חדשות הסצנה

רונה קינן בטלה מופע בשל איומים

רונה קינן ביטלה הופעתה הערב בעיר התחתית בחיפה בעקבות איומים על רקע דעותיה הפוליטיות. 

רונה קינן, מאלבום זהב לאיומים ברשת. צילום: יובל אראל
רונה קינן, מאלבום זהב לאיומים ברשת. צילום: יובל אראל

בשעה האחרונה נודע כי רונה קינן נאלצת לבטל את הופעתה הערב בחיפה במסגרת ליין "לילות חמישי בעיר התחתית" לאור הודעות הסתה, איומים נגדה והכפשה שנמשכת כבר למעלה משבוע ברשתות החברתיות.

מתברר כי בימים האחרונים מתנהל נגדה מסע הסתה והשמצה בפייסבוק. מישהו הבין שהכל תלוי בטיימינג והחליט להעלות פרסום שקרי משנת 2012 ולהציגו כאילו הוא מתרחש כרגע. מי שהעלה את הפרסום לא ציין את התאריך ולא טרח לפרסם גם את ההבהרה שניתנה בזמן אמת.

פרסומת

מתוך חשש נקודתי לשלומה של רונה, בחר  המשרד שקובע את הופעותיה  לבטל את המופע הערב בשוק הטורקי בחיפה.

תגובתה של רונה קינן: "יש בימים אלה גל עכור ואלים של מסעות הסתה והשמצה ברשתות החברתיות. לצערי מצאתי את עצמי חשופה להתקפות מילוליות קשות ואיומים על חיי בעקבות פרסום שקרי משנת 2012 שפורסם שוב בימים אלה והוצג כאילו התרחש עכשיו, בזמן רגיש זה של מלחמה. הלוואי ויבואו כבר ימים שקטים יותר לכולנו."

תגובתו של ראש עיריית חיפה יונה יהב: "ההסתה הפרועה של קיצונים משני הצדדים גבתה הערב מחיר כבד מהדמוקרטיה הישראלית. אמנים מהימין ומהשמאל לא צריכים למצמץ מול שוליים סהרוריים. למרות המצב הביטחוני, החליטו בעיריית חיפה להמשיך את שגרת החיים בעיר ולא לבטל את ערב יום חמישי הקבוע בעיר התחתית בו מתארחים אמנים".

פרסומת

תגובת צחי טרנו, ראש המנהלת של העיר התחתית בחיפה המפיקה את האירוע המתוכנן הערב "עיריית חיפה תקיים את האירוע החדש בהופעתו של שי גבסו שאישר הגעתו בשמחה רבה". במקום זה ראוי לציין כי שי גבסו ערך בימים האחרונים סבב הופעות התנדבות בקרב אוכלוסיית יישובי הדרום השוהים בחדרי הביטחון וכן בפני יחידות חיילים על קו הגבול ברצועת עזה.

להזכירכם, לפני כחודש הוענקו לרונה אלבומי זהב לשלושת אלבומי השירים הראשונים שלה ובשבוע שעבר חגגה עשור לאלבום הראשון במופע סולד אאוט במועדון בארבי בתל אביב.

גל הנאצות והאיומים החל לפני שלושה שבועות בעקבות סטאטוס שפרסמה רונה בעמוד הרשמי שלה בפייסבוק שתוכנו כדלקמן – "אחרי ארבעה ימים של אזעקות וירידה למקלטים, הצמדות למסך הטלויזיה ולפייסבוק, תסכול, כעס, פחד, רחמים, וויכוחים אינסופיים – אני מוצאת את עצמי ללא מילים. מיואשת מהידיעה שכמו תמיד, כל סימן להתנגדות למבצע הזה נתפס בחברה הישראלית כבגידה, כחוסר סולידריות. אני מיואשת מההבנה שהמראות שאנחנו מציבים מול פנינו הן מראות מעוותות, מראות שמראות לנו רק את הצד הפוטוגני שלנו. אני מיואשת מהסטריליות של התקשורת הישראלית (ברובה) ש"חוסכת מאיתנו" את החורבן ואת הרג הנשים והילדים בעזה – אחד המקומות העצובים בעולם. אני מיואשת מהמחשבה על ילדי שדרות ועל ילדי עזה שמרטיבים בלילה את המיטה מרוב פחד ושיגדלו לראות זה בזה לא בני אדם, כי אם בני שטן.  אני לא אדם מאוד מאמין אבל מאז שהייתי ילדה, ברגעים של פחד גדול, תמיד מצאתי את עצמי מתפללת. אז עכשיו אני מתפללת. בלי התפלפלות מוסרית בנוגע לצידוק או אי הצידוק של פעולותינו בעזה או התפלפלות פוליטית בנוגע לאפקטיביות של כל זה – רק תפילה חרישית, אולי חסרת סיכוי, שהלילה הבא יהיה לילה שקט לכל הילדים. שלנו ושלהם, אלה שנולדו ואלה שעדיין לא נולדו. אמן כן יהי רצון".

רונה קינן פייסבוק צילומסך
רונה קינן פייסבוק צילומסך

אחת התגובות לידיעה כי רונה קינן אמורה להופיע לוותה בתצלום ישן ובמלל כדלקמן: באמת שעיריית חיפה נותנת יד לזה?!?!?!? אני מצפה מעיריית חיפה וממר יונה יהב לבטל לאלתר את הופעתה מחר בעיר התחתית, אין מקום לממן בוגדת!! "קינן עמדה דום לאות הזדהות עם שאהידים במהלך כנס סולידריות עם נשים פלסטיניות" ואת זה הציבור צריך לממן?!??! אני בטוח לא מתכוונת לתת יד לביזיון של עיריית חיפה!!!! את הכסף שתיכננתם לתת לבוגדת הזאת היה עדיף שהייתם נותנים להומלסים ולאנשים שאין להם מה לאכול!!! חוצפנים!

התצלום השנוי במחלוקת, מתוך עמוד פייסבוק
התצלום השנוי במחלוקת, מתוך עמוד פייסבוק

בעבר נטלה רונה קינן חלק באירועי ערב יום הזיכרון האלטרנטיבי המתקיים מידי שנה בתאטרון תמונע בו נוטלים חלק זה לצד זה אמנים יהודים וערבים ובמסגרתו קיימת התייחסות גם לסוגיית הנכבה.

בשנת 2012 השתתפה רונה קינן בטקס יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגע פעולות איבה שהתקיים בכיכר רבין במעמד ראש העיר רון חולדאי כאשר בצעה מול אלפי בני המשפחות השכולות ואזרחים אחרים את השיר "אני מאמין".

אין ספק כי זכותו של כל אחד ואחת להביע את דעתו באופן חופשי ואין ספק שזכותם של החולקים להביע את דעתם לכאן או לשם, אולם כאשר הבעת הדעות עוברת לשפת אלימות, בין מילולית ובין מעשית באיומים לפגיעה וכו', ברור כי נחצו גבולות חדים וברורים והדרך לאובדן שליטה מתקרבת.

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: