יום שישי, אוגוסט 28, 2026

בלוז לחימום החורף

פסטיבל הבלוז של תל אביב במהדורת חורף גרסה אקוסטית, יובל אראל נכח, חווה ומעביר הלאה, קריאה והאזנה.

ההיבי ג'יביז, מרכז ענב. צילום: יובל אראל
ההיבי ג'יביז, מרכז ענב. צילום: יובל אראל

שנת 1620 הייתה שנת הבלוז, או יותר נכון שנת לידתו של הסגנון, כאשר שבויי המלחמה השחורים מאפריקה הובאו לראשונה כשלל כח אדם לצרכי עבדות במדינת ווירג'יניה היישר לשדות הכותנה והטבק, את יגונם הם ניסו להקהות באמצעות שירה אפריקאית שנטבלה אט אט בהשפעות מקומיות, שירים על צער, כאב, נטישה ושאר מרעין בישין אותם חשו על בשרם או למדו מהתנ"ך שנכפה עליהם, גלגולים רבים עבר הסגנון המוזיקלי העצוב הזה עד שהתגבש לכלל ז'אנר העומד בפני עצמו עם ארבעה סגנונות משנה כדלקמן – קאנטרי בלוז, דלתא בלוז, ג'אז בלוז וווגי בוגי בלוז.

ג'רון "בליינד בוי" פקסטון, מרכז ענב. צילום: יובל אראל
ג'רון "בליינד בוי" פקסטון, מרכז ענב. צילום: יובל אראל

את ימית הגר פגשתי לפני מספר שנים באחת התחנות של ה"תדר" בתל אביב, היא סיפרה אז שהיא עומדת להביא לארץ אמני בלוז וכדאי לבוא למופעים… אז באתי, התאהבתי, כל השאר היסטוריה. ימית מנהלת בשנים האחרונות בוקינג עשיר של מופעי בלוז מהליבה של ערש היצירה, מיסיסיפי, אלבמה, לואיזינה וניו יורק, כל אורח המגיע לארץ מעניק לקהל המגיע להופעות חוויה מזוקקת של יצירה ונגינה מתוך הלב אל הנשמה.

אחרי שהפיקה פסטיבל בלוז תל אביבי בתקופת הקיץ היא חזרה עם סשן נוסף ורחב לימי החורף בדגש אקוסטי, ארבעה ימים עם ארבעים מופעים, לצד אמנים מקומיים רבים  החיים את הסצנה הזו, ידועים יותר או פחות, שולבו בפסטיבל שלושה אורחים מחו"ל, כן מארצות הברית של אמריקה, עליהם הנחתי את האצבע כאשר עיינתי ברשימת המופעים המתוכננת.

הראשון, סוג של מולטי טאלנט מבחינתי, זו הפעם השנייה שהוא נוחת בארץ, בחור צעיר מאוד, אומרים שיש בו דם יהודי, כן, הוא אפילו יודע למלמל מילים ביידיש, ג'רון "בליינד בוי" פקסטון, הכינוי במרכז שמו על שום היותו כבד ראיה, אך כל חושיו האחרים חדים ומזוקקים, הוא מנגן על פסנתר, כינור, גיטרה אקוסטית, בנג'ו, מפוחית פה ועוד כמה כלים קטנים כאלו שעושים נעים וקצבי באוזן, הוא יודע לספר בעדינות ותוך כדי בדיחות על עצמו ועל החיים והכי טוב הוא עושה בלוז כמו שצריך, מניח למקצבים הרפטטיביים להוות מצע נוח ליציאות אלתור וסולו מעולות, ראיתי ושמעתי אותו אז, וידעתי שאהיה חייב ומוכרח לראות ולהאזין לו שוב, ואכן ג'רון עושה כאן סבב הופעות ענקי, במונחים של בלוז, חורש את הארץ, כבר ערך שלוש הופעות רק במסגרת הפסטיבל בתל אביב ועוד ידו נטויה.

המופע הראשון שחוויתי עמו בפסטיבל התקיים בשעות צהרי שישי במרכז עינב כאשר המופע הוקדש לעמותת כבדי ראייה שמלאו את האולם, החימום לג'רון היה של צמד ההיבי ג'יביז המצוינים, סוג של קבלת שבת מעולה מבחינתי להתניע עבורי את חווית הפסטיבל.

לאון "ליטל ג'ימי ריד" אטקינס, מייקס פלייס. צילום: יובל אראל
לאון "ליטל ג'ימי ריד" אטקינס, מייקס פלייס. צילום: יובל אראל

בערב, שהיה קר במיוחד, הגעתי לטיילת בתל אביב היישר לפאב התיירים מייק'ס פלייס, שהיה פשוט מפוצץ, שם על הבמה הקטנטונת בחדרון הסגור החלו חברי להקת Sobo לחמם את האווירה עם כמה קלאסיקות ואפילו קטעים שלהם, פרשנות עברית לבלוז, אחרי החימום הגיח מאחור ליטל ג'ימי ריד, או בשמו האמיתי לאון אטקינס, בן 77 עם רעמת שיער לבנה, חולצת משי אדומה בוהקת וגיטרת פנדר חשמלית בגוון עץ מהגוני, מפוחית לצווארו וכול כולו נותן מופע אחד אדיר ומלא אנרגיות כאשר ההרכב המלווה, החבר'ה מ- Sobo עושים את המלאכה בנאמנות, אמנות והצלחה רבה רק כשהוא לוחש להם לפני כל קטע את האקורד המתאים, אדיר, פשוט אדיר, שעה תמימה של מופע עם ליטל ג'ימי, הוא יורד להפוגה קלה של כוסית יחד עם הקהל וחוזר לעוד שעה אל תוך הלילה, בלוז חשמלי במיטבו.

