יום רביעי, נובמבר 18, 2026

ארבעה ימים, עשרה מופעים: הג'אז הישראלי יורד אל היסוד

רגע לפני ששנת 2026 מסתיימת, בית התעשייה לתרבות "היסוד" בתל אביב פותח את שעריו לפסטיבל ג'אז חדש. עשרה מופעים בארבעה ימים יפגישו בין ותיקי הסצנה לדור הבא. בתוכנית: מפגשים מוזיקליים מסקרנים, יצירות מקוריות, הרכבים עכשוויים וגם לא מעט מקום לאלתור. 23–26 בדצמבר, היסוד, תל אביב.

יש משהו משמח בהחלטה לסיים את השנה דווקא עם ג'אז. לא עוד מרוץ אחר הלהיט הבא, אלא ארבעה ימים של הקשבה. מוזיקה שמעניקה לנגנים חופש לשוטט בין הצלילים, לפרק מנגינות ולהרכיב אותן מחדש. מקום שבו לא תמיד יודעים כיצד הקטע יסתיים, וזה בדיוק חלק מהעניין.

בבית התעשייה לתרבות "היסוד", ברחוב היסוד 4 בתל אביב, החליטו להקדיש לכך פסטיבל שלם. בין 23 ל־26 בדצמבר יתקיימו במקום עשרה מופעים, בהשתתפות יוצרים ותיקים ומוזיקאים צעירים. השילוב הזה אינו מקרי. מארגני הפסטיבל מדגישים את הרצון להפגיש בין הקולות המובילים בג'אז הישראלי לבין הדור הבא. על הניהול האמנותי מופקד יובל צוק.

ומי שיבחן את התוכנית יגלה שההגדרה "ג'אז" משמשת כאן נקודת מוצא ולא גדר. מוזיקה ברזילאית, השפעות אפריקאיות, רוק, אלתור חופשי ומלודיות ישראליות נפגשים תחת אותה קורת גג. כל הרכב מביא איתו שפה אחרת, סיפור אחר ומערכת יחסים משלו עם המסורת המוזיקלית.

בין המוכר לבלתי צפוי

את הפסטיבל יפתח ביום רביעי, 23 בדצמבר, מפגש בין הזמרת והיוצרת ענת מושקובסקי לעומר שונברגר. מושקובסקי פועלת במרחב שבין ג'אז, שירה אישית והשפעות מוזיקליות מגוונות. פורמט הדואו מאפשר לשני המוזיקאים לנהל שיחה אינטימית, ללא מעטפת של הרכב גדול. בהמשך הערב תעלה STAV, פסנתרנית, מלחינה ויוצרת ג'אז ישראלית, המשלבת ביצירותיה ג'אז מודרני, מוזיקה קלאסית, רוק וגרוב עכשווי. בשני אלבומיה, Plastic Cocoon ו־Tears In Colours, היא מציגה שפה מוזיקלית אישית, עשירה בהרמוניות, במקצבים מפתיעים ובמלודיות סוחפות.

ביום חמישי יגיע ערן ויץ עם השלישייה שלו. ויץ מזוהה עם נגינת גיטרה רגישה, עבודת עיבוד עשירה וחיבורים בין עולמות מוזיקליים. שלישייה מאפשרת לו להעמיד את המלודיה במרכז, ולפתח סביבה מרחב פתוח של אלתור.

אחד המפגשים המסקרנים בפסטיבל יחבר בין הפסנתרן אוריאל הרמן לנגן כלי ההקשה והזמר הברזילאי ז'וקה פרפיניאן, בהשתתפות הבסיסט אברי בורוכוב. הרמן מביא אל הפסנתר שפה המשלבת ג'אז עם השפעות קלאסיות ומזרח־תיכוניות. פרפיניאן מוסיף את עולם המקצבים הברזילאי, ואילו בורוכוב מחבר בין מסורות מוזיקליות לבין הג'אז העכשווי.

זהו בדיוק סוג המפגשים שמעניקים לפסטיבל מסוג זה משמעות רחבה יותר. לא רק שורה של הופעות, אלא הזדמנות לשמוע מה מתרחש כאשר יוצרים בעלי שפות שונות נפגשים על במה אחת.

כשהשיר הישראלי פוגש את הפסנתר

ביום שישי, 25 בדצמבר, צפוי אחד המפגשים המעניינים בתוכנית. הפסנתרנית והמלחינה ענת פורט תחלוק במה עם שלמה יידוב, מהיוצרים המזוהים עם המוזיקה הישראלית האיכותית.

פורט פיתחה לאורך השנים קול אישי בעולם הג'אז, עם יצירה המעניקה משקל למלודיה ולשקט שבין הצלילים. יידוב, שחתום על שירים שהפכו לחלק מפסקול המוזיקה הישראלית, מגיע מעולם שבו רוק מתקדם, ג'אז ושירה עברית מתקיימים זה לצד זה.

המפגש ביניהם מסקרן לא רק בשל השמות. הוא מעלה שאלה מוזיקלית מעניינת: מה קורה לשיר מוכר כאשר הוא פוגש פסנתרנית שאינה רואה במנגינה מסגרת סגורה? האם יישאר נאמן לצורתו המקורית, או ימצא לעצמו חיים חדשים באמצעות האלתור?

בהמשך יום שישי יעלה גם עופר מזרחי עם השלישייה שלו. מזרחי הוא מוזיקאי רב־כלי ומלחין, שעבודתו משלבת השפעות מן הג'אז, ממוזיקת עולם וממסורות קצב שונות. נוכחותו בתוכנית מוסיפה עוד זווית לאותה תפיסה מוזיקלית רחבה.

מברזיל ועד אתיופיה

בשבת, 26 בדצמבר, יוסט הדגש גם אל מקצבים ומסורות שהגיעו אל הג'אז ממקומות אחרים בעולם.

מרסלו וסלעית יגישו דואט ברזילאי, המפגיש את עולם המוזיקה הברזילאית עם נגינה חיה ואינטימית. לצדם בתוכנית מופיע גם הרכב SUMSUM Quartet, המייצג פן נוסף של היצירה הקבוצתית בפסטיבל.

מפגש נוסף יפגיש את אבטה בריהון וניסן ונטורה. בריהון, סקסופוניסט וזמר יליד אתיופיה, הוא מהדמויות הבולטות בחיבור שבין המסורת המוזיקלית האתיופית לג'אז הישראלי. קולו ונגינתו נושאים עמם עולם מוזיקלי שבו מסורות עתיקות פוגשות שפה עכשווית.

את הפסטיבל צפוי לחתום ההרכב SHALOSH. שלישיית הג'אז הישראלית, שזכתה להכרה גם מחוץ לישראל, פיתחה שפה המשלבת ג'אז מודרני, אנרגיות של רוק, מלודיות ישירות ואלתור חופשי. זהו הרכב שממחיש כיצד אפשר לחרוג מגבולות הז'אנר מבלי לוותר על יסודותיו.

לא רק השמות הגדולים

אפשר כמובן להתמקד בשמות המוכרים בתוכנית. אולם דווקא ההחלטה להעניק מקום גם לדור הבא מעניקה לפסטיבל את אופיו. סצנת ג'אז אינה מתקיימת רק בזכות מוזיקאים בעלי מוניטין בינלאומי. היא זקוקה גם לבמות קטנות, להרכבים חדשים ולקהל שמוכן להקשיב למשהו שטרם הכיר.

בשנים האחרונות הג'אז הישראלי ממשיך להציג מגוון רחב של קולות. חלקם נטועים במסורת האמריקאית, אחרים ניזונים ממוזיקה מזרח־תיכונית, אפריקאית או אירופית. יש מי שמעדיפים מלודיות ברורות, ויש מי שמפרקים את המוזיקה כמעט עד היסוד. המכנה המשותף הוא החיפוש המתמיד אחר שפה אישית.

