דיווח מהשטח

לאן נעלמו הערסים?

אירוע #37 בליין ערס פואטיקה, משוררות ומשוררים, יהודה קיסר וחיים אוליאל עם להקת שפתיים, מוצ"ש, 26.08.2017, תדר, בית רומנו, נכח תיעד ומחא כף – יובל אראל.

עדי קיסר, המזרחית שאתם כבר מכירים. צילום: יובל אראל

האמת, לא מצאתי אמש אפילו ערס אחד, לרפואה, שלא לדבר על פריחות, בכל אופן לא כאלו המתויגים בסטיגמה של המושג, חסרי תרבות, בני תשחורת, קולניים, חסרי נימוס ודרך ארץ, או כפי שהוגדר פה ושם בממסד – אדם בעל אופי עברייני, חזות חיצונית מצועצעת, ולשון עילגת. כמות כזו של משוררות ומשוררים מכל רחבי הארץ, לא דרכה באף ערב משוררים אי פעם…

אמש חזרו עדי קיסר וחן אלמלח להשיק את ליין "ערס פואטיקה" בפעם השלושים ושבע, כאשר המיקום שנבחר – תדר בבית רומנו, נחשב כמקום הכי חם בתל אביב, ולא רק בגלל מזג האוויר והלחות הגבוהה, אלא בקטע התרבותי אורבני בכלל, ועל כך כבר הרחבתי לא פעם.

פרסומת

חלפו כבר עשרים ערבים שכאלו מאז המפגש האחרון שלי עם החבורה הזו, זה היה פחות או יותר באותה תקופה – קיץ, לפני כשלוש שנים. חשבתי לעצמי כי הגיעה העת לטעום שוב מהטעמים והניחוחות של "אכלו לי שתו לי"…

יהודה קיסר, הגיטרה של המזרחית. צילום: יובל אראל

אחרי תקלוט מזרחי ערבי של חן אלמלח עלו בזה אחר זו שורה ארוכה של משוררות ומשוררים שהגיעו מרחבי הארץ ובידיהם שירה, כזו הנוגעת בשאלות ותהיות רבות, מחאות, מגוון נושאים, זהות, מגדרית, עדתית, גזעית,  הכל בזווית מאוד אישית, מבט כלפי חוץ ומבט כלפי פנים, איש ואישה לפי קו מחשבתם. ואלו הם\ן: עדי קיסר, אלה גרינבאום, ישראל דדון, גל יונגמן, חנה וזאנה גרינולד, תהילה חכימי, סהר עדס, סיון שיקנאג'י, לירון אוחיון, איאת אבו שמיס, מרסל מוסרי, עטר מיינר, אלון בר, מוחמד מוגרבי, אלמוג בהר, נטע ויינר, אריק אבר. בין לבין התארח יהודה קיסר שביצע כמה נעימות מוכרות לשורת להיטים שיש לו חלק מכובד ביצירתם בריף הגיטרה הכל כך מוכרת שלו.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אז עם כל הכבוד ליהודה, הקיסר, ויש כבוד, האירוע המרכזי שלשמו התכנסנו בערב חגיגי לח ומיוזע זה, היה המופע של חיים אוליאל ולהקת שפתיים המתחדשת. אוליאל, מי שאחראי על שיבוצו של המושג והמילה "צהלולים" בשפה העברית, הוא הנחשון שלפני המחנה בתחום המוזיקה האתנית המרוקאית, אוליאל הקים בשנת 1985 את להקת שפתיים, חלוצת המוזיקה בעירו שדרות ולה חלק מכובד בהשפעה על הקו המוסיקלי של טיפקס (קובי אוז היה חבר תקופה מסוימת בשפתיים) ואף על כנסיית השכל, אוליאל אחראי בין היתר ליצירת להיטים מתוך לחנים ופזמונים מסורתיים צפון אפריקאים והפיכתם להמנונים של ממש.

פרסומת

מצגת זאת דורשת JavaScript.

להקת שפתיים המקורית אמנם כבר איננה קיימת מזה קרוב לשלושים שנה, אך הרכבו הנוכחי של אוליאל הקרוי אף הוא שפתיים מהווה המעטפת הנכונה להמשך ביצועי שיריו האהובים על קהלים רבים. כך היה אמש עת אוליאל ונגניו עלו לבמה והרימו במשך יותר משעה את חצר בית רומנו עם מיטב להיטי שפתיים וכמה ביצועי מחווה לראשוני הזמר והפזמון המזרחי.

אירוע ערס פואטיקה קודמים שתועדו בבלוג – אחתשתייםשלוש, ארבע

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהאירוע

וידאו

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: