המסע למזרח התיכון

בעקבות צלילי המזרח, הבלוג של יובל אראל פותח סופשבוע מזרחי, מופע בין ערביים עם אביהו מדינה, פתיחת עונת הסתו\חורף בנווה שכטר – שי צברי מארח את קרולינה, חפלתדר עם צביה אברבנאל וזהבה בן, קפה עם גיברלטר וערספואטיקה, חמישי עד שבת. קולות, מראות, והרבה חפירות  – יובל אראל.

אזהרה – פוסט זה עוסק בזמר ומוזיקה ימתיכונית! פוסט זה מכיל חפירות שרק הבלוג יודע לחפור! כך התחלתי את סופשבוע המזרחי שלי, בנסיון להתאוורר קמעה (מילה יפה) מהאינדי שמינדי והפוסט פאנק, נטשתי את הדג הממולא, הכבד הקצוץ וכוס הבורשט, פתחתי את בוקר יום חמישי בביקור בחנותם של האחים ראובני מול השוק בשכונת התקווה, בין מאות הדיסקים הנערמים על המדפים בחנות ניכסתי לעצמי (בתשלום כמובן) שני עותקים מאלבומיה התימניים של צביה אברבנאל, צביה, ילידת 1940 (!) חזרה לאחרונה לתודעה של הקהל הצעיר לאחר שתקליטון עם שניים משיריה הופץ בהוצאה מחודשת בצמוד לספר מחקר מקיף שערכה אודות יהדות תימן, צביה אמורה להופיע ביום שישי (בהמשך הכתבה…)  בחפלתדר בבית רומנו בשעות הצהריים, הייתה זו הזדמנות לקדם תרופה להופעה וללמוד בהרחבה אודות יצירתה, אז שמח וטוב לב עם אלבומי שירים תימניים המשכתי את המסלול המזרחי שלי.

המסלול לקח אותי לחצר בניין מטה המשטרה ביפו, שם לפני כמאה שנים עמדה חווה חקלאית – "חצרות ורשא" של יהודי טוב שרכש אותה מאחד הטמפלרים שהשתכנו על הגבעה הסמוכה, באזור בין נווה צדק לקולוניה האמריקאית ביפו, בחצר הזו נכונה לי הפתעה, לאחר מזנון גבינות, דגים ויין, כל הנאומים הדי משעממים, התקיים מופע בין ערביים של לא פחות מאשר אביהו מדינה, זה המלחין והיוצר, הזועק עד היום את זעקת הקיפוח של הזמר המזרחי, ימתיכוני, אביהו, שהיה מעין מנטור לזוהר ארגוב המנוח, מי שנחשב כאחד מגדולי המבצעים בזמר המזרחי בימיו הראשונות ובנסיונות הפריצה מהגטו העדתי, מהקסטות של התחנה המרכזית אל הפליי ליסט המיוחל, ביצע בפני הקהל בחצר שלל משיריו, מופע שהוביל אף לריקודים. כמופתע אמיתי שלפתי את הסמארטפון שלא אכזב הפעם…

בתזמון מדוייק המופע הסתיים רבע שעה לפני הרגע בו הייתי אמור להתייצב בשערי נווה שכטר, מבנה משוחזר מימי הטמפלרים, הניצב על גבול נווה צדק ורחוב אילת, המהווה מרכז יהודי רוחני המחבר בין אמנות ומחשבה יהודית, מקום בו אמור להתקיים מופע משותף וחגיגי של שי צברי וקרולינה, בלי להרחיב יותר מידי, בזמן הנכון וברגע המתאים כבר הייתי ישוב בשורה הראשונה על הכסא המרכזי אל מול הבמה כאשר שי צברי (אדומי שפתות, אהובה עוזרי) אחד המבצעים המוכשרים שיש כאן בסצנה האתנית האיכותית (ואינני מתייחס לדאנס המזרחי\דיסקו ימתיכוני) פתח את מופעו באחד מלילות שלהי הקיץ בואכה הסתיו מלווה בנגנים – ניר מנצור – תופים, שחם אוחנה – בס, אסף תלמודי – קלידים, גרשון ווייסרפירר – עוד חשמלי וחצוצרה אל מול קהל של כמה מאות שהצטופפו בחצר הבית לאחר שטרחו והזמינו מקומות במופע שהיה חינמי. צברי משלב שירים אותם נוהג לבצע, מכל אותם פרוייקטים בהם הוא נוטל חלק ואף הכביר במילים טובות על אהובה עוזרי שרק לפני ימים ספורים התארח במופע השקת אלבומה  בו הוא אחד המבצעים.

בחלקו השני של המופע הצטרפה קרולינה, שחזרה אחרי חופשת לידה למרכז הבמה בשרשרת עם כמה מלהיטיה הוותיקים והחדשים – צל עץ תמר שקיבל את פרסומו בפיו של זהר ארגוב, בכלל קרולינה נטתה לכיוון התימני, אלבומה האחרון קרוי על שמו של ארגוב "הזוהר" והקליפ המלווה את הסינגל מהווה מחווה קולנועית מה לזהר עצמו שאת דמותו משחק אלי כמיסה. ככה לחפירה נוספת ראוי לציין שהביצוע המקורי לשיר שנכתב על ידי אפרים וינשטיין בשנת 1945 כדי להרשים את בת זוגו, רבקה, עימה התחתן בהמשך אותה השנה. גיסו, ד"ר חיים קוברין מטבריה, הלחין עבורו את השיר, ויחד הם ביצעו את השיר במספר הזדמנויות. השיר הוקלט ובוצע לראשונה תחת השם "נגן נגנה" בידי לילית נגר בחברת התקליטים "מקולית", מאז פרסומו על ידי זוהר הוא זכה לגרסאות מחווה רבות של דקלון, שלומי שבת וגליקריה, זהבה בן, ישי לוי, אהוד בנאי, יזהר אשדות, קרן פלס (כל הסיפור כאן).

המשך המסע המוזיקלי בסמטאות המזרח התרחש ביום שישי בצהריים, במסגרת אירועי חגיגות הסגירה של רדיו פופ אפ תדר בחצר בית רומנו בדרך יפו, התדר ידוע כמוסד הנוהג לחגוג את סגירת פעילותו הקיצית והמעבר לשנת החורף בחגיגות יוצאות דופן. הפעם החגיגה הייתה בסימן ימתיכוני, צוות תקלוט של הלייבל פורטונה אשר השיק לאחרונה הוצאות מחודשות של תקליטי ויניל שהיו להיטים כאן בשנות השבעים  – אסופת להיטים טורקיים של נינו ניקולאידיס, האלבום של גרציה ילדת הפלא הטורקית, התקליטון של צביה אברבנאל והברנשים של פיאמנטה – המשלבים שירה תימנית עם מוסיקת ג'אז, הוביל את פתיחת החגיגות ואף נתן את הסאונד סיסטם להופעה נדירה של צביה בעצמה.

צביה, כבר לא ילדה, בת 73, הייתה רקדנית בלהקת המחול ענבל, באמתחתה אלבומי שירים תימניים כגון שירת נשים ושירי חתונה, חוקרת פולקלור שהשיקה יחד עם התקליטון המחודש ספר מחקר מרתק אודות יהדות תימן וארץ ישראל בזוית הנשית, שלפה את התוף ובצעה שני שירים – יהלל הווה שנכתב על ידה וגלבי שנכתב והולחן בידי אהרון עמרם והמוכר ברחבי העולם בביצוע הדאנס של עופרה חזה המנוחה.

כשצביה מסיימת ואנשי פורטונה ממשיכים להרקיד את הקהל שהולך ונאסף השמיים מנסים להפחיד, ממש דקות ספורות לפני עלייתה הצפויה של זהבה בן לבמת המשאית בחצר בית רומנו טפטוף קליל מחריד קצת את הלבבות, שייפסק כעת, שלא יתחזק, יש כאן הופעה!!, ואכן, עם שוך הטפטוף המיותר הנגנים שעל הבמה מתחילים לנגן, מחיאות כפיים ותשואות אדירות מהקהל מלוות את עלייתה של זהבה בן לבמה, הצלילים מתנגנים עם הנעימה המוכרת מהסרט ההוא כשזהבה מגלמת את בתו של זאב רווח הזמר של חצר המלך במרוקו שירד מגדולתו בארץ ישראל, עם הרבה טיפות של מזל במקום טיפות של גשם גם המופע המרכזי מתחיל, הקהל מסביב, שורות ראשונות רק בנות, כבר רוקד, אני מסובב את הראש לאחור (שהרי אני תמיד, אבל תמיד בשורה הראשונה במרכז מול המיקרופון) מעל הראשים ידיים מונפות למעלה, חלקן מנפנף חלקן עם סמאטרפונים, מצלם, התדר, מוסד של גרוב, אינו עושה חלוקות, הפרדות והקצאות, מוזיקה היא מוזיקה באשר היא, אם היא טובה, היא טובה לכולם, התדר הוא לא מועדון אינדי ולא מועדון רוק, מי שטוב ומוצלח, מי ששווה ואיכותי מקבל את החשיפה שלו כאן, מול הקהל, ליד הקהל, עם הקהל, עטוף תמיד באהבה.

זהבה ממשיכה עם השיר הביתה לחזור מהאלבום הנושא שם זה, הקריצה המיינסטרימית אשכנזית שלה, אלבום שהושק בשנת 1998 לאחר שורה ארוכה של אלבומים בהם בצעה שירים היושבים על לחנים טורקיים, ערביים וימתיכוניים, זהבה ממשיכה במחרוזת ערבית וטורקית, שיא המופע מגיע עם השיר של אום כולת'ום הזמרת המצריה – "אינתא עומרי" – אתה החיים שלי, שיר שבמקור אורכו כשעה ויותר (!) בגרסה הקלה והמרקידה של כתשע דקות, כמעט שמונים שנה אחרי שבוצע בידי אום כולת'ום באולם אלהמברה בשדרות ירושלים ביפו, אפשר להגדיר כרגע את חצר בית רומנו כסטודיו למחול ריקודי בטן, השורות הראשונות מול משאית הבמה, נשים אמרתי לכם, ריקודים, עינטוזים, אקסטזה באוויר, גרוב אדיר. אין ספק, הקהל שהגיע היום מלא באהבה לזמרת הזו, זהבה שספגה "כאפות של החיים" מאמרגנים שלקחו את כספה, מי שעלתה ערב ערב להופיע בכל מועדוני המוזיקה המזרחית בארץ לאורכה ורוחבה, מי שהייתה אחת מהזמרות המצליחות והאהובות בארץ שבה עכשיו מחדש על מנת לכבוש את הבמות, בעוד מספר ימים היא תעלה על במת רדינג3 יחד עם מרגול (עוד אחת שאכלה כאפות, אבל בזוית אחרת…) כדי לעשות גרוב מזרחי נשי, אבל זה כבר בסיפור אחר.

והנה כבר יום שבת, אוטוטו היא יוצאת, השבת, ומתחילה חגיגת יום הולדת, ב- לה רמפה, פאב שכזה בשולי אזור התעשייה בדרום תל אביב לקפה גיברלטר, הקפה הוא אתר – בלוג, לתרבות ודעות, גם תחנת רדיו אינטרנטית, גם סוג של מנשר חברתי, הוא מהווה במה לתרבות המזרח באזר היא, כמות שהיא, ללא חומות, גדרות ותקנות, הדמות העומדת מאחוריו בגדול הוא אופיר טובול.

אז מה פתאום חגיגת יום הולדת, כי לפעילות הקפה מלאו שלוש שנים וזו סיבה מספקת, ומה יש במסיבה, הפעם לא הופעות ולא להקות, לא זמרים ולא זמרות, מיטב המתקלטים של הרדיו גיברלטר עולים בזה אחר ה ונתנים כל אחד חצי שעה של מוזיקה המכונה מזרחית על גווניה וסגנונותיה, ומה עם הליצן, או המפעיל, או האטרקציה של מסיבת יום ההולדת? למעט דוכן בו נמכרות חולצות טי עם הדפסי דמויות מעולם הזמר המזרח תיכוני לטובת המשך מימון פעילות הקפה (שהרי הוא איננו מסחרי, חף מפרסומות ונתמך רק מתרומות), הליין ערס פואטיקה בניצוחה של עדי קיסר, משוררת, פעילה חברתית וכתבת ב"עכבר העיר" המנהלת מזה עת ארוכה ערבי שירה ותרבות שבהם נוטלים חלק משוררים ואמנים משלל הקשת המזרחית. הם ניגשים אחד אחת למיקרופון ומקריאים משיריהם, תכנים העוסקים במחאה, מצוקה, וגאווה, על היותם מזרחיים זקופים ולא מתכופפים – שחר-מריו מרדכי, מי-טל נדלר, תהילה חכימי, ישראל דדון,  רועי חסן, שלומי חתוכה, שיר אלוני ואלה גרינבאום.

ואיך הכל מתחבר לאירועים שחויתי בימים האחורנים? מנאום הקיפוח והגאווה העצמית של עדי קיסר שאינה מתכופפת בפני הממסד, המקדר אותי היישר לאביהו מדינה שפתח לי את הסופ"ש, המוזיקאי שעומד ונלחם את מלחמת הקיפוח בפליי ליסט בתחנות הרדיו הממסדיות, עובר דרך לירון עמרם שנוכח אך אינו שר (כבר אמרתי שזו רק מסיבת יום הולדת וריקודים) שאת השיר של אביו, אהרון עמרם, מגדולי הפייטנים והזמרים בני העדה התימנית, "גלבי", בצעה יום קודם לכן צביה אברבנאל, אף היא דמות מאבני היסוד של תרבות בני תימן בישראל, וממשיך עם אלה גרינבאום, רקדנית בטן בוגרת האקדמיה לאמנות בצלאל המקריאה תרגום בעברית חופשית משירה של אום כולת'ום "אינתא עומרי" אותו שמעתי בביצוע מלא של זהבה בן בתדר יום קודם לכן, בעוד המסיבה ממשיכה בא לה רמפה, אני סוגר את המעגלים והקצוות של סוף שבוע מזרחי שכזה, תימן, יוון, טורקיה, מרוקו, מצרים  וישראל…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע בנווה שכטר

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע בחצרות ורשא (סמארטפון)

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע בתדר (חלק 1)

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע בתדר (חלק 2)

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מיומולדת לקפה גיברלטר

וידיאו