מתמונע של המוזיקה לתמונע של התיאטרון
אני אולי צעיר יחסית בהיסטוריה הארוכה של תמונע. ההיכרות שלי עם המקום החלה דווקא דרך הופעות המוזיקה. כבר בשלהי 2009 הגעתי לכאן להאזין למונוטוק. בקיץ 2010 חזרתי למופע השקת האלבום ״בוטיק״ של יעל קראוס. רק בהמשך התרחבה ההיכרות שלי עם עולם התיאטרון, המחול והפרפורמנס שפועל במקום.
הסיפור של תמונע מתחיל הרבה לפני ההיכרות שלי איתו. נאוה צוקרמן ייסדה אותו בשנת 1981, כבית ליצירה עצמאית ולניסויים אמנותיים. בשנת 1999 נפתח מרכז התרבות ברחוב שונצינו בתל אביב. מאז הפך המקום לאחד ממעוזי היצירה העצמאית בישראל. לא תמיד מלוטש, לא תמיד קל לעיכול, אבל כמעט תמיד מסקרן.
נפרדים משונצינו, ממשיכים ליצור
פסטיבל תמונע 2026 יתקיים השנה ברגע מיוחד בחיי התיאטרון. רגע לפני הפרידה מהמשכן הוותיק והמעבר לבית חדש. במשך חמישה ימים, בין 24 ל־28 בנובמבר, ייפגשו כאן תיאטרון, מחול, מוזיקה, פרפורמנס ואמנות פלסטית. חלק מהיצירות חדשות לחלוטין, אחרות עדיין נמצאות בתהליכי התהוות. כולן מבקשות לטשטש את הגבולות המוכרים שבין תחומי האמנות.
הפסטיבל מפגיש בין יוצרים ותיקים ומבוססים לבין דור חדש של אמנים. כאלה שכבר גיבשו שפה אמנותית משלהם, ואחרים שעדיין מחפשים אותה. זהו חלק מהאופי של תמונע לאורך השנים. מקום שמאפשר להתנסות, להעז ולפעמים גם לטעות, בלי לחשוש מהתוצאה.
את הפסטיבל מנהל אמנותית ארז מעין שלו, בליווי נאוה צוקרמן ואיתי דורון. על ההפקה אחראי דן בן דור ועל העיצוב ניצן מיוסט. רגע לפני שעוזבים את שונצינו, תמונע פותח שוב את הדלתות לאמנים ולקהל. הפעם גם כדי להיפרד מבית ישן ולהביט לעבר הבית הבא.
מרחבת הטכנו אל במת המחול
את הפסטיבל יפתחו ביום שלישי, 24 בנובמבר, ניב שינפלד ואורן לאור. השניים יציגו את ״קלאב לאב״ (Club Luv), דואט חדש הניזון ממוזיקת הטכנו. נקודת המוצא היא רחבת הריקודים, שבה אפשר להיות יחד ולהרגיש לבד. הגוף נע בתוך הקצב, מתמסר למוזיקה ומחפש קשר עם הגוף האחר.
שינפלד ולאור מוכרים בעבודותיהם העוסקות ביחסים אנושיים דרך תנועה וקרבה גופנית. הפעם הם נכנסים אל העולם האלקטרוני, אל הביט החוזר ואל האנרגיה המועדונית. השילוב הזה מעורר סקרנות לגבי המפגש בין עולם המחול לבין תרבות הרחבה.
באותו יום תיפתח גם מסגרת ״כרגע״. ארבע יצירות חדשות של בוגרי בתי ספר למשחק ולאמנות. לירי ידין תציג את ״אבא אמר שיהיה בסדר ואז מת״. מסע אישי אל מות אביה ואל הניסיון לשנות בדמיון את מה שכבר התרחש. עפרי שגב תציג את הקברט ״מה תרצה להזמין״, על אהבה, אשליות ואכזבות.
לצדן יעלו ״אגודת הדרמה של מאות מנשה״ של אנסמבל 19, אגדה פוליטית־דיסטופית, וסרט האנימציה ״הבריחה ממתושלח״. את הסרט יצרו סאן עזר ושלו שמעונוב, עם דיבוב של רבקה מיכאלי וליאור כלפון. ארבע עבודות שונות, שמזכירות כי לפעמים דווקא הדור הצעיר מביא את הרעיונות הפחות צפויים.
זיכרון, זהות ומציאות שלא מרפה
ביום רביעי, 25 בנובמבר, תוצג ״הלב החושב״, בעקבות יומניה של אתי הילסום. שמונה אמניות מתחומי הפרפורמנס יצרו תגובות אישיות למחשבותיה של הצעירה היהודייה מהולנד, שנספתה באושוויץ. את המהלך אוצרת נטע שפיגלמן. היצירה, שעלתה בבכורה בפסטיבל ישראל, אינה מסתפקת בהתבוננות לאחור. היא מבקשת לשאול מה יכולים היומנים הללו לומר לנו גם היום.
באותו יום יעלה ״נקודה קו שטח״, מאת אמיר פרג׳ון, אמיר רייכר ותומר דקל. יצירה המתבססת על מחקר אנתרופולוגי בקרב אנשי המאחזים במדבר יהודה. המופע בוחן את מושג ההתיישבות, את תפיסת השטח ואת היחסים שבין האדם למרחב. הנושא רגיש ופוליטי, אבל דווקא כאן טמון כוחו האפשרי של התיאטרון. לא להסתפק בסיסמאות, אלא להציע התבוננות במציאות מורכבת.
ביום חמישי תעלה ״שפת אם״ של ירדן גלבוע, בעקבות ״סונטת סתיו״ של אינגמר ברגמן. מערכת יחסים טעונה בין אם לבתה הופכת לשאלה רחבה על מולדת ושייכות. האם אפשר להיפרד מהמקום שבו גדלנו, גם כשהיחסים עמו מכאיבים? זו שאלה שמקבלת משמעות מיוחדת במציאות הישראלית הנוכחית.
לצדה תוצג ״ניצבים״ של יהונתן רון, שכבר עלתה בפסטיבל ישראל. ארבעה שחקנים, שדמויותיהם מתו פעמים רבות בסרטים ובסדרות, מגיעים לקדמת הבמה. המוות הקולנועי הופך כאן לנקודת מוצא לבחינת החיים עצמם. מאחורי הדמויות האלמוניות מסתתרים אנשים עם חלומות, פחדים ורצון שיראו אותם.
הגוף מנגן, המוזיקה רוקדת
אחד החיבורים המסקרנים בפסטיבל נמצא דווקא באזור שבין המוזיקה למחול. ביום רביעי בלילה תציג אנאבל דביר את ״גוף־תקליט״, מופע מוזיקלי־גופני עם הרכב WOMEN OF SOUNDS. דביר מכנסת מוזיקאים ורקדנים שליוו את עבודותיה מאז 2019. המופע נע בין פולק, בלוז, מוזיקה אלקטרונית, קולות אנושיים ומחול. כאן הגוף אינו רק מגיב למוזיקה, אלא הופך לחלק ממנה. הערב גם יוקלט לקראת יציאת EP.
ביום שישי יתקיים ״קצרים במחול״, באוצרות ניב שינפלד ואורן לאור. ארבע עבודות של מאי גרינשפון, ירדן זאנה, שירה אלקובי ואדיעומר גונזלזס. הן נעות בין התמודדות עם מציאות חירום מתמשכת לבין בדידות, פגיעות וכמיהה לקשר. המסגרת מאפשרת לפגוש כמה שפות תנועה בערב אחד, מבלי להתחייב ליצירה ארוכה אחת.
גם דראג, גם ליפ סינק וגם חיות מוזיקליות
תמונע אינו מתכוון להיפרד משונצינו באווירת אבל. ביום חמישי בלילה יתקיים SABOTAGE: Drag Against the Machine. מופע דראג אלטרנטיבי מבית ״תרבות של סולידריות״. ההכנסות מיועדות לסלי מזון למשפחות פלסטיניות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים.
בשישי בלילה תתקיים חגיגת ליפ סינק ומסיבת להיטים, בכניסה חופשית. קצת פריקת מתח, מוזיקה ואווירת מועדון, בלי צורך להעמיד פנים שהכול חייב להיות רציני.
גם הקהל הצעיר לא נשכח. בשבת בבוקר תציג ענבל נצר את ״אותיות חיות״, מופע מוזיקלי לכל המשפחה. המופע מלווה את השקת הכרך הראשון של האלבום בעקבות הספר המאויר. בהמשך יעלו מור שני ויאיר ורדי עם ״במובן פסיכופיזי״. מופע־סדנה המזמין את הקהל להשתתף בבחינת היחסים שבין גוף, נפש וחברה.
את היום האחרון ישלימו גם יצירות חדשות של בוגרי מסלול הבימוי בסמינר הקיבוצים, במסגרת ״הצגת בכורה״.
מדמיינים כבר את הבית הבא
עוד לפני פתיחת הפסטיבל, ביום שני, 23 בנובמבר, תיחנך בגלריה התערוכה ״דמיינו תיאטרון״. אמני ארגון כנפיים הוזמנו לדמיין את המשכן העתידי של תמונע. עבודותיהם יוצגו לצד התוכניות האדריכליות של המבנה החדש. זהו מפגש בין תכנון פיזי לדמיון אמנותי שאינו מכיר בגבולות.
ואולי כאן מסתתר גם הסיפור הגדול של הפסטיבל השנה. במשך השנים ראיתי בתל אביב לא מעט חללי תרבות שהחליפו כתובת, שינו אופי או נעלמו לחלוטין. לעיתים מעבר למשכן חדש פותח אפשרויות מרתקות. במקרים אחרים משהו מהאינטימיות המקורית הולך לאיבוד בדרך.
תמונע הוא מסוג המקומות שהזהות שלהם אינה תלויה רק בכתובת. היא נמצאת באנשים, ביצירה ובנכונות לקחת סיכונים אמנותיים. מי שהגיע לכאן להופעת רוק, למופע מחול או להצגת פרינג׳ מכיר את התחושה. לפעמים הבמה קרובה כל כך, עד שאין באמת הפרדה בין האמן לקהל.
פסטיבל תמונע 2026 מציע הזדמנות להיפרד מהבית הוותיק בלי לשקוע בנוסטלגיה. לחגוג את מה שהיה, אבל בעיקר להסתקרן ממה שעוד יגיע. כי בסופו של דבר, החשוב אינו רק המקום שבו יוצרים אמנות. חשוב לא פחות לשמור על החופש לעשות אותה.
חשוב לדעת
פסטיבל תמונע 2026 – פעם אחרונה בשונצינו (אולי) | מתי: 24–28 בנובמבר 2026 | איפה: תיאטרון תמונע, רחוב שונצינו 8, תל אביב | פתיחת התערוכה ״דמיינו תיאטרון״: יום שני, 23 בנובמבר, בשעה 20:00 | ניהול אמנותי: ארז מעין שלו | ליווי אמנותי: נאוה צוקרמן ואיתי דורון. | הפקה: דן בן דור | עיצוב: ניצן מיוסט.
לתוכנייה המלאה ולהזמנת כרטיסים: https://www.tmu-na.org.il/?CategoryID=76