הפסטיבל ביסוד מבקש להציג משהו מתוך המגוון הזה. לא באמצעות מופע ענק או הפקה ראוותנית, אלא באמצעות עשרה מפגשים מוזיקליים בארבעה ימים. זהו פורמט המאפשר לקהל לבחור לעצמו מסלול, להגיע למופע אחד או לבלות כמה ערבים ברציפות במחיצת המוזיקה.

וכך, רגע לפני שמתחלפת השנה, יש הזדמנות להניח בצד את הרעש שמסביב ולתת לנגנים לדבר. בלי לדעת מראש מה תהיה המילה האחרונה שלהם.

פרטים וכרטיסים: 23–26 בדצמבר 2026, היסוד – בית תעשייה לתרבות, רחוב היסוד 4, תל אביב. מחירי כרטיסים שפורסמו מתחילים בכ־85 שקלים.

האתר הרשמי של הפסטיבל

כרטיסים באתר היסוד

הכי חדשים

כשהמחול הישראלי עולה לבמה, העולם מוזמן להתבונן

לא רק לרקוד, גם להיראות בעולם בעולם המחול הישראלי יש אירועים שמתקיימים עבור הקהל המקומי. ויש אירועים המבקשים...

בון אפטיט: ליבי מגישה את עצמה בלי מסכות ובלי התנצלויות

יש משהו משעשע בבחירה של ליבי לקרוא לשיר החדש שלה "בון אפטיט". בתיאבון, בעברית. אבל כאן לא...

החברים של נטאשה שוב יחד, והפעם על במת פרסי אקו"ם

יש משהו סמלי, כמעט מתבקש, בהחלטה להעניק השנה פרסי מפעל חיים לארקדי דוכין ולמיכה שטרית. שני מוזיקאים...

ארץ ישראל הישנה והטובה, בארבעה כלי נגינה

יש משהו בנמל יפו שהופך את המפגשים המוזיקליים בבית המכולות לחוויה מיוחדת. כבר בעונה הקודמת פגשנו כאן...

לראשונה בתולדות צוותא: אישה תעמוד בראש מוסד התרבות הוותיק

יש מוסדות תרבות שההיסטוריה שלהם גדולה בהרבה מהמבנה שבו הם פועלים. צוותא הוא בהחלט אחד מהם. המקום...

ענבל שחם – מה שיש, מה שחסר וכל מה שביניהם

יש מי שמגיעים אל המוזיקה בעקבות אירוע ששינה את חייהם. אחרים גדלים לתוכה, ומגלים בהדרגה שהיא אינה...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

החברים של נטאשה שוב יחד, והפעם על במת פרסי אקו"ם

יש משהו סמלי, כמעט מתבקש, בהחלטה להעניק השנה פרסי מפעל חיים לארקדי דוכין ולמיכה שטרית. שני מוזיקאים...

פסטיבל תמונע 2026: פעם אחרונה בשונצינו, אולי

מתמונע של המוזיקה לתמונע של התיאטרון אני אולי צעיר יחסית בהיסטוריה הארוכה של תמונע. ההיכרות שלי עם המקום...

קואצ'לה 2027: הכוכבים הגדולים והסאונד הישראלי במדבר

המדבר שוב מתמלא במוזיקה אחד מאירועי המוזיקה הגדולים בעולם כבר נערך לקראת המהדורה הבאה. פסטיבל קואצ'לה (Coachella) חשף...

כשהמוזיקה פוגשת את המסך: פסטיבל סאונדטראק חוזר לתל אביב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, אחרים בזכות השחקנים, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם מסרבת לעזוב אותנו. לפעמים...

עברי לידר חוזר לבארבי, עם השירים שהתחילו הכול

יש אמנים שחולמים לכבוש את קיסריה, אחרים מכוונים להיכל מנורה ולאלפי צופים שמריעים מולם. אבל בשנים האחרונות...

הפסנתר יורד שוב לאילת: שלושה ימים של מוזיקה ישראלית, רוק ומפגשים מסקרנים

מה עושה הפסנתר באילת? פעם, כשהזכירו את פסטיבל הפסנתר, המחשבות נדדו כמעט אוטומטית לתל אביב. לאולמות, למפגשים האינטימיים...