הריקוד, השירה והתלבושות הססגוניות, המחזמר ג'נטלי הוא כתב אישום חברתי.

לכו לראות, שלבו לכם טיול בחיפה, הביקור של המחזמר בתל אביב הסתיים לתקופה הקרובה.

 

 

הכי חדשים

דולי פרטון הלכה לעולמה: הקול, השירים והלב הגדול

דולי פרטון, מאגדות מוזיקת הקאנטרי ומהיוצרות החשובות באמריקה, הלכה היום לעולמה. היא מתה בנאשוויל בגיל 80, ומשפחתה...

מאור אשכנזי אורז את הכאב ופותח דלת לחיים חדשים

לפעמים ישנם רגעים שאתה מקבל אגרוף בבית החזה למשמע מילות שיר שהמלודיה שלו נעימה וסוחפת. כך הרגשתי...

שרית חדד פותחת את הלב: „שירת חיי” מוקדש לבתה שירה

שרית חדד התרגלה לעמוד מול אולמות מלאים ולהפוך כל במה לחגיגה. אולם באלבומה החדש היא מבקשת דווקא...

בין האיילה לזאב: אושי מסלה שרה על הפגיעה ועל הדרך חזרה ללב

אשרת"אושי" מסלה פותחת את "איילה" כאגדה תמימה, ואז מכניסה לתוכה את הזאב. הוא מתקרב כדי לטרוף, והאיילה רק...

אפיק דוארי לא ראתה את השמש, אבל נשארה לחפש את האור

אפיק דוארי משחררת את „לא ראיתי את השמש”, מתוך ה־EP המתקרב „חול”. השיר מתבונן בדיכאון דרך עיניה...

ראשון לציון פותחת את הסוכה והופכת לבמה אחת גדולה

פסטיבל ראשון לציון חוזר זו השנה ה- 38, בחול המועד סוכות ופורש את חגיגותיו ברחבי העיר. השנה...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

נותנים גב ליונתן אלטר

יש מוזיקאים שפוגשים שוב ושוב, כמעט בלי לשים לב. הם מחליפים הרכבים ובמות, אבל שומרים על נוכחות...

פסטיבל מספרי סיפורים -הסיפור הישראלי פוגש את הפסקול המקומי

פסטיבל מספרי סיפורים חוזר השנה בפעם השלושים ושלושה לתיאטרון גבעתיים. יוסי אלפי ממשיך להוביל את המפעל התרבותי...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא