דרשת הבלוז של מוצאי שבת…

מופע בלוז, הכומר קי. אמ וויליאמס, חימום – דני דורצ'ין ונועם דיין. מוצאי שבת 12.01.2013. נכח, נגע בבלוז  צילם ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגפון" עיתון עצמאי ברשת.

כומר אפרו אמריקני נושא דרשה במוצאי שבת, נשמע סביר, אלא שהפעם עסקינן בדרשת בלוז עם הרבה אהבה לארץ ישראל, עם הרבה אהבה של ארץ ישראל בחזרה, כך ניתן לתמצת את שהתרחש במופע המסכם את ביקורו בארץ של הכומר קי.אמ וויליאמס מיוסטון טקסס, סוג של שליח בלוז.

בלוז הוא סגנון מוזיקלי ווקאלי ואינסטרומנטאלי המבוסס על הסולם הפנטטוני ובאופן טיפוסי על מאפייני מהלך הרמוני בן 12 תיבות. הבלוז עבר גלגולים רבים מסגנון עממי בשדות הכותנה בדלתא של המיסיסיפי ועד לרוק-בלוז של סוף שנות השישים כסגנון. עם זאת, הבלוז מורגש בכל סגנונות המוזיקה הפופולרית.

מקורו של הבלוז הוא בארצות הברית, בשירת העבדים האפריקנים. שירה זו כללה שירי עבודה, שירי דת וכן מאפיינים של מוזיקה אפריקנית שורשית. סגנון זה נחשב לפואטי, מלודי, הרמוני ובעל קצב מיוחד משלו, דבר המבדיל אותו מכל סגנון מוזיקלי אחר.

כאשר נכנסו כלי הנגינה החשמליים לשימוש מאסיבי במוזיקה בשנות החמישים, הבלוז היווה את הבסיס ללידתו של הרוק אנד רול, אשר סימן עידן חדש בתולדות המוזיקה. הבלוז השפיע רבות על המוזיקה הפופולרית והוביל ליצירת שלל סגנונות המהווים את כובד המשקל של המוזיקה המערבית המודרנית: הג'אז, רית'ם אנד בלוז, רוק, מטאל, קאנטרי ואף השפעות מסוימות על מוזיקה קלאסית מודרנית.

(וויקיפדיה ישראל)

אחרי המופע המנצח של – North Mississippi AllStars, אחרי ביקורו של רוברט בלפור, צעיר בן 71 מצפון המיסיסיפי שנתן לקהילת הבלוזיסטים בישראל שיעור מאלף איך מנגנים את "העצב הכחול הזה" הגיע השלב הבא – הכומר קיי. אמ וויליאמס, אומרים עליו שהוא "נוקשה כמו עור יבש של נחש במדבריות הדרום, יפה כמו הזריחה מעל מפרץ מקסיקו במערב ושוצף כמו הנהר האדום שבצפון המדינה, לידו נולד לפני 56 שנים". שמועות עקשניות טוענות שממש כמו באגדות, וויליאמס למד לנגן עוד כילד מנווד שניגן בלוז אשר  עבר בעיר…

וויליאמס, הספיק בביקורו הקצרצר כאן להופיע בפני מאות מכורים לז'אנר במקדש הרוק המקומי בארבי, ליטול חלק בסדנת אמן בבית היוצר, להופיע בפני הקהל הירושלמי בערב שישי קפוא ומושלג ולסכם את ביקורו בישראל במופע בלוז אמיתי, כמו שצריך, במרתף (לבונטיןשבע) טחוב וחשוך, אינטימי אך מפוצץ עד אפס מקום, עם קהל צעיר ברוחו אך כסוף בשיער ראשו.

המופע החל בחימום לוקאלי של נועם דיין ודני דורצ'ין שנתנו הרבה כבוד לז'אנר, ואכן הגיע הזמן לכך. ואז עלה הכומר, חליפה שחורה, חולצה מכופתרת, עניבה בחמישים גווני אפור, נעלי עור וכובע בורסלינו שחור מעוטר, מוכן ומזומן לדרוש את דרשת יום א' בכנסייה, אלא שהפעם מדובר היה בכנסייה מסוג אחר, כנסיית הבלוז, מופע של קרוב לשעתיים ללא הפוגה, שלל סוגי גיטרות, מלווה במתופף יונתן בר רשי ובכמה שירים אף דני דורצ'ין הצטרף עם מפוחית הפלא…

מעת לעת מרעיף הכומר אהבה רבה על הקהל, בתבונה וחוכמת חיים אמיתית, הגיש לאוזניי הקהל את השורשים האמיתיים של הבלוז, מחוספס, מלוכלך, עממי, ישיר, ללא התחנפות וללא משוא פנים.

את תמצית החוויה שהתרחשה הערב אפשר לשמר באמצעות תמונות וכמה קטעי וידיאו, אלו שהיו, חשו והאזינו, יבינו…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151325599504654.492572.721654653&type=1

וידיאו