אלבומם החדש, השלישי במספר של שלושת הנגנים יוצרים, תמוז דקל, אופיר בנימינוב ודן מאיו המוכרים לקהל הרחב בטייטל Tatran הוא מעין המשכו של האלבום הקודם, הראשון "Shvat" שיצא ארבע שנים מוקדם יותר. האלבום "Forsee" או בתרגום שמו לעברית – חזיון, צפייה לעתיד, אפילו נבואה, היכולת לראות מראש את מצב הדברים, בין אם על סמך נתונים קיימים ובין אם בזכות יכולת נבואית מושרשת, הנו מעין דיפלומה של מכון תקנים איכותי וקפדן הקובע במפורש כי הפיוז'ן של השלישייה הזו הוא יצירה טהורה, מהודקת ועשירה.
למרות שאין שימוש במיתרי קול, שירות או מלמולים ביצירות שבאלבום, טאטרן הם כור היתוך פעיל המצליח לצקת יחדיו שלל סגנונות והשפעות מוזיקליות המגיעות מתחום הג'אז, הפוסט רוק הדכאוני והשחור, האוונט גארד הנסיוני והאינדי האלטרנטיבי העכשווי לכדי תבשיל או בעצם ארוחה מהודקת ונכונה באחת עשרה מנות.
האלבום הנפתח ביצירה המתגנדרת בטייטל "Panta Rhei" הוא מעין זרימת רוחות אלקטרוניות המבשרות את ההמשך, בבחינת פתיח היושב על יסודות עמוקים ועתיקים המגיעים מיוון בעת העתיקה, באשר שם הקטע שפרושו "הכל זורם", מתייחס להגותו של הפילוסוף היווני היראקליטוס שאמר פעם "אף אדם לא צעד בתוך אותו הנהר פעמיים, מכיוון שזה אינו אותו הנהר ואינו אותו האדם".
עם אמירה נוקבת וחכמה שכזו מוצאים שלושת היוצרים של טאטרן את הפתח או השער דרכו הם מזמינים ומכנסים את המאזין לצלול אל תוך החוויה העכשווית שלהם.
מכאן ממשיכים חברי ההרכב ברצועה השניה, קטע הנושא של האלבום "Forsee" במעין נעימה מלודית המזכירה במעט השפעות מ"אווז השלג" של להקת כאמל. מנסים לפתות את המאזין ולטשטש את התודעה שלו מול הסביבה, לשקוע במעין אופוריה של צלילים רכים.
הקטע השלישי כבר חוזר היישר אל מוטיבים מוכרים פחות או יותר מהאלבום הראשון, אקורדים הנשברים חזור ושוב בלוויית ביט ומקצב רפטטיבי – "Filtered Thoughts".
הקטע הרביעי באלבום חוזר היישר לעולם הג'אז הטהור פחות או יותר ומשווה גוון חדש לאמירה פיוז'ן, "Arba" או בפשטות "ארבע".
הקטע החמישי, ממש החציון באלבום כבר לוקח את המאזין למחוזות של פרוגרסיב רוק מזוקק הן מבחינת המבנים המוזיקלים המורכבים והן מבחינת צבעי הצלילים והחזרה על המוטיבים.
וזהו, אין לי שום כוונה להגיש כאן עבודת גמר או ביקורת מפורטת יותר מידי, אני סבור שהבהרתי כי השלושה הללו לא מתעסקים בשטויות כמו להיטי פופ חד זמניים, ומחברים את החלומות המוזיקלים שלהם לתודעה גבוהה יותר ואינטלקטואלית יותר מהממוצע בימינו אלו. אני סבור שדי במידע זה כדי לסקרן ולעורר את התשוקה להאזין לאלבום במלואו, הנה כאן.
בעצם, על ההצלחה של טאטרן אין צורך להכביר מילים, ובשנה האחרונה הם בכלל פעלו מתחת לרדאר של התקשורת, לא היו זקוקים לה כלל, המוניטין עשה את שלו. כבר מהפעם הראשונה שחוויתי הופעה שלהם שהיתה עמוסה בקהל אשר הגיע מכל רחבי הארץ, מהצפון ועד הנקודה הכי דרומית, נערים בפלאנל משובץ וסנדלים ת"נכיות או חובבי פיוז'ן באשר הם מלאו את המועדונים בהם הם הופיעו, מאז ועד עתה, די רחוק מהעט המושחזת של מבקרי המוזיקה.
ואמש הם הוכתרו שוב כמופע סולד אאוט במועדון בארבי שם נחגג באופן רשמי עניין השקת האלבום, הנה כמה תמונות ששלומי פינטו טרח והביא עד לכאן, על התאורה ליאור מייטל. תודה
