הרגעים החמים של הרגע האחד

ארבעה מופעים במרכז ענב לתרבות במסגרת אירועי "רגע אחד 3#" של בתי עיריית תל אביב, חמישי, 05.11.2015, נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

כך הגדירו יחצני עיריית תל אביב את האירוע שהתרחש אמש במבנים השייכים לעיריית תל אביב – "רגע אחד 3 – אירוע שהופך את בתי העירייה למעבדה תרבותית, שמאפשר לגופי תרבות ולאמנים עצמאיים להופיע על בימה לא שגרתית שמורכבת מחדרי עבודה, חדרי ישיבות, מסדרונות, מרתפים וגגות. בבניין עיריית תל-אביב – יפו, במרכז ענב לתרבות ובגבירול חוברים יחד – שחקנים, זמרים, נגנים, כותבים, סטנדאפיסטים ומשתפים פעולה ביניהם. זו אמירה חד משמעית – על ערכה של האמנות בחיי היום-יום, על נחיצותה בעולמנו יותר מתמיד, על יציאתה ממגדל השן ועל נוכחותה המסיבית בחיי העיר תל-אביב – יפו".

אישית אינני יודע דבר וחצי דבר על מגדל השן העירוני (קריצה קריצה) אולם הזדמנות לחוות מופעי מוסיקה היא תמיד עניין מבורך, אמש היו אמורים להתקיים שני אירועי מוסיקה מרכזיים, הראשון בירושלים – פסטיבל "אינדי סיטי" שכזכור "גורש" מתל אביב לפני שנים ספורות כשעיריית תל אביב קיבלה "רגליים קרות" לאחר שהיה אמור להתקיים על גגו של דיזנגוף סנטר, הפסטיבל אומץ בידי אנשי ירושלים והיה אמור להיערך במתחם הרחובות הלני המלכה, הורקנוס וחבצלת, עם ארבע בימות נפרדות ומסיבות אפטר פארטי, לצערם הרב של הירושלמים ואורחיהם האירוע נדחה בשל נסיבות מזג האוויר שהחל לסעור אמש ולמעט כמה הרכבים שתפסו יוזמה ולקחו עצמם להתארח בכמה מהבארים והפאבים המקומיים יחד עם הקהל שכמעט התאכזב, הבימות ברחובות נותרו גלמודות…

על כן החלטתי האישית להישאר הפעם בתל אביב ולהתארח בבנייני העיריה המקומית הייתה מוצלחת, נבונה, נכונה ומושכלת…

סמוך לשעה שבע וחצי בערב אני נוחת ברחוב אבן גבירול וחונה צמוד לשפת המדרכה לפני שהדיירים המקומיים חוזרים הביתה, עניין של הישג אדיר בעיר נטולת החניות, רגעים ספורים ואני נוכח במרכז ענב לתרבות.

את הערב במופע חימום ראשוני, פותחת מוסיקאית, יוצרת וזמרת צעירה העונה לשם תמר פרי, במקור מבת שלמה,  המנגנת לחלופין בגיטרה אקוסטית ובכינור והמלווה בגיטריסט נעם בוכריס, תמר, המשרתת בלהקת חיל האוויר, מבצעת שירים מקוריים פרי עטה, אני מסמן את המוסיקאית הזו כמי שיש להמשיך ולעקוב אחריה

מרכז ענב, אודיטוריום מדופן העץ, אולם הרגיל בשגרה לארח מופעי מוסיקה קאמרים, ערבי ג'אז וכאלו, אט אט הוא הופך לנגיש יותר ויותר ל מופעי מוסיקה אלטרנטיביים, ולאחרונה אף היווה חלק מקומפלקס המופעים של פסטיבל הפסנתר, עת התארחו בו רביד כחלני וציון גולן בערב הפתיחה, מוריס אל מדיוני עם נטע אלקיים וקובי אוז בהמשכו.

הערב מתחיל האירוע המתוכנן עצמו עם כניסתה של עדי אולמנסקי, אותה הכרתי לראשונה כסולנית ההרכב הירושלמי "Lorena B", ששילב בין אלקטרוניקה, דאב סטפ והיפ הופ קצבי, כיום מוזיקאית יוצרת ומבצעת בינלאומית העושה בקו תל אביב – לונדון, או ירושלים, היוצקת סימפולים, צלילים, מקצבים מקוטעים ומילים אל תוך שירים, להיטים המכריחים אותך להזיז את הגוף בכמה כיוונים בו זמנית.

עדי עם כמה מקלדות, סמפלר ולפטופ מרימה את האודיטוריום לרחבת ריקודים כאשר חלקו הגדול של הקהל כבר נוהר משורות המושבים אל הרחבה הקדמית כדי לרקוד את הביטים המקפיצים.

המשכו של הערב מגיע באופן טבעי כאשר חבריה של עדי מלהקת " Lorena B", רועי אביטל ויואב סער, כיום חברי ההרכב הגלובאלי פורץ הדרך המביא את העתיד המוסיקלי לכאן ועכשיו "Garden City Movement" מבית אנובה בו חברים גם יוני שרוני וירון גורן תופסים את הבמה וממשיכים עם ביטים מהפנטים במתיקותם המהווים בסיס לסצנת הריקוד.

החלק הכי פסבדו אומנותי מגיע לקראת חצות כאשר עטר מיינר, אותו פגשתי לראשונה מסמפל ומקפיץ את הקהל במופע יחיד של רביד כחלני באירוע סיום העונה של התדר במוזיאון תל אביב לאמנות, תופס את העמדה מול מחשב ומיקסר ופותח בסמפול מלא ביטים עם קטע של להקת דיפ פרפל הנקרא Chasing Shadows"" ההופך יותר ויותר לרעמת מקצבים המלווים את כניסתו המפתיעה של גלעד כהנא אל האודיטוריום, גלעד, שלא מזמן חגג בעצמו סוף שבוע מלא באתגרים תרבותיים בבית רומנו, לבוש בחליפה בצבע קרם בננה מגיח אל מול הקהל מן השורה העליונה באולם כאשר זרקור לבן מאיר אותו בחשיכה והוא פותח במונולוג רפטטיבי לפרקים, זה הקטע שלו בהדגשת רעיונות ולעתים הפיכתם לחלוטין רק באמצעות המילה המדוברת בדגש המתהפך, שולף סיפורים מרתקים ומאתגרים המתחילים מדו קיום לצד אשה דמיונית, זוגיות, מאווים, שאלות ברומו של עולם, מחלות, יסורים, אהבות, יצרים, לבטים, יורד אל רחבת ה"במה" הופך את המופע האישי למעין קברט סוריאליסטי ומסיימו בצעידה חוזרת אל בין שורות הקהל תוך שהוא יותר קשר אינטראקטיבי עם כמה מהצופים, נוגע, מתיישב על, רוקד או מוחא כפיים יחד עימם וסוחף את כל האולם אל תוך חוויית חושים מהפנטת, מהממת ומאתגרת את חלקיו האפורים והמנמנמים של המח האנושי. בן אדם חוויה שלא לאמר הזיה….

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופעים

וידאו

אלבומים