פידמונט בלוז, וולרי ובן טרנר, מועדון האזור. צילום: יובל אראל
פידמונט בלוז, וולרי ובן טרנר, מועדון האזור. צילום: יובל אראל

כאשר תכננתי לחוות את המופע האחרון של אורחי חוץ לארץ בפסטיבל במוצאי שבת לא ידעתי שהמולטי טאלנט הראשון, פקסטון, ירצה לעלות לסשן נוסף, כך שאת מוצאי שבת חגגתי עם מופע כפול במועדון האזור, בחלקו הראשון, באווירה אינטימית, הופיע הצמד פידמונט בלוז, הם זוג בחיים, וולרי ובן טרנר, היא אשה לבנה המנגנת בגיטרה אקוסטית ומיטיבה להדריך ולהסביר למקורות השירים שהיא מבצעת, חלק גדול מהם קלאסיקות עתיקות כימי הבלוז, הוא, אפרו אמריקאי, מנגן על קרש כביסה, לא הקרש פח הפשוט שסבתותינו והחלוצות שפשפו עליו את חולצות ומכנסי אתא, אלא יצירת מופת עבודת יד שלו, שלושה דגמים בגדלים שונים עם כמה פטנטים נוספים מורכבים, נגינה באצבעות חשופות, מפרטי מתכת או מברשות תיפוף, תולה על צווארו מפוחית קטנה ועונד על רגלו פעמוני עץ קצביים, וולרי ובן לקחו את הקהל הנינוח למסע מרתק של מנגינות וסיפורים מפעם פעם במערב הפרוע בואכה החוף המזרחי, חוויה של פעם ב…

ג'רון "בליינד בוי" פקסטון במועדון האזור. צילום: יובל אראל
ג'רון "בליינד בוי" פקסטון במועדון האזור. צילום: יובל אראל

את הקינוח, כפי שכבר חשפתי, הגיש ג'רון "בליינד בוי" פקסטון, הבחור אמנם ניגן הפעם רק על ארבעה כלי נגינה וויתר על הפסנתר שהיה מכוסה מאחורי הספות, אך היטיב לצלוף במיתרים של כלי הנגינה לצד השירה עד שחשתי צורך עז לסובב את תפוחי האדמה או נתח הבשר מעל מתקן הצלייה שלא הונח מעל ערימת הגחלים הרוחשת שלא הודלקה במועדון, כשהגענו לחצות הלילה, לשמחתי לא חיכו לנו סוסים קשורים מחוץ לצריף של האזור אלא המכוניות הרגילות של עיר עברית בינונית, המסע לדלתת המיסיסיפי והשדות של לואיזינה הסתיים.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע של ג'רון פקסטון במרכז עינב

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע של ליטל ג'ימי ריד במייק'ס פלייס

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע של פידמונט בלוז במועדון האזור

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע של ג'רון פקסטון במועדון האזור

בקטנה, סקירת מופעי בלוז חו"ל מבית ימית הגר בבלוג:

המופע של ליאו באד וולש

המופע של ג'רון פקסטון

המופע של הכומר וויליאמס

המופע של סדריק ברנסייד

המופע של טרי הרמוניקה בין

וידאו

 

 

 

 

 

 

 

הכי חדשים

שיר לוי שר לאבא וממשיך אל הבארבי

בתחילת חודש יוני נפרד עולם המוזיקה מישי לוי, שהלך לעולמו בגיל 63. אחד הקולות הגדולים בזמר הישראלי...

עונת הפסטיבלים יוצאת לדרך: חנוכה 2026 חושף את הקלפים

עונת הפסטיבלים יוצאת לדרך, וחג החנוכה מתחיל להתחמם כבר בסוף אוגוסט. גם השנה צפוי החג להציע שפע...

חגיגות המאה הגיעו לשכונה: אתניקס ושירה זלוף בפארק מנהטן

חגיגות מאה השנים לבת־ים ממשיכות לנוע בין הבמות, החוף והשכונות. אמש הן הגיעו אל פארק מנהטן השוכן...

רשת מועדוני FRIENDS נוחתת ביבנה

רשת FRIENDS מבית ההסתדרות מרחיבה את מפת התרבות שלה ונוחתת גם ביבנה. היכל התרבות העירוני מצטרף לרשת,...

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

יובל דיין – הנה באו הימים

מאז השבעה באוקטובר התקשתה יובל דיין לחזור אל המקום שממנו מגיעים השירים. המציאות הישראלית עצרה את הכתיבה...

2 הערות

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא