דיווח מהשטח

חוזרים לבמה – סינרגיה בדרך לאלבום חדש

חברי להקת סינרגיה חגגו אמש במועדון התאטרון מעין קמבק לפעילות יותר נמרצת כשהם עטופים במאות מעריצים ומעריצות שמלאו את המועדון והצטרפו אליהם לשירת המנוני הרוק שכבר הפכו לקלאסיקות של ילדי שנות התשעים. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל, עין נוספת על העדשה – שילי אראל.

סינרגיה, חשמל אקוסטי בתאטרון. צילום יובל ושילי אראל
סינרגיה, חשמל אקוסטי בתאטרון. צילום יובל ושילי אראל

כשהם פוסעים לאורך ה- CatWalk שנמתח מהבמה למרכז המועדון הרעיפו רון הופמן, רועי גפן וחברי להקת סינרגיה את מיטב שיריהם יחד עם קהל המעריצים.

סינרגיה, לשרוף את המועדון. צילום יובל ושילי אראל
סינרגיה, לשרוף את המועדון. צילום יובל ושילי אראל

הלהקה שלטעמי האישי נעה במסלול מוזיקלי בין הבלדות של להקת סקורפיונס הגרמנית לבין השירים הנמתחים ועולים של תום פטרובר וזוגתו אורית מלהקת היהודים, הספיקה לשחרר במהלך שנות פעילותה ארבעה אלבומי אולפן לצד אלבום נוסף המשותף עם רמי קליינשטיין הכולל את להיטיהם בגרסאות סמי אקוסטיות.

פרסומת
רון הופמן, יוצר בלדות רוק. צילום יובל ושילי אראל
רון הופמן, יוצר בלדות רוק. צילום יובל ושילי אראל

בימים אלו כאשר הרוק הקלאסי הולך ונותר מאחור אל מול שלל הסגנונות, ההתפתחויות המוזיקליות שעולם הדיגיטל מציב כאתגרים למוזיקאים, מהווים חברי הלהקה סוג של זיכרון מנצח לימים ותקופות שרק יוצרים ערגה מלנכולית ורגשית אליהם.

רועי גםן, מיצר חשמל. צילום יובל ושילי אראל
רועי גםן, מיצר חשמל. צילום יובל ושילי אראל

מי שהחלו את דרכם דווקא באולפן תוכניתו המיתולוגית של אחד מחברי הצוות בבלוג, הלו הוא השדרן והעורך המיתולוגי טוני פיין, שנבצר ממנו להקדים ולהגיע למופע בתור הסנדק הבלתי רשמי שלהם, הציגו אמש, לאחר עשור בו לא ממש נשמעו, מגמת כוונות לחזור ולשמר את הקשר עם קהל המעריצים שנותר נאמן גם בזמנים שהלהקה ללא ממש בשיא פעילותה.

הקהל הוא חלק מהמופע, סינרגיה. צילום יובל ושילי אראל
הקהל הוא חלק מהמופע, סינרגיה. צילום יובל ושילי אראל

אין ספק כי רון הופמן וחברי ההרכב הציגו אמש תצוגת תכלית מהוקצעת ומלוטשת אך יחד עם זאת מלאת ברגש שהוכיח כי הרוקנרול הישן לא מת. הוא עדיין חי ואפילו מנסה לבעוט.

פרסומת

וידאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: